פני יהושע/בבא מציעא/כב/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בתוספות בד"ה איסורא דומיא דהיתירא כו' עד סוף הדיבור. כוונתם מבואר לפ' דלאו מהיקישא דאיסורא להתירא דייק לה הש"ס כדפרש"י אלא דמגופא דקרא מוכח לה דע"כ לא איצטריך קרא אלא לאשמעינן דאף ע"ג דאכתי לא ידע מריה מיניה דבכה"ג בעלמא מקרי באיסורא אתא לידיה ולא מהני יאוש וקמ"ל קרא דהכא שרי משום דאין מצויין כו' דאלת"ה למאי איצטריך קרא דהא פשיטא דכל הני ודאי יאוש הן ופשיטא לן דהיכא דבהיתירא אתי לידיה מהני יאוש מן התורה כדאיתא פ' מרובה דף ס"ו ע"ש בתוס' אע"כ דקרא איצטריך לאשמעינן לענין יאוש שלא מדעת דבעלמא לא קני והכא קני. ולפ"ז הא דקאמר בגמ' לישנא דאיסורא דומיא דהיתירא אשגרת לישן בעלמא הוא וק"ל:
בפרש"י בד"ה מכריז מקום כו' וזה בא ואומר אבדתי שם חפץ פלוני עכ"ל. לישנא דמכריז מקום היה דייק ליה לרש"י לפרש כן אבל בהא דפליגי רבה ורבא בסמוך אי מקום הוי סימן או לא ע"כ איירי כפשטא שהמוצא נותן סימן במקום דהא אמרינן לקמן בהדיא מ"ט דמ"ד מקום לא הוי סימן דאמרינן ליה כי היכי דאיתרמי לדידך האי מקום ואי כפרש"י לא שייך לומר אלא כי היכי דלדידך איתרמי האי חפץ וא"כ לפ"ז הא דקמייתי הכא בגמרא ורבה אמר מקום לא הוי סימן אינו מדוקדק לפי פי' רש"י ויש ליישב בדוחק:
בתוספות בד"ה אי דליכא סימן וכו' עד קצת קשה דהא תנן בפירקין כו' עכ"ל. המשך ל' התוספות כבר נתבאר בדברי המפרשים אבל מה שהקשו לפרש"י מההיא דאמר אבידה ולא אמר סימניה כו' צל"ע דהא מייתי התם פלוגתא דר"י ור"נ אי בכל דוכתי אבידה סתמא מכריז או גלימא מכריז ומסיק שם דלמ"ד גלימא מכריז האי ולא אמר סימניה היינו דלא אמר סימנין מובהקים דידה וא"כ לפ"ז אין כאן מקום קושיא לפרש"י דהא בלא"ה ע"כ לפרש"י צ"ל דהא דקאמר רבא מאי מכריז מכריז מקום היינו כמ"ד גלימא מכריז והיינו בדבר שיש בו סימן אבל בכריכות דהכא דאין בו סימן ע"כ צריך להכריז מקום והלה יאמר כריכות היו אבל למ"ד דבעלמא נמי מכריז אבידה סתם א"כ מאי קשיא ליה הכא מאי מכריז ולכריז אבידה סתם ורבא נמי למה הוצרך לומר דמכריז מקום אע"כ דס"ל גלימא מכריז ואף על גב דלקמן גבי ועד מתי חייב להכריז קאמר רבא אפילו תימא אבידה מכריז כו' י"ל דלאו משום דהכי ס"ל קאמר הכי אלא דלא תקשה למ"ד אבידה מכריז וכן נראה מכוונת הפוסקים כרב נחמן דגלימא מכריז אף על גב דרבא בתראה הוא אע"כ כדכתיבנא ואם כן ע"כ לרבא דהכא מוקי למתניתין דלא אמר סימניה דסימנים מובהקים לא קאמר והיינו היכא דגלימא מכריז אבל הכא דא"א להכריז גלימא ע"כ מכריז מקום והלה נותן סי' שכריכות היו וא"כ בכה"ג מנ"ל דלא מהני וצ"ע ויש ליישב דמ"מ פשיטא להו דמין האבידה לא חשיב סי' דאל"כ בדבר שאין בו סי' היכי משכחת לה דאינו חייב להכריז אלא דבלא"ה משני התו' שפיר ודו"ק:
בד"ה ורבה אמר כו' ולפי דס"ל לרבה כו' הוצרך לומר כו' עכ"ל. כוונתם בזה דלישנא דגמרא דייק הכי דהא דקאמר ורבה אמר מקום לא הוי סי' אינו ענין כלל לשקלא וטריא דלעיל דהא בלא"ה לרבא א"ש מתני' דכריכות אע"כ דפשיטא ליה לתלמודא דהא דקאמר רבה בסי' העשוי לידרס דלא הוי סי' לאו מסברא דנפשיה אמרה אלא דמוכח לה ממתני' דכריכות דע"כ איירי ביש בו סי' דאל"כ ברה"י אמאי מכריז וכיון דכבר שני רבא דמהכא לא מוכח מידי דאיכא לאוקמי במקום הדרא קושיא לדוכתא א"כ מ"ט דרבה ומהיכי מוכח דסימן העשוי לידרס לא הוי סימן ומסיק הש"ס דאזדא לטעמיה דמקום לא הוי סימן והיינו דמסברא דנפשיה ס"ל הכי כדאמרינן לקמן מ"ט דמ"ד מקום לא הוי סי' דאמרינן כי היכי דאיתרמאי וא"כ ממילא מוכח ממתני' דכריכות דסימן העשוי לידרס לא הוי סי' וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |