פורת יוסף/מכות/ג/א
גמרא המלוה על המשכון. עיין בערוך לנר שכתב דזה דבר פשוט שאין חילוק בין משכון מטלטלין למשכון דקרקע. וצ"ע דהא ב"מ (דף סז) איתא האי משכנתא באתרי דמסלקי שביעית משמטתה וכתבו רש"י ותוס' דלא דמו משכון דקרקע למשכון דמטלטלי ע"ש:
גמרא. אמר רבא הב"ע במלוה על המשכון ובמוסר שטרותיו לבית דין. רש"י ז"ל פירש פרוזבול ועיין בתוס' שהשיגו עליו. נ"ל דהוצרך לומר כן דהכא הא ע"כ מיירי בלא שטר דאי בשטר הא ניחזי מאי כתיבא בי' וכדמקשה הגמרא ב"ב (דף מה:) אי דאיכא עדים ניחזי מאי דקאמרי אלא ע"כ דאיירי בלא שטרא (ואע"ג דלקמן איתא אחד המלוה בשטר משמע שאין כתוב זמן בשטר מ"מ שטר כזה אינו יכול למוסרו בב"ד כיון שאין יכול לגבות בו) וא"כ שפיר פרש"י ז"ל דהיינו פרוזבול דשייך אף במלוה על פה כמבואר בגיטין (דף לו) וגם במלוה על המשכון לכאורה יכול המלוה להטמין המשכון וא"כ איהו דאפסיד אנפשיה וצ"ל דאיירי שראו אצלו מקודם בעדים. ועיין בסוגיא דהאומן ב"ב (דף מח.) והירושלמי ג"כ מוקי בפרוזבול כרש"י ז"ל:
גמרא. לא תיתיב אכרעיך. עיין בריטב"א ז"ל. ול"נ משום דהתוס' בכורות (דף לו.) הביאו והוא מירושלמי דשואל הלכות צריך לעמוד וכאן הא שאל שמואל לאבוהו בר איהו ע"כ אמר ליה לא תיתיב אכרעיך שאין אני שואל ממך רק לחידודי דידך לידע אם תוכל להשיבני וא"כ אתה צריך לעמוד:
גמרא. אמר ליה דכתיב כו' ואמר מר ל' יום בשנה חשוב שנה. וצ"ע דלר"מ דס"ל ראש השנה (דף יוד) דיום אחד בשנה חשוב שנה א"כ מנ"ל דסתם הלואה ל' יום. ואין לומר דבאמת לא ס"ל כן דהא ריש פ' שואל (דף קמ"ז) משמע דס"ל לסתם מתניתין דסתם הלואה שלשים יום וסתם מתיתין הא ר"מ היא וי"ל דבשטר הא לא צריך כלל לקרא אלא מסברא דלא טרח למיעבד שטר בפחות מל' יום ושמואל לא אמר מנה"מ אלא על הא דאמור אחד מלוה בשטר ואחד מלוה על פה ואף על גב דהתם בהשואל ג"כ בע"פ מיירי מ"מ כיון שלפעמים לשון הלוני הוא ל' יום אתי למכתב ועש"ה ובירושלמי לומד ג"כ מזה הפסוק בענין אחר: