פלתי/יורה דעה/מה

פלתי ‏ יורה דעה מה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי	עריכה

(א) או עוף והתוס' בדף נ"ה ע"ב ד"ה איבעי כתבו לפרש דברי ר"ת דפסק בטרפות לחומרא בניטל אף דאסיקנן בבכורת לטוע' בד"מ מאן דמטריף בניטל ותי' דר"ח מירי בעוף בשלל של ביצים. ובו הורו להטריף. ובאמת דברי ר"ח דברי קבלה הן וראוי לחוש לדבריו. איברא הפר"ח דחה דבריו בטענתו כשם דקתני אלו כשרות בבהמה ניטל אם כך באלו טריפות בעוף ה"ל למיתני ניטל טרפחת זהו טענתו #י) ואין בדבריו ממש דאדרבה הדין עמו דאיך יתכן למיתני הורו בטרפחת לאיסורא מה דלית בי' מחלוקות כלל וכך אמרו תמיד הלכה מכלל דפליגי וכן הדבר מדקתני הורו מכלל דאיכא דמורה להתירא ואי הוא הא ר"ט חזר לגבי רבנן ואמר הלכה חמורך טרפון ע"ש. אבל הוא הדבר שאמ' הפר"ח התנא דמשנה דלא קחשיב טרפות בעוף הוא דמכשר בעוף כמו בהמה. ולכך הם הורו להחמיר ולאסור והם עשו מעשה והורו וכוותי' נקטינן לחומרא #יא) וזהו כוונת התוס' דתו' על מה דלא תנא לוי יתר העוף משום דלא מיירי בפלוגתא כמו דלא מנה ניטלה הנוצה דמטרף ר' יהודא ולכאורה הדבר תמו' דשם לא רצה למנות טרפות מה דרבים פליגי עלה אבל כאן אי איפוא מי דפליג דבבכורות בבהמה שנינו אבל בעוף לא מצינו דמכשיר ועיי' מהרש"א ומהר"מ מלובלין ולפמ"ש ניחא תנא דידן תנא דמשנה דלא קחשיב באלו טרפות פליגי ומכשיר ושפיר לא מעייל נפשי' בפלוגתא וברור ונכון. ואמרתי כי לכך אמרו אם ואמרו טרפחת כי אם כינוי לבהמה וטרפחת לעוף וקצרו בלשונם כסדר וצריך להיות מטרפחת ומטר בכל לשון יון רומי אף כי בלשון עברי אם כחץ למטר"ה היינו נרתק ואם לחצי' ופחו לשון אפרחים קטנים התלוי' באשכול כדאמרינן ביעי דפחי ע"ש ברש"י וערוך וזהו מטרפחת אם לאפרוחים וקצרו בלשון והשמיטו מ"מ מן טרפחת וצ"ל מטרפחת וכינוי לאם ביצים ולענ"ד זהו הי' קבלה בר"ח:

(ב) ויש מחמירין לאסור בנקב. ודעת האחרונים להחמיר #יב) ואני לא ידעתי עיקר ומרא דהך הוא רוקח והוא כפי מ"ש הב"י בשמו סי' מ"ב דעתו להתיר נטלה המרה וש"מ דלא ס"ל כלל התוס' היכי דניקב טריפה ה"ה ניטל דהא מרה ניקב טריפה וניטל כשר לדעתו וא"כ אף כאן באם י"ל ניקב טריפה ומ"מ ניטל אם כשר כסתם דמשנה. אבל לפי דפסקנין לעיל סי' מ"א נוטל מרה טריפה דדינו שוה לניקב וא"כ אם אנו מטריפין פה ניקב אף ניטל טריפה ובהדי' תנן ניטל כשר. ולכן אין לדין שרש ומכ"ש דברי הב"ח שזכינו לתשובתו וכל מ"ש ראי' מפרק א"ט דחוק ובנוי על יסוד רעוע במח"כ הרמה והעיק' הקושי' מה שהקשה הב"ח בתשובה הוא איך נעלם מר"ט משנה שהיה מקובל אז בידם אף כי לא היה בכתב קודם רבי נטלה אם כשרה ומה היו צריכין לעדתו של טובי' הרופא. י"ל בפשוט כי ודאי ידע מה שהי' מסורת בידם נטלה אם כשרה רק חשב הפירוש על נברא חסר דלא כאיב לה אבל בניטל בידים דכאיב לה טריפה. אבל בנבראת חסר ידע לה וכבר אמרו בגמ' דיבמות פ"ו על שרה אין לה ולד אפי' בית ולד לא היה לה ושרה לא היה טריפ' אבל בניטל בידד דכאו' לה לא סבר להכשיר וזה פשוט ולכך הביאו עדות מטובי' הרופ' דחותכיו במצרים בידים האם ולק"מ. ובנימוק דמטריף לא הבנתי דא"כ ניטל האם למה כשר הא מתחילה נימוק קצת ואח"כ נימוק כולו ואיך טרפות יחזור לכשרותו כמו בסי' שלפני זה וכ"ת באמת טרפה ומעשה דר"ט היה ניטל בידים כעובד' דעדות דתודה במצרים א"כ מה זה שנתחבטו האחרונים בהא דהורו בטרפחת לאסורא הא ה"ל טועה בדבר משנה דעובדא היה בסתם ניטל ולא ידעו אי בסתם או ביד והטריפוהו כהך דלעיל בכוליא אבל ר"ט ידע היה שניטל ביד וע"כ צ"ל דלא ס"ל לתוס' ויתר מחברים דין זה ולכן אין להחמיר ועיין לקמן בהל' נדה סי' קצ"ד דבררתי מתוך דברי הרמב"ם בפי' המשנה דנחתך האם טריפה. והנה הב"ח ואחרונים העתיקו בשם א"ז דנימוק הולד במעי אמו אף הפרה טריפ' חוץ שליל כשרה ואחרונים כתבו דאין להוסיף על הטריפות #א) ולי קשיא דא"כ הרי בהמה טריפה מבלי אות ורושם בגופה כי נימוק הולד בקרבה וא"כ בפ' כל התערובות דפריך הגמ' נתערבה בטריפה ה"ד מנא ידעו וכו' ע"ש שדחק ולא משני בכה"ג דבהמה טריפה ואין אות ורושם בגופי' וא"כ א"א להכירו #ב) ואולי ס"ל לא"ז כדעת התוס' דהקשו בנתערב טריפה אמאי ירעו הא אין פודין קדשים לכלבים בשלמא למ"ד דהם טריפה בדרוסה או בנפולה א"ש דאחר שחיט' בדקינן ליה אלא למ"ד ולד טריפה מא"ל והיינו דתוס' אזלי לשיטתו דס"ל ולד טריפה לר"א להדיוט אסור אבל לפירש"י דרק לגבוה אסור אין מקום לקו' התוס' וא"כ הא"ז ס"ל כרש"י גבי ולד טריפה ובדרוסה ונפולה כתיב התוס' דיש לה בדיקה אבל בהך גוונא שהקשינו דנימא בדנימוק הולד. דא"כ אין לאם תקנה וטריפה לעולם ונצבה וגם קמה קושי' התוס' הא אין פודין כו' אלא דבלא"ה קושי' אחרונים מה יועיל ויזיק שנימוק הולד להטריף הבהמה וכי להוסיף על הטריפות שמנו חז"ל באנו ולכן נראה כמש"ל דניטל האם בסתם אילו הוה תלינן שמתחיל' נימוק האם אחת לאחת עד שנימוקו כולה א"כ הרי טריפה כנ"ל דכבר נטרפה בתחלת הנימוק ואיך תחזור לכשרותה אבל מסתם לא תלינן בנימוק ואמרינן מחמת חולשא ניטלה בפ"א בלי נימוק אך אם ראינו שמקד' נימוק הולד בקרבה הרי הוחזק להיות חולשא זו להמיק בקרבה כיולדה נימוק וא"כ אם נטלה אח"כ תלינן מכח נימוק היה הדבר הזה וטרפה דאינו חוזר לכשרותו ודו"ק וא"כ מ"ש הא"ז נימוק הולד היינו דגם ניטל האם ולק"מ ודו"ק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.