פירוש המשנה לרמב"ם/נדרים/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ נדרים ב

א

ואלו מותרין חולין שאוכל לך כבשר כו':

קונם שאיני ישן שאיני מדבר שאיני מהלך כו':

שבועה שאיני ישן שאינו מדבר שאיני מהלך כו':

אמר הש"י איש כי ידור נדר לה' ובא בקבלה עד שידור בדבר הנדור ולכך אינו אוסר עליו האכילה באמרו הרי היא כבשר חזיר וכעבודת כוכבים ואסור עליו כשאמר כקרבן לפי שהוא יכול לידור קרבן ולומר על מה שירצה ה"ז קרבן ויהיה קרבן ואי אפשר שידור ויאמר על שום דבר ה"ז בשר חזיר או עבודת כוכבים ויהיה בשר חזיר או עבודת כוכבים וכ"כ לא כחלת אהרן ולא כתרומתו לפי שלא יתנדב אדם חלה ותרומה ויש בכאן קושיא גדולה וזו היא שהוא אמר בפרק הראשון שאם אמר חטאת שאיני אוכל לך אסור וידוע שהחטאת אינה באה בנדר ונדבה ותשובת זה שקרבן חטאת אע"פ שהוא עצמו אינו בא בנדר ונדבה הרי הוא בא מחמת הנדר שהרי הוא מבואר אצלנו נודרין בנזיר וכבר ידעת שהנזיר כשנשלמו ימי הנזירות יביא קרבן חטאת בכלל קרבנותיו ולכך עשינו קרבן חטאת כמו הדבר הנידר לה' לענין הנדרים ואם אמר לאשתו הרי את עלי כאימא אינו אסור מן התורה לפי שזה כמו האומר לחברו מה שאוכל לך כבשר חזיר אשר אמרנו שזה אינו כלום אבל אין אומרים לו אשתך מותרת לך שאין זה נדר אבל מראים שזה הדבור קיים שלא יקל ראשו לכך ופותחין לו פתח ממקום אחר ומתירים לו הנדר כמו שיתבאר במקומו בזאת המס'. כבר נתבאר לך בפ' שלפני זה (הל"ו) שהנדרים אין חלין אלא על דבר שיש בו ממש ושבועות חלות על דבר שיש בו ממש ועל דבר שאין בו ממש ולכך אמר קונם שאיני ישן שאיני מדבר ה"ז בבל יחל דברו ולא אמר ה"ז אסור שקונם מכנויי נדרים ואלו הדברים הם דברים שאין בהם ממש ולא יתחייב בהם שום דבר מדאורייתא אבל מדרבנן אסור ולכך אמר ה"ז בבל יחל דברו לפי שהוא מדרבנן שאמרו דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי לנהוג בהם היתר כדי לבטלן משום שנאמר לא יחל דברו ולכך אמר באלו הדברים ה"ז בלא יחל דברו ר"ל בזה שאלו הדברים אע"פ שהם בלתי חלות אחר שבני אדם מחשבין אותם נדרים הרי הן אסורות מטעם לא יחל דברו לפי מה שבא עליו הפי' אבל באמרו שבועה שאיני ישן כבר אמר בזה אסור כמו שהעיקר בידינו שבועה חלה על דבר שיש בו ממש ועל דבר שאין בו ממש ודע כי מי שנשבע שלא יישן ג' ימים רצופין לילה ויום מהם ה"ז לוקה ויישן כשירצה לפי שהוא נשבע על מה שאי אפשר ועוד יתבארו עיקרי עונש השבועות במסכת שבועות אבל בזאת המסכת יתבארו איזו מן השבועות והנדרים חלין ואיזו אינם חלין:

ב

קרבן לא אוכל לך קרבן שאוכל לך לא קרבן כו':

שבועה לא אוכל לך שבועה שאוכל לך כו':

זה חומר בשבועות מבנדרים חומר בנדרים כו':

דע כי (שאני אוכל) [שאוכל] יורה אצלם שאוכל על כל פנים ומורה ג"כ שלא אוכל ומביא ראיה לזה הדברים הנמשכים אחר הענינים שאם היה מפייסו חבירו שיאכל ולא רצה ונשבע שבועה שאוכל לך אז אסור עליו שיאכל לו שום דבר ומבואר הוא כי מה שאמר קרבן לא אוכל לך קרבן שאוכל לך הקרבן לא אוכל לך שאין כל זה מורה שהוא עושה כל מה שיאכל משלו כקרבן ואמנם פי' זה הדבור שהוא נשבע בקרבן וכאילו אמר בחיי הקרבן אם אוכל לך שום דבר ואמרו בנדרים אסור לפי שהוא אסר גוף הדבר שלא יתקיים המצוה אלא בהיותו דבר מותר כגון שיאסר סוכה זו עליו שחזרה ישיבתה עבירה שיהיה ענינו בה כמו מי שלא ימצא בליל הפסח אלא מצה שהיא אסורה עליו באכילה כגון שתהיה טבל או הקדש שאסור עליו אכילתן לפי שהוא מצוה הבאה בעבירה וזאת היא הסברא בהיות הנדרים חלים על כל דבר שיחייב איסור גוף זה הדבר בטול מצות עשה אבל כל זמן שמחייב עצמו קרבן כל עת שיעשה מצוה יוכל לקיים הנדר ולעשות המצוה כגון שיאמר קרבן עלי כל זמן שמניח תפילין ה"ז חל וכל זמן שיניח תפילין יתחייב קרבן ואמנם החומרא שהיא בשבועות יותר מבנדרים הוא מה שנקדם ביאורו:

ג

יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה כו':

חייב על כל אחת ואחת הוא שיהיה נזיר שלשים יום אי אמר נזיר סתם כמו שיתבאר או הזמן שקצב ויביא קרבן נזיר עוד יתחייב בשנית ויביא קרבן וכמו כן השלישית והרביעית: ואמרו בשבועה אינו חייב אלא אחת שהוא לוקה מלקות א' בלבד אבל אם נשאל לחכם והותרה לו שבועה ראשונה ישאר הדבר שנשבע עליו אסור מצד השבועה השניה וכמו כן אם הותרה שבועה שניה אסור עליו לאכול מצד השבועה שלישית הלא תראה אמרו אינו חייב אלא אחת ולא אמר הרי זו שבועה אחת:

ד

סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל כיצד כו':

כבר נתבאר שהנדר לא יהיה אלא בדבר שנדור ומעשר בהמה אע"פ שלא יבא בנדר אבל קדושתו בידי אדם כמו שנבאר במקומו ויש לו לאדם לעשות זאת הבהמה מעשר ותהיה קרבן ושאר הדברים מבוארים ואין הלכה כר' מאיר:

ה

נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים כו':

חרמו של ים היא מצודת הציידים אמר הפסוק (חבקוק א':ט"ו) יגורהו בחרמו ויאספהו במכמרתו: ואמרו עצמי קרבן שיאמר לאחר עצמי עליך קרבן בענין שיאסר על זה הנאתו. ואמרו על כולן אין נשאלין להם רוצה לומר שהם אינם צריכים שאלה לחכם שיתירם לפי שהם אינן חלין [וזה כשהיה ת"ח] ואם היה עם הארץ מיד שיבא לשאול לנו ויבקש התרת אלו הנדרים ה"ז אין מתירין לו ואין פותחין לו פתח בחרטה וזהו ענין אמרו מחמירין עליהם ואם אנו רואין שעבר עליהם משמתים אותו וזה ענין אמרו ועונשין אותו וזה כולו לאיים עליהם זה דעת ר"מ. אבל חכמים אומרים מראין להם שהנדר קיים ומה שהם מסכימים בינם לבין עצמם אינו מועיל ופותחין להם פתח מטעם אחר ומתירים להם נדרים ואין הלכה כר' מאיר:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.