רמב"ן/בבא מציעא/כא/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אלו מציאות שלו. פי' לאו דוקא הני, אלא כל דבר שאין בו סימן הרי הוא שלו, אלא הני איצטריכא ליה לאשמועינן דלית בהו סימן, ולאביי איצטריך לאשמועינן דלא הוי יאוש שלא מדעת. ולרבא אפשר דאתא לאשמועינן דאע"ג דלא ידעי בהו דנפל מיניה הוי יאוש, דיאוש שלא מדעת הוי יאוש, ודקתני כריכות ברה"ר שלו וברה"י מכריז, משמע לרבא דקשר הוי סימן, ואע"ג דבפ"ק דייקי' שמעת מינה קשר סימן, ולא פשטוה מהא, משום דאיכא למימר כדרבא דאמר מתני' משום סימני מקום.
והא דאקשי' לקמן (כ"ג ע"א) ולהוי קשר סימן לאו למימרא דפשיטא ליה דהוי סימן, אלא את"ל הוי סימן הכא נמי להוי סימן, כאלו אמר ש"מ קשר לא הוי סימן, כדקאמר נמי ולהוי מנין סימן ולקמן בעי ליה מיבעיא, ומ"מ כיון דקאמר ולהוי סימן סתם, ש"מ דסבירא להו כמ"ד הוי סימן הכי קיי"ל:
פירות מפוזרין וכמה וכו'... היכי דמי. איכא דקשיא לן כיון דקסבר תלמודא אי דרך הנחה אפי' בציר מהכי אי דרך נפילה אפי' טובא נמי מאי קא בעי מעיקרא וכמה ומפרקי דר' יצחק גופיה קאמר הכי וכמה קב בד' אמות וכך הם מפרשי' הא דאמרי לקמן גבי מצא חמור או פרה רועין בדרך אין זו אבדה ובעי בגמ' לעולם ואמר רב יהודה ג' ימים והדר אקשי ה"ד וכו' וכיון דקא קשיא ליה ה"ד אמאי בעי מעיקרא וכמה אלא רב יהודה הוא דבעי ליה וכיוצא בזה בפ' לא יחפור הב"ע מן הצד וכמה כמלוא רוחב חלון וכו' והלא מציץ וכו' וכך שמעתי ודבר נכון הוא וכיוצא בזה מה שאמרו בפ"ק דחגיג' עבדים מנ"ל אמר רב הונא אמר קרא וכו' והדר פריך והא למה לי קרא וכו' וכן במקומו' הרב' בתלמוד וכן זו שאמרנו בפ"ק רבה לא אמר כר' זירא מתני' אלימא ליה לאקשויי על דרך זו היא דמעיקרא תלמודא קאמר לה אלא שאותה שבפרק לא יחפור אינה דומה לאלו ועיק' פירושה כך הוא דלאו בד' אמות ניחא לי' למקשה ולא בכמלא רוחב חלון ניחא ליה אלא בשיעור בינוני כגון בד' אמות וכיוצ' בו.
ומיהו הכא איכאלמידק למה לי' לרבי יצחק לאוקמה למתני' בקב בד' אמות ובמכנשתא דבי דרי לוקמה בדרך נפילה ואפילו טובא ומפרקי משום דאביי דהילכתא כותיה לא מצי לאוקמה למתני' אלא בהכי כדאמרי' לקמן ולהאי טעמ' איכא למימר דגמ' דקא בעי וכמה במכנשתא דבי דרי מוקי לה למתני' ועלה קא בעי וכמה ועלה א"ר יצחק קב בד' אמות וא"ת א"ה היכי אקשי אי דרך נפילה אפי' טובא נמי דמשמע דדרך נפילה הרי אלו שלו ואלו לאביי דרך נפילהלא הוו שלו איכ' למימ' גמ' לא הוה ידע דעתי' דמ"ד וכמה ולא דעתיה דר' יצחק ולהכי קאמר אפי' טובא נמי דיני' בקב בד' אמות עד שבא רב עוקבא ולימד דמתני' במכנשת' דבי דרי היא לכ"ע בין לדעת השואל בין לדעת ר' יצחק.
ויש לפרש דר' יצחק לאו לאוקמה למתני' במכנשת' דבי דרי בלחוד אתא אלא ה"ק מכנשתא דבי דרי קב בד' אמות הרי אלו שלו ודינא אתא לאשמועי' אבל משנתנו מילתא פסיקא קתני לכל דבר שאינו דרך הנחה וכן אתה צריך לפרש הא דאמרי' לקמן אמר רב יהודה ג' ימים ואוקימנאבתשוכתא ובקדמתא דרב יהודה לא הוה צריך לאוקומי מתני' בחשוכתא ובקדמתא ובג' ימים אלא ה"ק מתני' דקתני פרה רועה בדרך אין זו אבדה לאו לעולם קאמר אלא כל זמן שנראה שמדעת בעלים עומדת שם ופעמים דג' ימים ולא יותר כגון בחשוכתא ובקדמתא.
ויש לי לומר דהתם מ"ה מוקי בחשוכת' משום דאי ביממי פשיטא שאין זו אבדה וכן עיקר וזו שהביא רבינו בהלכות אי דרך נפילה אפילו טובא נמי הרי אלו שלו אינו נכון לפי מה שכתבנו ונ"ל שהו' סובר דבתר דמתרצינן בגמ' אגב יוקריהו וחשיבותיהוהני נמי יקירי וחשיבי ולא מצטריך אביי לדרב עוקב' ויהיה נכוןהפי' האחרון שכתבנו שלא העמידו משנתנו במכנשתא דבי דרי דוקא שהרי אפילו לדעת אביי אין צריך להעמידה בכך דוקא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |