ערך/מעילה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מעילה

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בגידולין[edit]

נחלקו ר' יהודה ור' יוסי בב"ב (עט.) באדם שהקדיש בור ונתמלא מים, אילן ונשא פירות, אם יש מעילה בגידולין אם לאו.

ובטעם הדבר כתב הרשב"ם (ד"ה הכי קאמר) שאין מעילה משום שאין קנין חצר להקדש. ועי' בתוס' (ד"ה ואין) שביארו דחצר משום יד איתרבאי ולא מצינו יד להקדש. וכן משמע ברשב"ם יעוי"ש. וצ"ע דהא קי"ל בב"מ (יב.) דאפי' דחצר משום יד איתרבאי, מ"מ לא גרע משליחות. וכן הקשה בתוי"ט במעילה (פ"ג מ"ו) מהגמ' בנדרים (לה:) דהני כהני שלוחי שמים, וכשהגזבר עומד בצד השדה היא משתמרת ושוב הקדש יהא קונה מצד שליחות.

ועי' בקצוה"ח (סימן ר סק"א) שתירץ בכמה אופנים. וצידד שם על פי התוס' בגיטין (כא. ד"ה אטו) דהא דאמרי' דחצר לא גרע משליחות רק לגבי לקנות בעל כרחו, אבל בשאר מילי בעי' דומיא דידו, כמו שחצר מהלכת לא קנה ואפי' שלא גרע משליחות. וע"ע בשיטמ"ק בב"מ (יב. ד"ה ודעת).

ועי' ברמב"ן שכ' וז"ל: והא דאמרינן מועלין בהן ואין מועלין במה שבתוכן. שמעתי משום דלא קניא חצר להקדש דמשום יד איתרבאי ואין יד להקדש, וכן פי' ה"ר שמואל ז"ל, ויש לומר אי נמי קניא ליה אין מעילה בזכיתה. וצ"ב כוונתו בתי' השני, דאפי' שההקדש זוכה אין לו דין מעילה. והריטב"א ביאר, דדין מעילה התחדש בדבר שהוקדש ב'קדושת פה' ולא בשהוקדש ממילא. אמנם לשונו שם צריכה ביאור, שהעמיד שם את השיטה החולקת ותירץ בה ב' תירוצים, א, משום דדעת המקדיש על התולדה, ולכן יש מעילה, ב, משום דהם יצאו מגוף האילן, ושוב קשה מאי פליג מ"ד דאין מעילה.

ועי' בקצוה"ח (שם) שהביא ראיה לרמב"ן ממחלוקת התנאים בזבחים (מה.) אי יש מעילה בקדשי עכו"ם, ומוכח דאפי' במקום שזוכה ההקדש אין מעילה משום שיש חסרון במקדיש. אך בהמשך דבריו דחה ראיה זו. עי"ש.

עי' עוד בקצוה"ח שנסתפק, אם הא דאמרי' אין חצר להקדש היינו שהקדש לא יכול לקנות מהחצר, אך הדיוט שיאמר 'תזכה חצרי להקדש' מהני קנין חצירו להקנות להקדש, או"ד דאין להקדש אפשרות לזכות על ידי החצר, והוכיח מהגמ' בנדרים (לד:) ככר זו הקדש, שזוכה שם על ידי החצר ויש בה דין מעילה. ועי' באו"ש (פ"ה ממעילה ה"ו) ובקה"י (סי' ל"ו).

עוד הקשו באחרונים למ"ד אין מעילה בגידולין אמאי יש מעילה בבכור, הא קדיש ממילא, ועי' בקה"י בנדרים (סי מ"ח). ועי' אחיעזר (ח"ג סי' סז) שתי' כמה תירוצים בזה.

מעבר לתחילת הדף