ערך/טבילה
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי טבילה
מקור[עריכה]
הרמב"ם בספה"מ (מצוה קט) שציוונו שנטבול במי מקוה ואז נטהר מאיזה מין ממיני טומאות שנטמאנו בו. והוא אמרו יתברך "ורחץ במים את כל בשרו" וגו'.
אם חובה לטבול[עריכה]
כתב הרמב"ם (שם) ואין הכוונה באמרנו שהטבילה מצות עשה, שיהיה חייב כל טמא שיטהר עכ"פ... ואולם הנרצה בזה דין טבילה, והיות התורה אומרת לנו כי מי שירצה להיטהר מטומאתו, הנה לא ישלם לו זה אלא בטבילה במים ואז יטהר... אבל מי שירצה שיישאר בטומאתו ולא יכנס למחנה שכינה זמן רב, הרשות בידו.
טבילה בזמנה מצוה[עריכה]
נחלקו בדבר תנאים, יעויין יומא (ח.) ועוד מקומות. לענין פסק הלכה, יעויין לחם משנה (יסוה"ת פ"ו ה"ו) שדן מה פסק הרמב"ם בזה.
ברכה על טבילת טהרה[עריכה]
בשו"ע (יו"ד סימן ר) מובא שמברכים.
מים חיים לטבילת נדות וזבות[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (נדרים מ).
זמן הטהרה בטבילה במקוה[עריכה]
בכס"מ (אבות הטומאה פ"ו הט"ז) נקט שנטהר כשעולה מן המקוה. וע"ע בשו"ת שערי דעה (ח"א סימן עה) בתשובתו לרש"ר הירש, בשו"ת פרי יצחק (ח"ב סימן לה), בדבר אברהם (ח"ב השמטות לסימן טו), אור הבהיר (לרמ"ש גלזנר סימן ג) ובהסכמת מהרש"ם מברזאן לספר זה, וע"ע דברי רבי יונה מרצבך (המעיין גליון ז), אישים ושיטות (להגרש"י זוין, הרוגאצ'ובי בתורת משיב).
- לעיון נוסף
עי' חדש על ה(מ)דף (נדרים עה).
טבילת עזרא[עריכה]
אחר שבטלוה, לתפילה[עריכה]
שו"ת מן השמים (סימן ה) שנחלקו גאונים בדבר, והשיבוהו שצריך לטבול, ועכ"פ שליחי ציבור.
על ידי מקלחת[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (גיטין טז).
טבילת ערב יום הכפורים[עריכה]
אם צריך לברך עליה או לא. שו"ת מן השמים (סימן פג) שנחלקו בדבר, והשיבוהו שטעונה ברכה.
טבילת כלים[עריכה]
טבילת כלי בתוך כלי שאין בו נקב כשפופרת הנוד[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (חגיגה כא).
ראו גם[עריכה]
*מקוה
לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
---|---|
| |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |