ערך/נתעברה באמבטי

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי נתעברה באמבטי

טומאת לידה

דעת התוספות יום טוב (כריתות פ"ב מ"ד) שמטמאה לידה.

דעת הר"ח (טו:) שהוא מעשה ניסים ואינה טמאה לידה דלא קרינן ביה 'אשה כי תזריע'. ובקובץ שיעורים (כתובות אות רב ואילך) ביאר על פי יסודו שם שלא ניתנו הלכות התורה אלא בדרך הרגיל.

ולהמבואר בקוב"ש שם אם יהיה מנהג העולם להזריע באמבטי הרי תטמא לידה, אמנם בחבצלת השרון (פ' תזריע, יב ב) הוסיף עוד בביאור דברי הר"ח והעלה שאף באופן זה לא תטמא לידה.

אם אפשר להתעבר באמבטי

דעת המשנה למלך (אישות פט"ו ה"ד) שאינו יתכן, וכ"ש ממה שכתבו תוספות ביבמות (נה: ד"ה אינו) וחגיגה (ב: ד"ה לישא) שאי אפשר להתעבר בהעראה אלא רק במירוק גיד. וכך צידד בטורי אבן (טו.) והוכיח כן מיבמות (י:). ובערוך לנר (יב:) כתב שעיבור באמבטי לא שכיח כל כך. ויעויין להלן בדברי ליקוטי מהרי"ל שבן סירא נתעברה אמו באמבטי.

קיום פריה ורביה ופטור מיבום

בחלקת מחוקק (אה"ע סימן א סק"ח) הסתפק אם מקיים האב פרו ורבו בלידה באמבטי ואם מקרי בנו לכל דבר. ובבית שמואל (סק"י) ובמל"מ (אישות פט"ו ה"ד]]) הוכיחו שבנו הוא לכל דבר, ממה שכתב בהגהות סמ"ק מרבינו פרץ (הו"ד בב"ח יו"ד סימן קצה ס"ה) שאשה תזהר לא לשב על מטה שישב עליה איש אחר פן תתעבר ממנו, ויש לחוש שמא יבוא לשאת בנו אחותו מאביו.

אמנם בט"ז (אה"ע שם) כתב שאין אומרים כן לקולא, ואם נתעברה מעצמה אינו נפטר מזה. ולכאורה הוא הדין לענין פטור מיבום לא תפטר בבן זה. ובשרידי אש (ח"א סימן עט) נקט שאינו יוצא ידי פו"ר כיון דלא עשה מעשה, ויעו"ש מה שכתב לענין יבום. וכדברי השרידי אש כ"כ בשאילת יעב"ץ (ח"ב סימן צז) ובשו"ת בר ליואי (ח"ב סימן א).

ובמנחת שלמה (מהדו"ת סימן קכד ד"ה ודאתינן) תמה על מה שראו הפוסקים לדון שמא אינו נחשב אביו, ומה בכך שחסר במעשה ביאה כיון שסו"ס מורכב הולד ממנו.

אם אסורה לבעלה

דעת המשנה למלך (אישות פט"ו ה"ד) שאשה שהתעברה באמבטי מאחר אינה נאסרת לבעלה, שאין כאן ביאת איסור. והביא ראיה לדבריו מדברי ההגהות סמ"ק (הו"ד לעיל) שלא תשב אשה על מטת אדם אחר, אך אשה נדה על מטת בעלה מותרת. ובבני אהובה (שם ה"ז) דחה שנדה אין איסור אלא בבעילה, משא"כ באיש אחר 'שכבת זרע' כתיב. ובחלקת יעקב (אה"ע סימן יב) תמה עליו שהרי מפורש בהגהות סמ"ק שכל החשש במטת אדם אחר הוא משום הבחנה בזרע, ואך אין הולד ממזר כיון שאין שם ביאת איסור וכדברי המל"מ.

פסול לכהונה

בחלקת יעקב (שם) הוכיח שאינה נפסלת לכהונה אם נתעברה באמבטי מאחר שאינו בעלה, מהגמרא בנדה (מד:) שקטנה פחותה מג' שנים אינה פסולה לכהונה בביאתה, ולכאורה אף שאין כאן מעשה ביאה מכל מקום שכבת זרע יש כאן. והגרי"ש כהנמן דחה דקטנה שאני דהוי כנתן זרע בתוך עינה, כלשון הגמרא בנדה (מד.) כנותן אצבע בעין. ובחלק יעקב שם דחה שודאי יש לתינוקת שם ערוה, שהרי מטמאה בנדה (שם מג:) אף שאין אשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה (שם מא:).

אם בנה ממזר

בדברי רבינו פרץ בהגהות סמ"ק (הו"ד לעיל) מבואר שאינו ממזר. ובחלקת יעקב (שם) תלה זאת בשני תירוצי התוספות ביבמות (טז: ד"ה קסבר) ובקידושין (עה: ד"ה ורבי).

בן סירא נתעברה אמו באמבטי

בלקוטי מהרי"ל מבואר שבן סירא היה בנו של ירמיה שרחץ באמבטי.

מעבר לתחילת הדף