ערך/תענית חלום

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png תענית חלום

יפה תענית לחלום כאש לנעורת[1]. ודוקא אם מתענה אותה בו ביום שאחר ראיית החלום[2]. ואף שדין הוא ש"לוה אדם תעניתו ופורע"[3], שאני תענית חלום שצריך להתענותה ביום שאחר החלום - ולא תועיל בה 'הלואה'[4].

בשבת[עריכה]

ניתן להתענות תענית חלום אפילו בשבת[5]. וכל היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה[6], ופירשו הראשונים בתענית חלום[7]. ומאחר ומבטל בכך מצות *עונג שבת - עליו לכפר על תעניתו בישיבת *תענית לתעניתו[8].

גדר תענית חלום[עריכה]

בגדר תענית חלום נחלקו הפוסקים: יש אומרים שאינה אלא רשות, אבל אינו מחוייב להתענות שהרי שמואל אמר[9] "החלומות שוא ידברו" (לשון הכתוב זכריה י, ב)[10], ויש אומרים שחייב להתענות[11].

תפילת עננו[עריכה]

אף שכל תענית יחיד שלא קיבל עליו מבעוד יום לאו שמיה תענית[12], ונחלקו הפוסקים במי שמתענה ולא קיבל עליו התענית מבעוד יום, אם מתפלל עננו, שאני תענית חלום, ומתפלל עננו לכולי עלמא אע"פ שלא קיבלו עליו מאתמול[13].

לעיון נוסף[עריכה]



שולי הגליון


  1. רבה בר מחסיא בשם רב חמא בר גוריא בשם רב (תענית יב:).
  2. רב חסדא (שם). בטעם שאמרו בו ביום, עי' ריטב"א (שם).
  3. רב יהודה בשם רב (שם).
  4. רב יהושע בריה דרב אידי (שם).
  5. רב יוסף (שם); רמב"ם (הל' תעניות פ"א הי"ב); טור (או"ח סימן רפח); שו"ע (שם ס"ד). בטעם ההיתר כתב הטור שלפי שנפשו עגומה על חלומו שראה, וחושב שיתבטל בשכר התענית, אם כן התענית הוא עונג לו, וכ"ה בריטב"א (תענית יב:): שזו היא עונג של שבת במקום הזה, שאילו היה אוכל היה מצטער על גזר דינו ועכשיו רוחו נוחה ומתענגת בתענית, עכ"ד. וכע"ז במגן אברהם (שם ס"ק ז) בשם של"ה (מס' שבת, נר מצוה ד"ה ותענית) שאין להתענות בשבת אא"כ התענית ענג לו כגון שנפשו עגומה עליו וכשיתענה ימצא נחת רוח. וכעי"ז בסדר היום (חודש אלול) שכתב: שכיון שהראו לו חלום כו' שנמצא עולה בו, והראו לו מן השמים שיש מקטרגים כנגדו, וצריך הוא לשוב ממעשיו כדי לבטל המקטרג, ויתענה ויכוף כאגמון ראשו ולא יתענג כלל אלא ישב ודומם - וזו היא שמחתו וענוגו בהיותו זוכה לעונג גדול בביטול העונג הזה, ובשיקול זה אנו מתירים אותו להתענות, ע"כ. אך במקום אחר (סדר היום, דין תענית חלום בשבת ודין עונג שבת) כתב טעם ההיתר מפני חשש פיקוח נפש שמא נגזרה עליו איזו גזירה וצריך לבטלה. ועי' ברכת אברהם (שבת יא.).
  6. רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא (ברכות לא:).
  7. תוס' (ד"ה כל) ומגיד משנה (הל' תעניות פ"א הי"ב) בשם ר"ח; מגיד משנה (שם) בדעת הרמב"ם.
  8. רב נחמן בר יצחק (ברכות שם); גמ' תענית (שם).
  9. ברכות (נה:).
  10. מגן אברהם (סימן רכ ס"ק ג בשם רשב"א ח"א סימן קלב); משנה ברורה (שם ס"ק ז); וכן משמע מלשון השו"ע (או"ח סימן רפח ס"ד) שמותר להתענות תענית חלום בשבת כדי שיקרע גזר דינו.
  11. לחם משנה (הל' תעניות פ"א הי"ב) ומעשה רקח (שם) ממשמעות הרמב"ם (שם) שכתב: הרואה חלום רע צריך להתענות למחר כדי שישוב ויעור במעשיו ויחפש בהן ויחזור בתשובה. וכן משמע מהריטב"א (תענית יב:) שכתב שראוי לו להתענות ולחזור בתשובה, ושאף שמואל שהיה אומר "החלומות שוא ידברו" - "לא לפטור עצמו מתענית היה אומר כן, אלא לפתור את החלום לטובה, שכל החלומות הולכות אחר הפה, אבל כשלא היתה דעתו מתיישבת מכך היה מתענה, שהמימרא הזו של רב לא חלק עליה שמואל ולא שום אדם". בטעם החיוב עי' לחם משנה ומעשה רקח הנ"ל, ועי' ברכת אברהם (שבת יא.).
  12. שמואל (תענית יב.).
  13. רמ"א (או"ח סימן תקסב ס"ה).
מעבר לתחילת הדף