בית יוסף/אורח חיים/רכח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
על ימים ונהרות וכו'. משנה בפרק הרואה (ברכות נד:):
ומה שתמה רבינו על הרמב"ם למה פסק כרבי יהודה דאמר דמברך על הים הגדול ברכה בפני עצמו ולא כתנא קמא שלא חילק בין ברכת הים הגדול לברכת שאר ימים, יש לומר דאפשר שסובר דרבי יהודה לא בא לחלוק אלא לפרש דעד כאן לא קאמר תנא קמא דעל הימים מברך עושה מעשה בראשית אלא בשאר ימים אבל בים הגדול מברך ברוך שעשה את הים הגדול. ואחר כך מצאתי להרא"ש שכתב בתשובה (כלל ד סימן ד) וששאלת על הים הגדול שאומר במשנה שמברכין עליו ברוך שעשה את הים הגדול הוא ים אוקיאנוס והים[1] שלנו שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים[2], יראה שהוא ים אוקיאנוס דוקא[3] אע"פ שבלשון הפסוק נקרא ים שלנו הגדול מכל מקום הכא משמע שהוא ים אוקיאנוס[4]. מדקתני רישא על הימים ועל הנהרות אומר ברוך עושה מעשה בראשית והדר תנא ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, מדהזכיר ברישא ימים בסתם ופירש רבי יהודה הים הגדול משמע דבים אוקיאנוס מיירי ולא פליג אתנא קמא, דתנא קמא איירי בשאר כל הימים דכמה ימים גדולים ישנם בעולם ואתא רבי יהודה למימר דים הגדול יש לו ברכה בפני עצמו ותנא קמא מודה בהא[5].
וה"ר יונה כתב דהא דתנן ים הגדול למעט ימים קטנים שהם כמו שלוליות שנפרדין מהים הגדול שאינו מברך עליהם:
גרסינן בגמרא (שם נט:) אמר רמי בר אבא א"ר יצחק הרואה פרת אגישרא דבבל אומר ברוך עושה בראשית ופירש"י אגישרא דבבל אומר ברוך עושה בראשית קים להו שלא נשתנה פרת מהלוכו ע"י אדם משם ולמעלה אבל משם ולמטה סיבוהו בני אדם דרך אחרת ע"כ משמע דלא מברכין על הנהרות עושה מעשה בראשית אלא כשרואה אותם במקום שלא נשתנה מהלכם על ידי אדם. ולא ידעתי למה לא כתבוהו הפוסקים:
כתבו התוס' (שם נד.) דלאו על כל נהרות מברך אלא דוקא אארבע נהרות דכתיבי בקרא כמו חדקל ופרת. וכ"כ המרדכי:
כתב הרד"א בשם ה"ר שמשון דדוקא בהרים וגבעות המשונים וניכרת גבורת הבורא בהן וכן נהרות המשונים כגון פרת וחדקל מברך ברכה זו:
- ↑ בדברי חמודות (ברכות פ"ט אות לז) גרס או הים וביאר לפי זה שאלת השואל ותשובת הרא"ש באופן אחר ודלא כדעת הבית יוסף וראה להלן בסמוך.
- ↑ בדברי חמודות (שם) ביאר שאלת השואל לפי דעת הבית יוסף, האם דווקא ים אוקיאנוס שהוא הים שעוברים בו לארץ ישראל בכלל הים הגדול או אף שאר ימים גדולים, ולפ"ז תשובת הרא"ש היא שהים הגדול הוא ים אוקינוס דהיינו הים התיכון ולא שאר ימים. ועי"ש בדברי חמודות שהגיה בלשון השואל כמוזכר לעיל בסמוך ולפי זה ביאר השאלה באופן אחר האם ים הגדול שבו איירי רבי יהודה הוא ים אוקיינוס המקיף את העולם או ים התיכון שעוברים בו לארץ ישראל. ולפי זה תבואר תשובת הרא"ש שהים התיכון הוא ים אוקיינוס דווקא ולא ים התיכון, הפך דעת הבית יוסף.
- ↑ הבית יוסף המפרש את שאלת השואל האם רק הים התיכון בכלל 'ים הגדול' או אף שאר ימים גדולים, ולפי זה מפרש את תשובת הרא"ש שרק הים התיכון הוא 'הים הגדול' וכך פסק בשולחן ערוך (ס"א), אמנם הדברי חמודות (שם) שפירש שאלת השואל האם ים אוקיינוס הוא הים הגדול או הים התיכון, פירש לפי זה תשובת הרא"ש שרק ים אוקיינוס הוא הים הגדול ולא הים התיכון.
- ↑ ראה לעיל בסמוך ביאור הבית יוסף וביאור הדברי חמודות בתשובת הרא"ש, ובדברי חמודות הוכיח מדברי רבינו אלו כדעתו שתשובת הרא"ש היא שהים התיכון אינו הים הגדול שעליו דיבר רבי יהודה. ומשמעות דבריו שלא היו לפניו בבית יוסף תיבות 'אע"פ' עד 'אוקיאנוס', אלא רק 'יראה שהוא ים אוקיאנוס דוקא מדקתני' וכו'. ובאמת יש להבין כיצד יבאר הבית יוסף דברי הרא"ש אלו.
- ↑ עי"ש בתשובת הרא"ש שהוכיח כן מהא גופא שפסקו הפסוקים כדעת רבי יהודה, וע"כ שלא נחלקו רבי יהודה ותנא קמא בדבר זה, שאם לא כן היה להם לפסוק כדעת תנא קמא שהוא סתמא דרבים. וע"ע בכסף משנה (ברכות פ"י הי"ד) שכתב לבאר עוד באופן אחר פסק הרמב"ם שפסק כדעת רבי יהודה, לפי שנשאו ונתנו בגמרא (ברכות נט:) אליביה 'לפרקים עד כמה', אלמא הלכתא כוותיה. ועיין בדברי חמודות (ברכות פ"ט אות לז) שדחה ביאור הכסף משנה, שמה שנשאו ונתנו שם אליבא דרבי יהודה אינו אלא לפרש ומצי קאי גם על דברי ת"ק על ההרים ועל הגבעות וכו' ולא רק על דברי ר' יהודה בברכת הים הגדול. אך ראה פירוש המשנה לרמב"ם (ברכות פ"ט מ"ב) שנקט להדיא שהוא מדברי רבי יהודה דווקא. ובטעם הדבר שהוצרכו לפרש שרבי יהודה לא פליג בזה אתנא קמא לדעת הסוברים כן, כתב הדברי חמודות (שם) שכל כמה שאפשר לפרש דלא פליגי כדי למעט במחלוקת עדיף טפי, ולכך העמידו הפוסקים דברי ת"ק בשאר ימים ודברי ר' יהודה בים הגדול ולא פליגי
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |