פירוש המשנה לרמב"ם/מעשרות/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ מעשרות ב

א

כשזה המוכר המסבב בשוקים מכריז ואומר טלו לכם תאנים מותר לאכול מהם עראי לפי שנאמר לא ראו פני הבית ולפיכך אין מכריזין עליה' אלא לאוכלן בלבד עראי והוא כנותן מתנה ואין המתנה קובעת למעשר כמו המכר ואם הביאן לביתו צריך להוציא מהם המעשרות החייבות לטבל ואם אמר טלו והכניסו לבתיכם נאמר שהם ראו פני הבית ולפיכך לא יאכל מהם עראי ואינו נאמן באומר הכניסו לבתיכם שענינו שהן מעושרין ולפיכך יוציא מהם חקי הדמאי לפי שהוא ספק שמא אמר אמת באמרו שהן מעושרין או אמר שקר ומה שאמר לא אמר אלא כדי שיקפצו עליהם לוקחים וכל זה כשהמוכר עם הארץ כמו שבארנו במסכת דמאי:

ב

מבואר הוא כי בעל החנות ובעל החצר לפי שאותו מקום הוא מקום ישיבתו נקבעים במעשרות מחמתו ואין הלכה כר' יהודה:

ג

מקום השביתה הוא מקום שהוא שובת בו ביום השבת:

הרוכלים המחזרים בעיירות. עם הבשמים ההולכים מעיר אל עיר ומכפר אל כפר ואמר בכאן שהם רשאים לאכול כל היום מה שנותנים שם מן הפירות אע"פ שהם נכנסין בבתים עד שיגיעו למקום הלינה ואין הלכה כר' מאיר ולא כר' יהודה:

ד

ר"א אומר תרומה קובעת למעשר ואפי' בדבר שלא נגמרה מלאכתו. ואמרם כלכלת תאנים שתרמה ר"ל שתרמה קודם שתגמר מלאכתה ואין הלכה כר"א ולא כר' שמעון:

ה

והלכה כרבי יהודה:

ו

שאבור. שאבחר:

מגרגר. ענינו שילקוט הגרגרים אחת אחת מן האילן ולא יכרות האשכול כולו כדי שלא יתחייב במעשרות:

פורט ענינו שיפרד גרגרי הרמון:

סופת ואוכל. ענינו שיעשו מן האבטיח כמו לביבות ואוכל וכשקנה במחובר לקרקע וכרתן אחר כך אוכל עראי כמו שעושה בעל הקרקע אבל אם קנה ולא ייחד מה שקנה כאילו קנה דבר הנלקט ונקבע למעשר בקנין כמו שיתבאר לך בזו המסכת כי הקניה והמכירה קובעת למעשר:

ז

לקצות עמו. רצה לומר לשטוח עמו בתאנים והשם יתברך אמר (דברים כ"ג:כ"ה) כי תבא בכרם רעך ואכלת וגו' ובאה הקבלה (ב"מ דף פז ב) כי זה הכתוב אינו מדבר אלא בפועל שיכול לאכול מן התורה מאותו דבר שהוא פועל ואינו מדבר בעוברי דרך ועוד יתבאר זה מקומו בבבא מציעא והם אמרו ואלו אוכלין מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתו לזה העיקר נמצא זה הפועל שאוכל בשעת הקציעה פטור מן המעשרות לפי שהוא תלוש ולא נגמרה מלאכתו:

ולאחר הקציעה. שהוא אחר גמר גדישתה אינו אוכל מן התורה אלא כפי תנאו שהתנה ולפיכך אינו אוכל עד שיעשר ועוד יתבארו אלו הדינים ועקריהם לשם בב"מ:

ח

לבסים. מין תאנים גרועים:

בנות שבע. תאנים לבנים טובים:

מונע את עצמו. ענינו שהפועל מונע את עצמו מלאכול עד שיגיע למקום היפות ויאכל מהם ורשאי לעשות כן:

זה לאכול וזה לאכול. ענינו שיאמר אדם לחברו אכול משלי ואני אוכל משלך:

זה לקצות וזה לקצות. ענינו שיאמר לו אכול מאלו השטוחים שלי ואני אוכל מן השטוחיםשלך:

זה לאכול וזה לקצות. שיאמר לו אכול אתה משלי שהם טובים לאכילה ואני אוכל מן השטוחים שלך כל אחד ואחד מהם חייב לעשר לפי שזה מקח וממכר מצד כל אחד ואחד מהם וכבר זכרנו כי המכר קובע למעשר ועוד יתבאר זה ורבי יהודה אומר כל החליפין בשטוחין כיון שהוא דבר שלא נגמרה מלאכתו אינן חייבין במעשר ולא נקבעו למעשר בזה המכר שאירע ביניהם והלכה כרבי יהודה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.