ערך/יציאת מצרים

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png יציאת מצרים

ביזת מצרים[עריכה]

ביסוד הספרי שביזת מצרים היתה מדין הענקה - עי' חדש על ה(מ)דף (קידושין טז).

מסעי בני ישראל במדבר[עריכה]

במהלך ארבעים שנות שהותם במדבר, נסעו בני ישראל מ"ב מסעות.

פירוט המסעות[עריכה]

בפרשת מסעי (במדבר לג א-מט) כתוב:

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל... וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת: וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר: וַיִּסְעוּ מֵאֵתָם וַיָּשָׁב עַל פִּי הַחִירֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל: וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּמִדְבַּר אֵתָם וַיַּחֲנוּ בְּמָרָה: וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה... וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף: וַיִּסְעוּ מִיַּם סוּף וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִין: וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִין וַיַּחֲנוּ בְּדָפְקָה: וַיִּסְעוּ מִדָּפְקָה וַיַּחֲנוּ בְּאָלוּשׁ: וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם... וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי: וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה: וַיִּסְעוּ מִקִּבְרֹת הַתַּאֲוָה וַיַּחֲנוּ בַּחֲצֵרֹת: וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרֹת וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה: וַיִּסְעוּ מֵרִתְמָה וַיַּחֲנוּ בְּרִמֹּן פָּרֶץ: וַיִּסְעוּ מֵרִמֹּן פָּרֶץ וַיַּחֲנוּ בְּלִבְנָה: וַיִּסְעוּ מִלִּבְנָה וַיַּחֲנוּ בְּרִסָּה: וַיִּסְעוּ מֵרִסָּה וַיַּחֲנוּ בִּקְהֵלָתָה: וַיִּסְעוּ מִקְּהֵלָתָה וַיַּחֲנוּ בְּהַר שָׁפֶר: וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה: וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת: וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת: וַיִּסְעוּ מִתָּחַת וַיַּחֲנוּ בְּתָרַח: וַיִּסְעוּ מִתָּרַח וַיַּחֲנוּ בְּמִתְקָה: וַיִּסְעוּ מִמִּתְקָה וַיַּחֲנוּ בְּחַשְׁמֹנָה: וַיִּסְעוּ מֵחַשְׁמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּמֹסֵרוֹת: וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן: וַיִּסְעוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן וַיַּחֲנוּ בְּחֹר הַגִּדְגָּד: וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה: וַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה: וַיִּסְעוּ מֵעַבְרֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּעֶצְיֹן גָּבֶר: וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ: וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם... וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר וַיַּחֲנוּ בְּצַלְמֹנָה: וַיִּסְעוּ מִצַּלְמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּפוּנֹן: וַיִּסְעוּ מִפּוּנֹן וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת: וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בִּגְבוּל מוֹאָב: וַיִּסְעוּ מֵעִיִּים וַיַּחֲנוּ בְּדִיבֹן גָּד: וַיִּסְעוּ מִדִּיבֹן גָּד וַיַּחֲנוּ בְּעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה: וַיִּסְעוּ מֵעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה וַיַּחֲנוּ בְּהָרֵי הָעֲבָרִים לִפְנֵי נְבוֹ: וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ: וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב:"

חלוקת המסעות לפי שנים[עריכה]

בשנה הראשונה ליציאתם ממצרים, הלכו בני ישראל ארבע עשרה מסעות, מרעמסס ועד חצרות. לאחר מות אהרן בהר ההר, נסעו בני ישראל עוד שמונה מסעות עד כניסתם לארץ. במהלך שלושים ושמנה השנים הנותרות נסעו בני ישראל עוד עשרים מסעות[1].

אופן הנסיעה ממקום למקום[עריכה]

במאמר שנדפס בשם רבי שמשון מאסטריפולי כתוב: כשנסעו מרעמסס לא ידעו אם יסעו לסוכות או לקהלתה או למסרות, ואמר ה' שיסעו לסוכות. ולא ידעו אם יסעו לאתם או לחצרות או לתרח או לעציון גבר, ואמר להם ה' שיסעו לאתם. לא ידעו אם יסעו לפי החירות או לרמון פרץ או לעברונה או להר העברים, ואמר להם ה' שיסעו לפי החירות, לא ידעו אם יסעו למרה או לתחת או לערבות מואב, ואמר להם ה' שיסעו למרה וכו'.

בביאור הדברים כתב המלבי"ם[2] (שם פסוק ה) ע"פ מה שכתבו המקובלים שמ"ב המסעות היו מכוונים כנגד שם מ"ב, ואם כן כל מסע היה מצויין ע"פ אות אחת מאותיות שם מ"ב. ומאחר שבשם מ"ב יש אותיות המופיעות מספר פעמים, לא ידעו בני ישראל לאן יסעו אף שנאמר להם לנסוע במסע המכוון כנגד אות פלונית. ולכן הוצרכו שוב שיאמר להם ה' לאיזה מקום יסעו בפרטות[3].

מנין מ"ב מסעות[עריכה]

המלבי"ם מביא בשם המקובלים שמ"ב המסעות היו מכוונים כנגד שם מ"ב.

טעם לפירוט המסעות[עריכה]

המפרשים עמדו על טעם הדבר שהאריכה התורה לפרט את כל מסעי בני ישראל, ונאמרו בכך כמה טעמים:

1. להודיע חסדי ה' שעל אף שגזר עליהם למות במדבר, עם זאת לא טלטלם ממסע למסע, אלא בכל שלושים ושמונה שנות הגזירה לא נסעו אלא עשרים מסעות, ואילו בשנה הראשונה ובשנה האחרונה נסעו עשרים ושנים מסעות. רש"י (במדבר לג א) בשם רבי משה הדרשן.

2. משל למלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לצורך רפואתו. כשחזרו החל אביו למנות את כל המסעות, ואמר לו: כאן ישנו, כאן חששת בראשך וכו'. רש"י (שם) בשם מדרש תנחומא.

3. לפי שבעתיד יהיו הניסים והאותות שנעשו לישראל בשמועה. ויש מקום לחוש שלא יאמינו השומעים לנס המופלא שבמסע בני ישראל במדבר שלא במקום יישוב ואכילת המן בכל יום, ויאמרו שהליכתם במדבר היתה קרובה למקום יישוב, כמו המדברות ששוכנים שם בני ערב כיום. ולכך פירט הכתוב את כל המסעות כדי שידעו הדורות הבאים את מופתי ה' שהתקיימו בני ישראל במקומות אלו ארבעים שנה. רמב"ם (מורה הנבוכים ח"ג פרק נ').

4. כתיבת המסעות נעשתה על פי ה' ולא נתגלה לנו סוד זה. רמב"ן (במדבר לג א)[4]



שולי הגליון


  1. רש"י (במדבר לג א).
  2. וראה ג"כ בספר מפעלות אלקים אות רצ"ה
  3. וביאר בזה את הפסוק 'על פי ה' יסעו ועל פי ה' יחנו על פי ה' ביד משה', שלכאורה הוא כפל לשון, אך להנ"ל אתי שפיר כי תחילה ידעו עצם הנסיעה על פי שם מ"ב אך עדיין הוצרכו לציווי ה' ביד משה בכדי לדעת לאיזה מקום יסעו מבין המקומות המכוונים לאות זו.
  4. מביא את הטעמים הקודמים ומוסיף טעם זה כאפשרות נוספת. ומבאר עפ"ז את הכתוב 'ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה שתיבות 'על פי ה הסבר הם על תיבות 'ויכתוב משה' ואינם דבקות לתיבת 'למסעיהם'.
מעבר לתחילת הדף