ערך/ראש חודש
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
ראש חודש
ערב ראש חודש[עריכה]
ערך מורחב – ערב ראש חודש
איסור תענית[עריכה]
אסור להתענות בראש חודש (חוץ מ*תענית חלום). מי שהתענה בראש חודש צריך למיתב *תענית לתעניתו.
סעודת ראש חודש[עריכה]
באורחות חיים (הלכות ראש חדש) כתב: נהגו כל ישראל לעשות סעודה גדולה בר"ח יותר משאר הימים משום כבוד היום שהוא כפרה לישראל, כמו שאמרו בשבועות (ט.) הביאו כפרה עלי שמעטתי את הירח, כלומר בעבורי על שמעטתי את הירח ממאור שלה, ואני רוצה לעשות לה כבוד שיתכפרו בה כל ישראל בכל עת שתתחדש.
ונפסק בשו"ע (סי' תיט]]) שיש להרבות בסעודת ראש חודש. אבל בראש חודש אב אין מצוה (סדר היום, ענייני ימי המצרים).
יום סליחה וכפרה[עריכה]
באורחות חיים (מובא לעיל) שנהגו לעשות סעודה גדולה בר"ח משום כבוד היום שהוא כפרה לישראל וכמו שאמרו בשבועות (ט.) הביאו כפרה עלי שמעטתי את הירח, כלומר בעבורי על שמעטתי את הירח ממאור שלה, ואני רוצה לעשות לה כבוד שיתכפרו בה כל ישראל בכל עת שתתחדש.
בפרי חדש (שם) הביא בשם הרמ"ק שהיה מכנה את ערב ראש חודש בשם יום כיפור קטן לפי שבו מתכפרין עוונות כל החודש דומיא דשעיר ראש חודש וכדאמרינן במוסף זמן כפרה לכל תולדותם. ועוד הביא שם דברי הבית יוסף (סימן תכג) בשם האורחות חיים (הלכות ראש חודש) ש'תולדותם' קאי על החודשים, שעולת ראש חדש היתה באה על תולדות ימי החודש, לפיכך קרא ראש חודש זמן כפרה.
ובשל"ה (ריש פסחים) כתב שר"ח הוא זמן כפרה ולכך ראוי לכל אחד מישראל להרהר בתשובה ולתקן מעשיו, וראוי לעשות כן קודם תפילת מוסף.
ובמטה משה (סימן תקכד) הביא מי שכתב (הגהות מנהגים, ראש חדש, סימן נה) בטעם קריאת הלל חסר בראש חדש, משום דהוי יום סליחה כיום כפורים וראש השנה לכן אין לגמור את ההלל כדאמר זמן כפרה לכל תולדותם, דמיום שנתלו המאורות נפלה אסכרה בתנוקות שלא יוכלו לסבור האויר ונתבטלה בקרבן ראש חדש.
ובפני יהושע (שבועות ט.) כתב שבראש השנה אין צריך כפרה על מיעוט הירח.
תפילת מוסף[עריכה]
כתב השל"ה (ריש פסחים) שר"ח הוא זמן כפרה ולכך ראוי לכל אחד מישראל להרהר בתשובה ולתקן מעשיו, וראוי לעשות כן קודם תפילת מוסף.
קריאת התורה[עריכה]
לענין חלוקת הקרואים בקריאת התורה של ראש חודש עי' חדש על ה(מ)דף (מגילה כב).
יעלה ויבוא[עריכה]
- ערך מורחב – יעלה ויבוא
יעלה ויבוא בערבית של ר"ח[עריכה]
א"ר ענן אמר רב, טעה ולא הזכיר של ר"ח ערבית, אין מחזירין אותו, לפי שאין בית דין מקדשין את החדש אלא ביום (ברכות ל:)
יעלה ויבוא בשאר התפילות של ר"ח[עריכה]
א"ר תנחום א"ר אסי א"ר יהושע בן לוי, טעה ולא הזכיר של ר"ח בעבודה, חוזר לעבודה. נזכר בהודאה, חוזר לעבודה. בשים שלום, חוזר לעבודה. ואם סיים, חוזר לראש.
א"ר פפא בריה דר' אחא בר אדא, הא דאמרן סיים חוזר לראש, לא אמרן אלא שעקר רגליו, אבל לא עקר רגליו חוזר לעבודה. א"ל מנא לך הא, א"ל מאבא מרי שמיע לי, ואבא מרי מרב.
א"ר נחמן בר יצחק, הא דאמרן עקר רגליו חוזר לראש, לא אמרן אלא שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, אבל רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לעבודה.
איכא דאמרי, א"ר נחמן בר יצחק, הא דאמרן כי לא עקר רגליו חוזר לעבודה, לא אמרן אלא שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, אבל אם אינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לראש (שם כט:)
דין רשעים בגיהנום[עריכה]
בזוהר (תרומה קנ:) איתא שאין גיהנום בראש חודש.
ובבבלי (ב"ב עד.) איתא לגבי בלועי קורח שבכל תלתין יומין מהדר להו גיהנם להכא כבשר בקלחת, ופירש הרשב"ם: כל ראש חודש. ועיין ליקוטי מוהר"ן (מהדו"ק סימן י) מה שביאר בדברי הרשב"ם שהגיהנום בראש חודש הוא החרטה.
קציצת ציפורניים[עריכה]
בספר חסידים אסר. ובמשנה ברורה (סימן רס סק"ז) הורה שלנוהגים כצוואתו אף ביום שישי אין להקל. ובשו"ת אור לציון (ח"ג סימן א ס"ב) הורה להלכה להתיר אף בשאר ימות השבוע.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |