ערך/ירושה
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי ירושה
עיקרי הדינים[עריכה]
כתוב בפרשת פינחס[1] "איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו. ואם אין לו בת, ונתתם את נחלתו לאחיו. ואם אין לו אחים, ונתתם את נחלתו לאחי אביו. ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו".
כלומר, דיני הקדימה בירושה, כך הם: בן, בת, אחים, אחי אביו, שאר יורשים.
ירושת האב את בנו[עריכה]
האב יורש את בנו, והטעם שלא נזכר בתורה דבר זה מפורש, מבאר הרמב"ן על התורה (במדבר כז ט) כי הפסוק מדבר בדרך ברכה שהבן יורש את האב, ולא בדרך הפוך מסדר העולם שהבן מת בחיי האב בלי בנים והאב יורש אותו, טעם נוסף לפי שבדור במדבר שאליהם נצטווה פרשה זו, לא הי' מצב כזה שבן מת בחיי האב בלי להשאיר זרע אחריו. עוד כתב הרמב"ן די"ל דדבר פשוט הוא שאם הבן יורש את האב, ממילא האב יורש הבן, שהרי הקרוב קרוב קודם, וכיון שהבן יורש את האב, חזינן שהוא הקרוב אליו, וממילא גם להיפוך.
ירושת הבעל דאורייתא או דרבנן[עריכה]
במשנה בבכורות (פ"ח מ"י) נחלקו התנאים לגבי חזרת ירושת הבעל ביובל, ומסבירה הגמרא (נב:) ששורש מחלוקתם בזה היא האם ירושת הבעל דאורייתא או דרבנן. לפי חכמים [ורבי מאיר וריב"ב בכללן] ירושת הבעל דאורייתא, ואינה חוזרת ביובל. ולפי ר"א ירושת הבעל דרבנן, וחוזרת ביובל. (ועיין באורך בערך חזרת קרקעות ביובל).
ומחלוקת זו (האם ירושת הבעל הוא דין דאורייתא, או דין דרבנן) הובאה עוד פעמים רבות בש"ס.
להלכה[עריכה]
להלכה, הבית שמואל (ריש סימן צ') הביא את מחלוקת הראשונים האם פוסקים כמ"ד ירושת הבעל דאורייתא או כמ"ד ירושת הבעל דרבנן, דהרמב"ם פסק ירושת הבעל מדברי סופרים, והראב"ד והרשב"א פסקו שהוא מדאורייתא. ולא הכריע[2].
יורש מאוחר במקום יורש מוקדם[עריכה]
בקובץ הערות (סימן מ אותיות ו-ז) תלה פלוגתת הראשונים בספק בן ט' לראשון ספק בן ז' לאחרון שאין יורש אותם, האם הוא רק היכא דיש להם בן או אף בת או אח, דפליגי אי אית ליורש מאוחר במקום יורש מוקדם שם יורש דליהוי ספק מוציא מידי ודאי, שהרא"ש (יבמות פ"ד סימן ח) כתב דהוא הדין אח וכ"כ הרמב"ן (יבמות לז:), והריטב"א (שם) פליג, וע"ע בקובץ הערות שביאר בדעת הרשב"א[השלם מקור] דאין לו דין יורש.
נפקא מינה בנדון זה[עריכה]
בקובץ הערות (שם) כתב נפקא מינה באופן שהיורש מוקדם אינו יכול לירש כגון שאסורים עליו בהנאה.
ירושת אח - ירושה ישירה או על ידי משמוש[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (יבמות לח).
ירושה בישראל מומר[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (קידושין יח).
- ↑ במדבר פרק כ"ז, פסוקים ח' - י"א.
- ↑ אלא שציין שם לעיין בדברי המגיד משנה והכסף משנה. ועוד ציין שם שבסימן נ"ז מבואר שיורשה כבר משעה שמסרה אביה לבעל או לשלוחו.
לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
---|---|
| |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |