ערך/ריבית

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png ריבית

בפחות משוה פרוטה[עריכה]

חלקו של יוסף (זיסמאנאוויץ, סימן יג).

אם יש מצוה להלוות לגוי בריבית[עריכה]

כתיב (דברים כג כא) "לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך", ונחלקו הראשונים אם יש מצווה להלוות לנכרי בריבית. דעת הרמב"ם (ספה"מ; הל' מלוה ולוה פ"ה ה"א) שציוונו לבקש ריבית מן הגוי, ואז נלווה לו עד שלא נועילהו ולא נעזור לו, אבל נזיקהו כו'. וכ"כ הר"ן במסקנת הסוגיא בבבא במציעא (ע:), וכ"מ מדברי התוספות (שם).

אמנם דעת רש"י (עה"ת שם) שהוא לאו הבא מכלל עשה, דהיינו שעובר על איסור ריבית לישראל גם בלאו הבא מכלל עשה ד'לנכרי תשיך'. וכן השיג הראב"ד (מלוה ולוה שם ובמנין המצוות) על דעת הרמב"ם. וכ"ה דעת הרמב"ן, הרשב"א והריטב"א בביאור הסוגיא דבב"מ.

וברמב"ן (עה"ת שם) ביאר דהכתוב הורה היתר להלוות לנכרי בריבית, דלא נימא דהוא כגזל עכו"ם דאסור.

החזרת ריבית ללווה[עריכה]

בשולחן ערוך (יו"ד סימן קסא ס"ה) נפסק[1] שיוצאה בדינים אבל אין בית דין יורדים לנכסיו ורק כופים אותו עד שיאמר רוצה אני. וכתב הט"ז (יו"ד סימן קסא סק"ג, חו"מ סימן ט) שאין דנים בו *שיעבודא דרבי נתן. ועי' שיעורי רבי שמואל רוזובסקי (קידושין אות קסז).

ראו גם[עריכה]



שולי הגליון


  1. ומקורו בדברי הרשב"א.
מעבר לתחילת הדף