ערך/שעשה את הים הגדול

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי שעשה את הים הגדול

שעשה את הים הגדול היא ברכה שמברכים על ראיית 'הים הגדול'.

במשנה במסכת ברכות (נד.): ועל הימים... אומר ברוך עושה מעשה בראשית. רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואהו לפרקים.

להלכה נפסקו דברי ת"ק בנוגע לכלל הימים ודברי רבי יהודה בנוגע לים הגדול. וכך כותב הרמב"ם (ברכות פ"י הט"ו): על הימים... אם ראה אחת מהן משלשים יום לשלשים יום מברך עושה בראשית, הרואה את הים הגדול משלשים יום לשלשים יום או יותר מברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה את הים הגדול. ובשולחן ערוך (או"ח סימן רכח ס"א) כתב: על ימים... אומר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית, ועל הים הגדול והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומרים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה הים הגדול.

דעת תנא קמא

דעת הרא"ש

הרא"ש (כלל ד סימן ד) הוכיח שאף תנא קמא מודה לדעת רבי יהודה בים הגדול, ומה שאמר שעל הימים אומר ברוך עושה מעשה בראשית, הוא בשאר ימים. וכ"כ בביאור הגר"א (שם).

דעת הטור

הטור נקט בפשטות (או"ח סימן רכח) שתנא קמא חולק על רבי יהודה וסובר שאף על ראיית הים הגדול מברך עושה מעשה בראשית

דעת הרמב"ם

בבית יוסף (שם) העמיד דעת הרמב"ם כדעת הרא"ש שת"ק מודה לרבי יהודה, וביאר עפ"ז את הטעם שפסק כרבי יהודה ולא כת"ק אע"ג דהוה סתמא דרבים.

אמנם בכסף משנה (ברכות פ"י הי"ד) כתב עוד בביאור דעת הרמב"ם אף אם יסבור כדעת הטור שת"ק חולק על רבי יהודה.

גם בפירוש המשנה לרמב"ם (ברכות פ"ט מ"ב) כתב ש'הלכה כרבי יהודה' ומכך שהוצרך לפסוק הלכה כרבי יהודה משמע שת"ק חולק על דין זה. ובדבריו במהדורא קמא מבואר להדיא שחולקים ר"י ות"ק.

מהו הים הגדול

הראשונים נחלקו בביאור כינויו של רבי יהודה 'הים הגדול', האם כוונתו לים התיכון, לאוקיינוס או לשניהם כאחד.

דעת השולחן ערוך

השולחן ערוך (או"ח סימן רכח ס"א) מפרש שהים הגדול, שבראייתו מצריך רבי יהודה לברך ברכת 'שעשה את הים הגדול', הוא הים התיכון - הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים. ובביאור הגר"א (שם) כתב שזה כלשון המקרא (במדבר לד ו) שכינה בשם ים הגדול את הים התיכון.

דעת האבודרהם

בדברי חמודות (ברכות פ"ט אות לז) הביא את דעת האבודרהם, שהים הגדול שאליו כיוון רבי יהודה, הוא ים אוקיינוס המקיף את העולם. וכ"כ בפירוש הרע"ב (ברכות פ"ט מ"ב) וכ"כ המגן גיבורים (סק"ב).

דעת רבינו יונה

הבית יוסף (שם) הביא דעת רבינו יונה שכוונת רבי יהודה באומרו 'הים הגדול', למעט את הימים הקטנים שהם כמו שלוליות שנפרדים מהים הגדול. משמע מדבריו שכל הימים המחוברים לאוקיינוס, ובכללם הים התיכון, בכלל דברי רבי יהודה, ויש לברך עליהם 'שעשה את הים הגדול'.

דעת הרא"ש

הבית יוסף (או"ח סימן רכח) למד בדעת הרא"ש בתשובה (כלל ד סימן ד) כדעתו, שהים הגדול הוא הים התיכון. וכ"כ בנחלת צבי (סק"א) שמשמע מדברי הרא"ש כדעת השולחן ערוך. וכ"כ הלבוש (או"ח סימן רכח).

אמנם הלחם חמודות (ברכות פ"ט אות לז) הגיה דברי הרא"ש, ולפי זה פירש דעת הרא"ש להפך וכדעת האבודרהם, וכן הביא משמו בעולת תמיד (או"ח סימן רכח סק"א). וכ"כ בביאור הגר"א (שם).

דעת התוספות

בעולת תמיד (שם) כתב שמדברי התוספות בגיטין (ח. ד"ה רבי יהודה) משמע שאין הים התיכון בכלל ים אוקינוס, וממילא אינו בכלל ים הגדול שמברכים עליו שעשה את הים הגדול.

מו"מ בנדון זה

בכמה מקומות מצאנו שים התיכון או ים אוקיינוס כונו בשם 'הים הגדול', ויש לדון האם יש להוכיח מכך גם לנדון דידן:

• הרא"ש (שו"ת הרא"ש כלל ד סימן ד) מביא שבלשון הכתוב נקרא הים התיכון בשם 'ים הגדול', כפי שנאמר בגבולות ארץ ישראל (במדבר לד ו) 'וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים', וידוע הוא שהוא ים שלנו כי ארץ ישראל אינה יושבת על ים אוקיינוס. אך הוכיח שם שאעפ"כ מדברי המשנה משמע שאין כוונתה לים זה אלא לים אוקיינוס.
• רש"י בפירושו לחומש (בראשית א ט-י) כתב וז"ל: יקוו המים, שהיו שטוחין בכל הארץ והיקוום באוקיינוס, הוא הים הגדול שבכל הימים. קרא ימים, והלא ים אחד הוא, אלא אינו דומה טעם דג העולה מן הים בעכו לטעם דג העולה באספמיא, עכ"ל. הרי שכלל את עכו (מן הים התיכון) ואת אספמיא (ספרד על ים אוקיינוס) כחלק מן 'הים הגדול'.
• הרמב"ם פסק את דברי רבי יהודה כלשונם בהלכות ברכות (פ"י הט"ו) 'הרואה את הים הגדול' וכו', ובלשון זו משתמש הרמב"ם בשתי מקומות ככינוי לים התיכון. בהלכות גירושין (פ"ז ה"י) לגבי מביא גט ממדינת הים, ובהלכות מלכים (פ"ה ה"ז) לגבי איסור חזרה למצרים.
• הרא"ש (מו"ק פ"ג סימן א) הביא דברי הירושלמי 'רבי יהודה כדעתיה אסור לפרש בים הגדול' ושם איירי ביוצא מארץ ישראל לחו"ל, דהיינו בים התיכון. אך נקט לשון הפסוק המזכיר את הים הגדול כגבול ארץ ישראל וכמו שכתב הרא"ש בתשובה (לדעת הדברי חמודות) שאעפ"כ כוונת רבי יהודה לים אוקיינוס ולא לים התיכון.
• בשו"ת זכרון יהודה (סימן צב) הביא ר"י בן הרא"ש 'הנהו עובדי דר' עקיבא ור' מאיר שטבעה ספינתם בים הגדול ונצולו'. ומעשה זה דר' מאיר מוזכר במסכת יבמות (קכא.) ומבואר שם שעלה רבי מאיר מן הים בקפוטקיא שהיא בטורקיה, דהיינו בים התיכון. ועי' להלן שכעין זה מפורש בירושלמי ביבמות (פט"ז ה"ד).
• הראבי"ה (ח"א סימן קסז) כתב 'דארץ ישראל היתה מרובעת מג' צדדים, ים במזרח (כנרת), נחל מצרים בדרום, ים הגדול במערב'. גם כאן נקט לגבי גבולות הארץ את לשון הפסוק.
• באור זרוע (ח"א הל' מקוואות סימן שלז אות ז) כתב 'וכי לית ליה דטובל בים הגדול עלתה לו טבילה, ותניא בתוספתא פרק ארץ הכותים מעשה ברבן גמליאל ואונקלוס הגר שהיו באשקלון וטבל ר"ג במרחז ואונקלוס הגר בים כו' ואמר פ"ק דמכות חבית שנפלה לים הגדול הטובל שם לא עלתה לו טבילה'. הרי שהזכיר 'ים הגדול' על ים אשקלון שהוא הים התיכון.

גם בדברי חז"ל מצאנו כמה מקומות שכינו את ים התיכון 'ים הגדול':

• גיטין (ח.): 'כי פליגי בים הגדול' - ושם לעניין גבול ארץ ישראל, ראה רש"י.
• גיטין (נז.): 'אלו שמונים אלף קרני מלחמה שנכנסו לכרץ ביתר בשעה שלכדוה, והרגו בה אנשים ונשים וטף, עד שהלך דמן ונפל לים הגדול'.
• בבא בתרא (עד:): 'אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל, ואלו הן שבעה ימים כו' וים הגדול'.
• ירושלמי ברכות (פ"א ה"א): 'אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול'.
• ירושלמי שבת (פ"א ה"ח): 'אין מפרישין לים הגדול כו' כגון מצור לצידון מותר'.
• ירושלמי מועד קטן (פ"ג ה"א): 'דרבי יודה אמר אסור לפרש לים הגדול, מעתה כהן שיצא חוץ לארץ הואיל ויצא שלא ברצון חכמים יהא אסור לו לגלח כו.
• ירושלמי יבמות (פט"ז ה"ד): 'אמר ר' עקיבא מעשה שעשיתי מפרש בים הגדול וראיתי ספינה אחת ששקעה בים, והייתי מצטער על תלמיד חכם אחד שהיה בתוכה, וכשבאתי למגיזה של קפודקיא (בטורקיה של ימינו) והתחיל מקדמני וכו.

נוסח הברכה

• בלשון המשנה וכן בלשון הרמב"ם: שעשה את הים הגדול.

• בלשון השולחן ערוך: עושה הים הגדול.

לעיון

• גמרא (ברכות נד.)
• רמב"ם (ברכות פ"י הט"ו)
• בית יוסף (או"ח סימן רכח)
• שולחן ערוך (שם ס"א)
• שו"ת הרא"ש (כלל ד סימן ד)
• דברי חמודות (ברכות פ"ט אות לח)

קישורים חיצוניים

• הים הגדול - הים התיכון, מתוך פורטל הדף היומי.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף