ערך/אבק ריבית

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png אבק ריבית

אבק ריבית הוא כינוי לריבית שאינה אסורה מהתורה, בין משום שלא מדובר בהלוואה ובין משום שמדובר בהלוואה אך אין בצידה קביעת ריבית מסוימת מראש.

אגר נטר[עריכה]

עסקאות מכר שיש בהן מרכיב של אשראי, כגון תשלומים, כאשר בתמורה להוזלת המכר הוא מקבל אפשרות לשלם מאוחר יותר (מאירי בבא מציעא סג:). איסור זה אינו קיים כשלא ידוע מה התשלום הזול שהוא היה צריך לשלם אם היה משלם מיד (תוספות בבא מציעא סג: ד"ה ואמר).

סאה בסאה[עריכה]

סְאָה בִּסְאָה - הלוואת סחורה בתורת הלוואה ולא בתורת מכירה, כאשר תשלום ההלוואה מתבצע בהשבת סחורה בכמות שווה להלוואה, גם אם ערכה עלה או ירד.

עיסקא[עריכה]

שותפויות של הון ועבודה, הסכם שעל פיו נותן אדם מעות לחבירו לסחור ולהרוויח בהם, ושניהם מתחלקים אחר כך ברווחים שההון מרוויח. הבבלי (בבא מציעא מח., קד:) מביא את מקרה העיסקא, פלגא מלווה ופלגא פיקדון - חצי מדמי העיסקא נמצאים כמלוה באחראיות המקבל, וגם אם נפסדו באונס הוא חייב בתשלום עליהם, וחצי נמצאים כפיקדון הנמצאת באחראיות הנותן וממילא רווחי הפיקדון הולכים למקבל שזה באחראיותו, ורווחי החצי של המלוה הולכים לנותן. במקרה זה מהתורה אינו נחשב ריבית כיוון שמחצית המלווה היא ממש של הנותן, אך רבנן גזרו שבמקרה זה יתן הנותן שכר טורח בעבור ההתעסקות בחלק הפיקדון, כי אם לא כן אז בפועל נמצא שהמקבל טורח עבור הנותן בפיקדון בגלל המלוה שנותן לו.

ריבית מוקדמת ומאוחרת[עריכה]

תשלומים שונים שנותן הלווה למלווה ללא התחייבות או ללא קשר להלוואה. "ריבית מוקדמת" - כשהלווה נתן ריבית בכדי שהמלוה ילוה לו, ו"ריבית מאוחרת" שנתן לו כתודה על ההלואה (בבא מציעא עה:), הנחות ואפילו מידע. לשיטת הרא"ש[השלם מקור] והרמ"א[השלם מקור] צריך שיהא ניכר שהמתנה ניתנת עבור ההלוואה כדי שיהיה איסור ריבית, ולשיטת הרמב"ם[השלם מקור] ובעקבותיו השולחן ערוך[השלם מקור] אין צורך.

הוצאת הריבית מהמלווה[עריכה]

בשונה מריבית שאסורה מהתורה, את ריבית זו אם גבאה המלוה באיסור, אין בית דין כופים אותו להחזיר (בבא מציעא סא:). אך קיימת מחלוקת האם יש עליו חיוב להחזיר בדיני שמים. הרא"ש (ב"מ פ"ה סימן ה) ובעקבותיו השולחן ערוך (יו"ד סימן קסא ס"ב) טוענים שקיימת עדיין חובה על המלווה לצאת ידי שמים. לעומתם דעת התוספות (תוספות ב"ק צד. ד"ה אי) שאין חיוב אפילו לצאת ידי שמים.

מעבר לתחילת הדף