פירוש המשנה לרמב"ם/נדרים/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ נדרים ג

א

ארבעה נדרים התירו חכמים נדרים כו':

ראב"י אומר אף הרוצה להדיר את חבירו כו':

זרוזין ר"ל שהוא מתכוון בנדר לחזק ההסכמה בלבד. ונדרי הבאי הגוזמא וכבר הודעתיך פעמים הרבה שהסלע ארבע דינרים ושקל חצי סלע. ופי' דברי ר"א בן יעקב כך ר"א בן יעקב אומר הרוצה שיאכל חבירו ומסרב בו ומדיר בו הרי אלו נדרי זרוזין והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה כולה יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור כל השנה כולה הרי בטל ובלבד שיהיה זכור בשעת הנדר וענין זה הוא כשנשבע ונזכר שקדם זה התנאי בלבו וכונתו הרי בטל הנדר אבל אם נזכר מהתנאי אחר שיגמר הנדר כשיעור זמן כדי שאלת שלום לרב או שנזכר מיד ואז הסכים לבטל התנאי שהתנה מתחלת השנה וקיים את הנדר הרי הנדר קיים וכמו כן יכול לומר כל נדר שאני עתיד לידור עד עשר שנים או איזה זמן שירצה וכמו כן זה הדין בשבועות והלכה כר"א בן יעקב:

ב

נדרי הבאי אמר קונם אם לא ראיתי בדרך כו':

נדרי שגגות אם אכלתי ואם שתיתי ונזכר כו':

אם לא ראיתי הוא חיוב לא שלילה והרי הוא כאילו אמר שראיתי ואינו רוצה לומר כקורת בית הבד הגדולה לפי שזה נמצא ברוב ואין זה מן הגוזמא ואמנם רוצה לומר על צורתה ובריאתה וזה שקורת בית הבד היתה צורתה אצלם שהיה לה שטח פשוט וגבה משולש כמו שהולך ועולה נעשה דק כמו המצבה שעל הקבר וזאת הצורה אינה נמצאת בנחשים כמותה ממש ואמנם נמצא מה שקרוב לה והוא אמרו כקורת בית הבד:

ג

נדרי אונסים הדירו חבירו שיאכל אצלו כו':

נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין שהוא כו':

זכר שני מינין מן האונסין אחד מהם שנשבע על דבר ונאנס או שהשביעו אנס ואם הודה לו על האמת הזיק לעצמו או לזולתו בממון או בנפשות פי' שאם ישביענו בשביל אחר כמו כן ישבע לו: ואמרו בית שמאי אומרום לא יפתח לו נדר רוצה לומר לא ישבע עד שישביענו ולא יתחיל. ובית הלל אומרים יתחיל וישבע קודם שישביענו. וחרמין מפסיקי הדרכים. והגנבים ומוכסין ידוע ובתנאי שיהיה מוכס העומד מאליו אבל אם העמידו המלך הנה העיקר אצלנו דינא דמלכותא דינא ואין מותר לו לברוח מן המכס ואיך ישבע עליו ואין הפרש בזה בין מלך עובד כוכבים ומלך ישראל. ודע שאלו הארבעה נדרים כולם אין הפרש בהם בין נדר ושבועה ולכך אינן צריכין הפרה אלא נדרי זרוזין ולפיכך אין זה מותר בשבועות:

ה

הרי נטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות כו':

ביאור זאת המשנה שהוא כשאמר הנטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות היום ועבר היום ולא נקצצו יכול לפדותן מיד ההקדש כדין קדשי בדק הבית כולם שנפדין מיד הגזבר אבל אם אמר הרי הנטיעות האלו קרבן עד שיקצצו אי אפשר לפדותן עד שיקצצו לפי שאם פדאן קודם קציצתן כשיצאו לחולין חזרו הקדש לפי שעשאן הקדש עד שיקצצו וכשנתקצצו אז יכול לפדותן ותצא לחולין אם פדאן אחר ואפילו קודם שנקצצו אינן חוזרות וקדושות אלא תצא לחולין וכן הדין בטלית ובכל הדומה להן:

ו

הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה כו':

מפרש נקרא יורד בים באניות הגדולות ומתרחק מן הארץ ריחוק גדול אבל מעכו ליפו הולכים על חוף הים וקרוב מן היבשה:

ז

הנודר מרואי החמה אסור אף בסומין שלא כו':

הנודר משחורי הראש אסור בקרחין ובעלי כו':

זה כולו מבואר והוא מדבר לפי המלות המפורסמות המורות אצלם באותו הזמן והעיקר בכל זה בנדרים הלך אחר לשון בני אדם:

ח

הנודר מן הילודים מותר בנולדים מן הנולדים כו':

ילודים היו משמעותו באותו הזמן אצל ההמון אותם שנולדו ונולדים היה משמעותו העתידים להולד. ושיעור זאת המשנה כך הנודר מן הילודים מותר בנולדים מן הנולדים אסור בילודים רבי מאיר אומר אף הנודר בנולדים מותר בילודים כמו שהנודר בילודים מותר בנולדים וחכמים אומרים שפירוש נולדים מי שדרכו להוליד ר"ל בזה מי שדרכו להוליד כמותו כגון אדם והולך על ארבע מן החיות לא מי שדרכו להוליד ביצים כמו רוב הדגים והעופות:

ט

הנודר משובתי שבת אסור בישראל ואסור כו':

יתבאר לך בזאת המסכת שהיה מנהגם לאכול שום בערב שבת על כל פנים והיות הכותים מואסים לירושלים ומקללין אותה הרי הוא מפורסם בכל הארץ וטעם זה מה שנתבאר בעזרא כל שכן שלא יעלו שם לרגל:

י

קונם שאיני נהנה לבני נח מותר בישראל ואסור בעובדי כוכבים:

מבואר הוא בלשון התורה שזרע אברהם דרך כלל אמנם הוא זרע יעקב לבד וזהו מה שאמר לו הבורא (בראשית ט"ו י"ג) כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם וזה לא היה אלא זרע יעקב ולכך מותר לו ליהנות ואפילו בעשו וישמעאל:

יא

קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערלי כו':

זה גם כן מבואר שרוצה לומר במולים במי שמאמין בברית מילה וערלים מי שאינו מאמין בברית מילה. וי"ג בריתות הם מלת ברית ובריתי הנכפלים במצות הש"י לאברהם אבינו בברית מילה במעמד אחד בפני עצמו (בראשית י"ז:ב') ואלו מניינם א) ואתנה בריתי ביני ובינך ב) אני הנה בריתי אתך ג) והקימותי את בריתי ביני וביניך ד) לברית עולם ה) ואתה את בריתי תשמור ו) זאת בריתי אשר תשמרו ז) והיה לאות ברית ביני וביניכם ח) והיתה בריתי בבשרכם ט) לברית עולם י) את בריתי הפר יא) והקימותי את בריתי אתו יב) לברית עולם יג) ואת בריתי אקים את יצחק. הנה אלו י"ג בריתות נכפלו בזה הדבר ואז נסתלק ממנו הדבור כמו שאמר אחר כן ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם: והיותה דוחה את הנגעים כשיש נגע צרעת בראש הזכרות יקצץ בעת המילה אע"פ שקציצת הנגעים מצות ל"ת שנא' (דברים כ"ד:ח') השמר בנגע הצרעת וגו' רוצה לומר לא תקצצה ולא תכרות אותה אבל תסמוך על דברי הכהנים בלבד ובא אלינו בקבלה כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא מצות לא תעשה:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.