פירוש המשנה לרמב"ם/נגעים/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ נגעים ב

א

גרמני. שם חוזק הלובן ומיוחס אל העצם אשר שמו גרמא. ובהרת תראה בגוף חזק הלובן חלושת הלובן וכן הבהרת חלושת הלובן תראה בגוף השחור חזקת הלובן:

וענין אני כפרתן שיושם פדיונן והוא מאמר יאמר אותו האומר לרוב אהבתו כאשר זכר שווי מראיתם הגדיל חסדו להן ואמר אני כפרתן:

כאשכרוע. מין ממיני הארז ממוצע המראה בין הלובן והשחרות ואמר שהוא הנקרא אלבקע תרגום (ישעיהו מא יט) ברוש תדהר ותאשור ברון מוריגים ואשכרוע. ובא לשון מראות נגעים בסמיכותם לגוף אשר בו הנגע והוא אמרו (ויקרא יג ב) בעור בשרו ובא לשון אחר שהוא בבלתי סמיכות והוא אמרו בעור הבשר:

רבי יהודה אומר מראות נגעים בתחלה להקל כמו שיבאר שהוא נסמך אליו ר"ל אל בעור בשרו לפי שבזה קולא ולא יסמך לגופו אם היה בזה חומרא ואמרו מראה הגרמני כבשרו ובזה קולא:

והכושי כבינוני ובזה קולא. וחכמים אומרים של כל אדם בבינוני ואמנם בעור בשרו הוא כבינוני והלכה כחכמים:

ב

בין הערבים. שם הערב והצהרים כמו חצי היום לפניו ולאחריו מעט ואולם היות מראות נגעים ביום ולא בלילה הנה זה בפסוק לפי שכל מה שבא בנגעים אמנם בא בלשון יום ובסיפרא יכול כל מראה היום יהא כשר ת"ל (שם) לכל מראה עיני הכהן מה [עיני] כהן פרט לכשחשך מאור עיניו אף היום פרט לשחשך מאור היום מכאן אמרו אין רואין את הנגעים בשחרית וכו' והלכה כר' יהודה:

ג

אמר או שכהה מאור עיניו. שחלש ראותו עד שלא יראה ראייה אמתית ואמר השם יתברך (שם) בנגעי בתים כנגע נראה לי בבית שיהא נראה מעצמו כאשר יביטו בו וכן אמרו לי ולא לאורי מכאן אמרו (חולין דף י:) בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו:

ד

אמר במראות נגעים לכל מראה עיני הכהן. ולא נתחייב שיתפשט גופו ואיבריו עד שיראה שם הנגע או בשר חי אבל כאשר יהיה ערום ועומד לפני הכהן הנה כל מקום שיראה ממנו והוא על המצב המתואר והוא אשר יטמא בנגעים. והתחיל לבאר המצב ואומר שהאיש יעמוד כמו שיהיה חורש והוא אשר יקרא עודר או כחובט זתים והוא יקרא מוסק והנה כל מה שיראה ממנו והוא על אלה שני המצבים יתטמא בנגעים. והאשה תהיה ערומה ותשב על הארץ תתפשט איבריה על דרך לישה או על דרך שתהיה מניקה את בנה ומצב שתהא אורגת תמשוך ידה הימנית עד שיגלה שחיה כי אי אפשר לאורגת שלא תמשוך ידה הימנית על זה השיעור ורבי יהודה אומר שהיא גם כן תשב על תכונת שתטווה פשתן ומושכת ידה השמאלית עד שיתגלה שחיה כי אי אפשר לטווה שלא תמשוך ידה השמאלית על זה ההשתנות ג"כ וכל מה שיראה מגוף האיש על ב' המצבים או מגוף האשה על אלו המצבים הוא אשר יובט בנגעים והוא אמרו יתברך (ויקרא יג יב-יג) לכל מראה עיני הכהן וכן בעת התגלחת נאמר בו (שם יד) וגלח את [כל] שערו שהוא ג"כ לא יתחייב שיתגלח מה שלא יראה מגופו כאשר הוא על אלו המצבים:

ה

כבר התבאר בבכורות (דף לז.) המומין כאשר יתחדשו בבכור יאכל במומו ולא יהיה קרב והתבארו כל התנאים בזה. ואין הלכה כר' יהודה ולא כר' מאיר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.