ערך/מלאך

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מלאך

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

קנאה[edit]

בגמרא בשבת (פט.) מבואר שכשטענו מלאכי השרת לפני ה' שלא יתן התורה לעם ישראל, אמר ה' למשה להשיב להם דבר ואמר להם משה כלום קנאה יש ביניכם וכו'. מבואר שאין קנאה שייכת אצל מלאכים.

אמנם בכמה מקומות בחז"ל מצאנו לשון קנאה על מלאכים:

  • באבות דרבי נתן (יב ו) איתא: אף הקב"ה עושה שלום במרומיו, ואיזה שלום עשה הקב"ה במרום, שלא קרא עשרה גבריאל עשרה מיכאל עשרה אוריאל עשרה רפאל כדרך שבני אדם קורין עשרה ראובן עשרה שמעון וכו', שאלמלי עשה הקב"ה כדרך שבני אדם עושים כיון שקרא לאחד מהם באין כולם לפניו ומתקנאין זה בזה, אלא קרא גבריאל אחד מיכאל אחד כיון שקרא לאחד מהם בא לפניו ומשגרו לכל מקום שירצה וכו'.
  • ברש"י (בראשית א כו) הביא דברי חז"ל: נעשה אדם, ענותנותו של הקב"ה למדנו מכאן, לפי שאדם הוא בדמות המלאכים ויתקנאו בו, לפיכך נמלך בהם[1].
  • בחולין (צא:): עולין ומסתכלין בדיוקנו של מעלה ויורדין ומסתכלין בדיוקנו של מטה בעו לסכוניה, ופרש"י (ד"ה בעי) מחמת קנאה[2].
  • בתוספות בברכות (ג. ד"ה) הביאו מי שאומר שקדיש נתקן בלשון תרגום כדי שלא יבינו המלאכים ויתקנאו בנו[3].

גם מצד הסברא אין קנאה שייכת אלא במי שהוא בעל שכל ולא במלאכים[4]

המזרחי[5]יישב הסתירה שאכן יש כיתות מלאכים שאין בהם קנאה ויש שיש בהם קנאה.

בשפתי חכמים (בראשית א כו) בפירוש דברי דוד על התורה לבעל הט"ז (שם) יישבו הסתירה שאכן אין קנאה בין המלאכים ואפילו אם יש באחד מעלה על חברו אין חברו מקנא בו, אך היינו רק במינם ואילו אם רואים מין אחר כמין האדם שהוא קרוץ מחומר ויש בו מעלה כמותם, יש בהם קנאה[6], ולכן דקדקה הגמרא לומר "כלום קנאה יש ביניכם"[7].

הגור אריה (שם) מיישב שבודאי אין קנאה הבאה מחמת יצר הרע שייכת אצל המלאכים. וכוונת חז"ל באומרם 'קנאה' היינו שימצא באחר מעלה שראויה להימצא בו, ומאחר שהמלאכים ראויים יותר לחשיבות והתחתונים אינם ראוים לחשיבות זו, לפיכך כשיהיה האדם בצלם אלוקים ולא המלאכים יש כאן מציאות של קנאה, לפי שצלם אלוקים ראוי לעליונים מצד מעלתם ולא לתחתונים.

עוד ביאר שקנאה הוא מצב שבו שני דברים הראויים להיות שווים, אינם שווים. ועליונים ותחתונים יש להם להיות שווים[8] ואם אינם שווים הרי יש כאן קנאה. וכעי"ז מבואר שנברא האדם מהעליונים והתחתונים כדי שלא יהיה קנאה במעשה בראשית[9]. ועי"ש מה שביאר עוד שקנאה זו היא סוד מסתרי התורה, שצריך כל העולם להיות מקושר שיהיו העליונים קשורים בתחתונים, עי"ש.

מראי מקומות בנדון זה

יצר הרע ומדות רעות[edit]

במדרש (פרשה מח אות יא הובא ברש"י שם יח ה) על הפסוק וסעדו לבכם וגו', אמרו א"ר אחא 'לבבכם' אין כתיב כאן אלא 'לבכם', מגיד שאין יצר הרע שולט במלאכים.

ובביאור התפילה לרבי אברהם בן הגר"א (נדפס בסוף ספר אבן שלמה) כתב (ברכות ק"ש ד"ה כולם אהובים) שאין שנאה ותחרות ביניהם, כי יודעים שאין נוגע במוכן לחבירו במלא נימא[10].

בחירה[edit]

עיין של"ה (עשרה מאמרות ב פד) שכתב שלפעמים יש למלאך גם כן איזה בחירה, כמו שמצינו (ב"ר נ סט) במלאכי סדום שחטאו ותלו הגדולה בעצמם, וזו הבחירה נקראת בחירה נעלמת, מילתא דלא שכיחא, ואינה רק מצד שכל נברא דבוק בו חסרון מצד שהוא נברא.

ובתולדות יצחק (בראשית) כתב שהמלאכים אינן בעלי בחירה. וכ"כ האלשיך בתהילים [השלם מקור] והטעם הוא כי אין בהם בחירה להרע או להיטיב.




שולי הגליון


  1. כן העיר רע"א בגליון הש"ס (שבת שם).
  2. אך עיין רבינו גרשום שם ולפירושו לא קשה. שולי הגליון לפני מנחם שבת פט.
  3. ואף שהתוספות נחלקו עליו שם, הוא מטעם אחר.
  4. גור אריה (בראשית א כו).
  5. כן הביא בדברי דוד (בראשית א כו) בשמו.
  6. אך יישוב זה לא יועיל ליישב את דברי האבות דרבי נתן לעיל שמבואר בדבריו שיש קנאה בין מלאך לרעהו.
  7. וכ"כ בשולי הגליון לפני מנחם.
  8. כפי שראינו שפעמים הקדים הכתוב שמים לארץ (בראשית א א) ופעמים ארץ לשמים (שם ב ז) ללמדך ששקולים הם.
  9. ראה רש"י (בראשית ב ז).
  10. ראה מסילת ישרים (פי"א) שאין למלאכי השרת קנאה מטעם זה.

מעבר לתחילת הדף