ערך/כבוד אח גדול

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי כבוד אח גדול

מקור

כתובות (קג.), רמב"ם (ממרים פ"ו הט"ו). ובטוש"ע (יו"ד סימן רמ סכ"ב)

אם הוא דין בפנ"ע או מלתא דכבוד אביו

נחלקו בדבר ראשונים, יעויין להלן לענין כבוד אחר מות אביו ואמו, דלדעת הרמב"ן פטור ולדעת הרמב"ם והשיטה מקובצת חייב, והרמב"ן ביאר דהוא משום כבוד אביו, ובדעת הרמב"ם צ"ל דהוא דין בפני עצמו.

וע"ע דרכי משה (סימן רמ סק"ו) שהסתפק אם אב יכול למחול על כבוד האחים הגדולים, ותלוי בנידון זה.

בדין מורא

יש שכתבו שכל מה שנתרבה אחיו הגדול היינו לענין כיבוד, אך לענין מורא אינו חייב במורא אחיו הגדול. ויש שהסתפקו בזה.

אם דין כבודו כדין כבוד אביו

עוד דנו הפוסקים אם כל החיובים שחייב בהם משום כבוד אביו חייב בהם משום כבוד אחיו הגדול.

החיד"א (ברכי יוסף יו"ד סימן רמ בשיורי ברכה סקי"ב) כתב שאינו חייב בכיבוד אח בכל הכיבודים שחייב משום כיבוד אב ואם. ויעויין בסמוך בדברי המנ"ח לענין קריאת שם אחיו שכתב דנראה דכל הכבוד שמחוייב לאביו ולאמו חייב גם לאחיו, ומ"מ כתב שהכבוד מסור לחכמים ולכך יש כבוד ששייך באביו ואינו שייך באחיו. וע"ע ערוך השולחן (סימן יד ד).

ולשון הטור (יו"ד סימן רמ): חייב אדם בכבוד אחיו הגדול ככבוד אביו. ובשו"ע (שם סכ"ב) השמיט תיבות 'ככבוד אביו'.

ראיות לנידון זה

החיד"א הביא ראיה מדברי רמי בר יחזקאל (כתובות כא.) לא תציתינהו להני כללי דכייל להו יהודה אחי משמיה דשמואל. ועוד כתב (בספרו ככר לאדן) ראיה מדאמר אבימי לעיפא אחיו הגדול 'אישתבשת' (שבועות כח:).

בקריאת שמו

וכן דנו האחרונים האם יש דין כיבוד באחיו הגדול שלא יאמר את שמו של אחיו כדרך שיש איסור להזכיר את שמו של אביו..

המנחת חינוך (מצוה לג) כתב שכיון שכיבוד מסרו הכתוב לחכמים, ממילא באביו ואמו דווקא שייך לומר שלא יקראם בשמם אבל לגבי אחיו אפשר שאין זה בכלל כיבוד. ולא מצינו שיקפידו על ענין זה לגבי אחיו הגדול.

המנחת סולת (מצוה לג) כתב על פי דברי השו"ע (יו"ד סימן רמ ס"ב) איזהו מורא שלא יאמר את שמו של אביו, שאיסור הזכרת שמו הוא משום מורא ולא משום כיבוד, וממילא אחיו הגדול אינו אלא בחובת כיבוד ולא בחובת מורא, וכדעת האחרונים הנ"ל.

מו"מ בנדון זה

החיד"א הוכיח שאין חיוב זה נוהג באחיו הגדול מדברי הגמרא בכתובות (עו:) שאבימי אמר לאחיו אישתבשת, ואף שהיה גדול ממנו. וע"כ שאין כל החיובים הנוהגים באב ואם נוהגים גם באחיו הגדול.

אם דווקא אחיו בכור

בשו"ת הלכות קטנות (ח"א סין קכג) כתב דמסתברא דגדול האחים הוא שנכנס במקום האב שהוא אב לכולם, ולדבריו החיוב הוא רק באח הגדול ביותר. וכן הסיק בשו"ת שבות יעקב (ח"א סימן עו). אמנם בברכי יוסף (סימן רמ ס"ק יז) כתב שכל האחים בכלל ושכן דעת האריז"ל. וכ"כ הבן איש חי (ש"ב פרשת שופטים, כט). וכן משמע מלשון הלבוש (יו"ד סימן רמ סכ"ב). והקיצור שולחן ערוך (סימן קמג ס"כ) שכתבו שיש לכבד 'אחיו הגדול ממנו', ומשמע כל שגדול ממנו ואפילו אינו הגדול ביותר. וע"ע פרדס יוסף החדש (עמ' תתמב על פ' ויחי פרק מט פסוק ה).

ראיות נידון זה

בשבות יעקב הביא ראיה מדברי רש"י (בראשית מט ה) שיששכר וזבולון לא היו מדברים בפני אחיהם הגדולים מהם, והיינו ביחס לשמעון ולוי כמבואר שם, ומבואר שיש דין כבוד אח גדול אף כשאינו הגדול ביותר. אלא שדחה השבו"י שאפשר שלא ידברו בפני אחיהם משום דרך ארץ אך לא מדין כבוד אח.

אחר מות אביו

דעת הרמב"ן (השגות לספה"מ ריש שורש ב) שדין כבוד אח הוא רק מלתא דכבוד אביו, וכיון שנפטר אביו פטור מכבוד אחיו. אמנם מדברי הרמב"ם (ממרים פ"ו הט"ו) מדוייק שחובה זו היא אף אחר פטירת אביו ואמו. וכ"כ בשיטה מקובצת (כתובות קג.) ולדבריהם כבוד אח הוא דין בפני עצמו ולא מלתא דכבוד אביו.

אח מאב או מאם

עי' פרדס יוסף החדש (עמ' תתמב על פ' ויחי פרק מט פסוק ה).

אחות גדולה

בשו"ת שבות יעקב (ח"א עו, הו"ד בפ"ת יו"ד סימן רמ ס"ק יט) כתב שאין חיוב כיבוד אח באחות גדולה, ויש רק דרך ארץ שלא לדבר בפני מי שגדול ממנו. אמנם הבא"ח (ש"ב שופטים כט) והברכי יוסף (סימן רמ ס"ק יז) כתבו שיש חיוב לכבד גם את אחותו הגדולה.

ראיות לנידון זה הביאו, מדברי המדרש רבה (ב"ר פרשה עד) שנענשה רחל על שדברה בפני אחותה, ומדברי הרשב"ם (ב"ב קלא: ד"ה בת אצל בנים).

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף