פני יהושע/בבא מציעא/כא/א

פני יהושע בבא מציעא כא א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בפרש"י סמפון שיש עליו עדים בעידי קיום מוקמינן לה עכ"ל. מוכח לה מדקתני סיפא אין עליו עדים ויוצא מתחת יד שליש כשר ומסקינן דטעמא משום דהא הימניה לשליש ואי ס"ד דאין עליו עדים כלל מאי דהא הימניה איכא למימר כיון דחספא בעלמא הוא אע"כ באין עליו עידי קיום איירי וא"כ ממילא דרישא ביש עידי קיום איירי וק"ל:

סליק פרק קמא אלו מציאות פרק שני

בתוספות בד"ה כריכות כו' וא"ת אמאי נקט כריכות דאשכח דרך הינוח טפי כו' וי"ל דכריכות איידי דיקירי כו' עכ"ל. וקצת קשה דאדרבא משמע לקמן דכריכות לא יקירי אינון מדקאמר דבר"ה מינשתפא אבל בלשון הרא"ש מבואר יותר דבכל הני דמתניתין מכריכות ואילך לא שייך דרך הינוח שאין דרך להניחן על גבי קרקע וכריכות שייך שפיר גם כן דרך הינוח מיהו בזה אכתי קושית התוספות במקומה עומדת דעיקר קושייתם דליתני בכריכות נמי דרך נפילה ולא איצטריך לפלוגי בין ר"ה לרה"י כמו בהנך לכך הוצרכו לתרץ דכריכות יקירי ולא שייך דרך נפילה ונ"ל דכ"ש אם נאמר דבכריכות לא שייך יקירי פשיטא דלא קשה קושית התוספות דלא מצי למיתני כריכות דרך נפילה דהא קיי"ל יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש וכיון דלאו יקירי אינון הוי יאוש שלא מדעת משא"כ באינך נקט שפיר דרך נפילה ולא הוי יאוש שלא מדעת משום דהני חשיבי או יקירי כדמשני הש"ס לקמן אלא משום דרבא דהוא מרא דשמעתא דסימן העשוי לידרס ומקום הוי סימן איהו גופא סבר דיאוש של"מ הוי יאוש לכן הוצרכו לתרץ להיפוך דכריכות יקירי אינון ודו"ק:

בגמרא ה"ד אי דרך נפילה אפילו טובא נמי ואי דרך הינוח אפילו בציר מהכי כו'. לכאורה משמע דהא דקאמר דרך נפילה אפילו טובא אין חייב להכריז היינו דלא כאביי דלדידיה דיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש א"כ בפירות מפוזרין דרך נפילה חייב להכריז וכדמשמע להדיא מלשון התוספ' בד"ה וכמה דבפירות מפוזרים חשוב יאוש של"מ וזה דוחק לומר דסתמא דתלמודא יהיה דלא כאביי דקי"ל הלכתא כוותיה ויש ליישב דה"ק ה"ד אי דרך נפילה פי' אם תרצה לפרש דמתניתין איירי בפירות מפוזרים דרך נפילה ואם כן ע"כ תאמר דלא כאביי א"כ קשה אפי' טובא נמי כנ"ל לשיטת התוספ' אבל מלשון הרמב"ם נראה דפירות מפוזרים נמי יקירי או חשיבי נינהו ולא הוי יאוש של"מ והא דמוקי לקמן במכנשתא דבי דרי אפשר משום דקושטא דמלתא הכי הוא כדמוקי לה הכא והמקשה דלקמן לא ס"ד מסברא יקירי או חשיבי וכ"כ שם הרב המגיד ע"ש וכה"ג יש לדקדק במאי דקאמר אי דרך הינוח אפילו בציר מהכי נמי לא וחייב להכריז היינו אליבא דרבא דוקא דס"ל לקמן דמקום הוי סימן אבל לרבה דס"ל מקום לא הוי סימן שייך להקשות להיפך דדרך הינוח נמי אפילו טובא אין חייב להכריז דכיון דאין בו סימן אבידה מדעת היא כמ"ש התוספות בד"ה כריכות דלרבה בכל הנך דמתניתין אפילו דרך הינוח הוי שלו אבל לולי דברי התוספ' שם י"ל דבכל הנך דמתני' כיון דאיירי אפילו ברשות היחיד תו לא מיתוקמא דרך הינוח כיון דמקום המשתמר הוא לא הוי אבידה מדעת ואפי' לכתחלה לא יטול שני ובכה"ג מקשה הכא לענין פירות מפוזרים דאיירי נמי אפי' ברה"י מדלא נקט ר"ה כמו בכריכות וא"כ קשה אפי' בציר מהכי נמי לא דברה"י דרך הינוח לא יטול וכ"נ להדיא מלשון רש"י בד"ה ואי דרך הינוח עתיד לחזור וליטלן והיינו כמ"ש ודו"ק אבל באמת י"ל דמ"ש התוספ' לעיל דרבה איירי בין דרך נפילה ובין דרך הינוח היינו לצדדין דרך נפילה ברה"י ודרך הינוח בר"ה דוקא כל חד כדינו המבואר במקום אחר:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.