ערך/קרבן פסח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png קרבן פסח

מינוי[עריכה]

כמה אנשים צריך להמנות על הפסח[עריכה]

הרמב"ם (קרבן פסח פ"ב ה"ב) כתב שמשתדלין שלא לשחוט את הפסח על היחיד. משמע שיתר על כן שרי ואפילו שני אנשים.

בתרגום יונתן (שמות יב ד) על הפסוק ואם ימעט הבית מהיות משה, כתב: ואין זעירין אינשי ביתא ממנין עשרה כמיסת למיכול אימרא וגו', ומשמע שצריך עשרה בני אדם, וכן דקדק מלשונו בקרית מלך (על הרמב"ם שם). וע"ע לשון הגמרא בפסחים (סד.) אין לך כל פסח שאין נמנין עליו יותר מעשרה בני אדם.

חבורה שכולה זקנים[עריכה]

בגמרא בפסחים (צא.) מבואר שאין עושין חבורה שכולה זקנים. ובטעם הדבר נחלקו הראשונים אם החשש הוא שלא יוכלו לאכול אפילו כזית או שאף אם יכולים לאכול כזית מכל מקום יש לחוש שלא יאכלו את כל הקרבן וייעשה נותר. ועיין בזה ברש"י, רבינו חננאל ובמאירי שם. וכן ברמב"ם בפירוש המשנה וביד החזקה (קרבן פסח פ"ב ה"ד). וע"ע ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג (הוצאה ישנה עמודים 177-178) מה שכתב בענין זה.

אכילת קטן בפסח שלא למנויו[עריכה]

עי' חדש על ה(מ)דף (נדרים לו).

לאו דכל בן נכר[עריכה]

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – כל בן נכר לא יאכל בו

איזה משמר מקריב קרבן פסח[עריכה]

עי' חדש על ה(מ)דף (סוכה נה).

קריאת ההלל[עריכה]

מי היה אומר הלל על הפסח, הלויים או הבעלים[עריכה]

עי' תוספות (סוכה נד. ד"ה שייר); ערוך לנר (שם); חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם (הל' קרבן פסח); חקרי לב (או"ח סי' פז); חידושי בתרא (ערכין י.); חדש על ה(מ)דף (סוכה נד).

צלייתו[עריכה]

באופן צליית הפסח נחלקו הרמב"ם והראב"ד (פסח פ"י הי"א):

  • דעת הרמב"ם שאין מנקים את הפסח כשאר הבשר ואין מחתכים אותו אלא צולין אותו שלם.
  • דעת הראב"ד שאסור לעשות כן שהרי צולה הפסח עם גיד הנשה ועם שמנו, אלא יש להסיר את גיד הנשה קודם הצלייה.

כפרה[עריכה]

במשנה בפסחים (עח:) נאמר 'נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם', ובגמרא אמר על כך רב גידל אמר רב 'אם זרק הורצה', ומפרש רש"י 'לא מעכבא כפרה בדיעבד', נמצא שבקרבן פסח יש כפרה אפילו שלא בא על חטא.

אמנם חידוש זה נמצא בראשונים גם לגבי מוסף שבת, וכתב על כך בברכי יוסף (סימן רפג) שודאי מכפרים אלא דלא להכי נצטוו, והגר"ח פלאג'י בשו"ת לב חיים (ח"א לג) הביא כן מהגמרא בבכורות (כו:) שמפורש שם ד'עיקר' עולה לאו לכפרה, הרי שמצאנו שה'עיקר' לאו לשם כך אבל 'כפרה מקופיא' יש בה.

זמן אכילתו[עריכה]

מחלוקת תנאים אם זמנה מעיקר הדין עד חצות או עד עלות השחר, והלכה כמאן - עי' חדש על ה(מ)דף (מגילה כא).

ערלות[עריכה]

פסול ערלות עצמו ומילת זכריו[עריכה]

עי' חדש על ה(מ)דף (יבמות ע).

חיוב אשה במילת זכרים[עריכה]

עי'חדש על ה(מ)דף (יבמות עא).

מעבר לתחילת הדף