פני יהושע/בבא מציעא/מז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


פני יהושע TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png מז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


בגמרא חליפין ומקפיד עלייהו מאי ופרש"י מי קנו תרווייהו כו' או דלמא הואיל והקפיד עליהם הרי הן כדמים כו' עכ"ל. ולא תקשי מהכא לפי השיטה שכתבתי לעיל דחליפין דשוה בשוה קונין בתורת שוה כסף ועדיף מחליפין דק"ס דנהי דמעות גופא תקנו חכמים דאינו קונה מטעמא דשלא יאמר כו' משא"כ בחליפין דשוה בשוה לא שייך האי טעמא ואם כן מאי קמיבעיא ליה הכא. מיהו נ"ל לפרש דהא מלתא גופא קמיבעיא ליה דכיון דמקפיד עליהם לשומם בדמים תחילה אפשר דבזה נמי תקנו חכמים שלא יקנה כדין מעות עצמם ואף ע"ג דלא שייך טעמא דהתם אפשר שלא חלקו חכמים בתקנתן דכל היכא שמזכיר שם הדמים אינו קונה כמ"ש לעיל בריש פירקין בשם הסמ"ע כה"ג ומסקינן דניפשט איבעיין דקאמר רבא אטו חליפין בשופטני עסקי' כו' אלא בכל ענין קנה והיינו כמ"ש דכיון דלא שייך טעמא דנשרפו כו' קונה בכל ענין בין אם נתנה בתורת חליפין או בתורת דמים דהא מעות גופא קי"ל דקונה אי לאו מטעמא דנשרפו כו' מיהו כ"ז אליבא דר"י דהכי קי"ל אבל לר"ל דאמר מעות אינו קונה כל עיקר ודאי צריכין אנו לומר דחליפין דשוה בשוה היינו דוקא בתורת חליפין כל זה נ"ל לולי פרש"י דמפירושו נראה דהכא איירי מחליפין כעין קנין סודר ומש"ה מפ' נמי בסמוך אטו חליפין בשופטני אחליפין דקרא קאי אלא דקשה לפירושו דודאי בחליפין כעין קנין סודר לא קפיד דהא הדר סודר למריה אבל לפי שיטתינו יש לפרש אטו חליפין בשופטני אחליפין דמתני' דמחליף פרה בחמור וכן מתני' דכל הנישום וכל הני איירי מחליפין דשוה בשוה דמסתמא קפדי ודו"ק וכבר מצאתי מקום להתנצל עצמי לפרש בדרך זה שיש לי סמך מהתוספתא ודברי הקדמונים ובסמוך אכתוב עוד מזה ע"ש:


שם והב"ע כגון שאמר לו חמור בפרה וטלה אני מוכר לך כו' ועדיין לא משך את הטלה. מכאן קשה קצת לדברי הפוסקים והמפרשים דב"ח קונין בחליפין משום דכלים נינהו שראוים למלאכה ומה"ט כתבו דדוקא שור וחמור וכיוצא בו אבל טלה פירי הוה כ"כ בהגהות אשירי ועיין בבית יוסף (חושן משפט סימן קצ"ה) ולא נחתי נמי לחלק בין חליפין דשוה בשוה וא"כ קשיא להו סוגיא דהכא דמשמע דבמשיכת הטלה ודאי הוי קונה החמור ויש לחלק בדוחק. אבל לפמ"ש בסמוך דבחליפין דשוה בשוה כ"ע מודו וכפר"ת אם כן א"ש טפי ואין להקשות לפי השיטה שכתבתי לעיל דחליפין דשוה בשוה קונה מדין שוה כסף ואם כן אמאי אמרינן הכא דכשמשך את הפרה לחוד לא קנה החמור ומ"ש מנתן לו מקצת הדמים דקונה קרקע הא ליתא דבמקצת הכסף נמי מצינו כמה חלוקי דינים ועוד דלא דמי כלל דמעות כיון דלהוצאה ניתנו אם כן כשנתן לו מקצת הדמים ולא תבע ממנו המותר ה"ל כאילו זקפן עליו במלוה ולא קפיד אזוזי ולאחר זמן יתן לו מעות אחרים תחתם ועוד שלא יחדן כלל משא"כ הכא דהפרה וטלה הם בעין וכבר יחדן לו א"כ מסתמא אין דעתו להקנות עד שימשוך כולו:


בתוספות בד"ה גאולה זו מכירה כו'. ומפר"ת גאולה זו מכירה ולר"י גאולה בכסף ולר"ל במשיכה תמורה זו חליפין של שוה בשוה כו' לקיים כל דבר לרבות אינו שוה בשוה כו'. עכ"ל. מ"ש לקיים כל דבר לרבות אינו שוה בשוה היינו פשטיה דקרא דלקיים כל דבר שלף איש נעלו דאיירי מזה והא דמקשה הש"ס בסמוך לר"נ הכתיב לקיים כל דבר אריבויא דכל קאי.

ומה שיש לדקדק בפר"ת כבר כתבתי לעיל בריש הסוגיא דכיון דלפירושו לא ידעינן קנין דחליפין דשוה בשוה אלא מקרא דעל התמורה אם כן משמע להדיא דקרא דשלף איש נעלו נמי עליהם קאי ואם כן אי נעל דוקא אפי' בחליפין דשוה בשוה נמי. ומ"ש בחידושי מהר"מ מלובלין ז"ל ע"ש נראה דוחק קצת, דמ"מ כיון דגוף הדין חליפין היכא שנותן לו החפץ לא מצינו בשום מקום אחר לא ה"ל לקרא לסתום כל כך. ועוד קשה היא גופא תקשי דלר"י דכסף קונה מדאורייתא ע"כ ה"ה לשוה כסף דהוא ככסף בכל דוכתי ואם כן מה בין גאולה לתמורה דהא תרווייהו מפרשי מדאורייתא מדין כסף ושוה כסף לכך נלע"ד דר"ת באמת נתכוון למ"ש דחליפין דשוה בשוה קונה לר"י מדין שוה כסף והא דמרבי לה הכא מקרא היינו משום דדיני קניינים הולך ומונה והכי פירושא דקרא וזאת לפנים בישראל היו אלו שלשה הקנינים נוהגים בכל דבר הנקנה באחד משלשה דרכים דהיינו על הגאולה זו קנין כסף ועל התמורה זו קנין דשוה כסף ועוד קנין דשלף איש נעלו לכל חד כדאית ליה וזה אליבא דר"י אבל לר"ל דסבירא ליה דמעות אינו קונה כלל מדאורייתא חליפין דשוה בשוה דינו כחליפין דקנין סודר ותרווייהו מהני בכל דבר כדמסקינן לעיל דר"ל כר"ש ס"ל דקונין בפירות ור"ת לא חש להאריך כנ"ל אלא דהתוספות לעיל בד"ה ולר"נ לא פירשו כן בכוונת ר"ת ועיין מ"ש שם ודו"ק:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.