ערך/הוצאה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי הוצאה

מלאכת "המוציא מרשות לרשות" היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת.

מקורה במשכן

שהורידו הקרשים מעגלות שהם רה"י לרה"ר וכן שהעלום לעגלות, וכן מהפסוק ויצו משה ויעבירו קול במחנה והרי משה היכן הוה יתיב במחנה לויה ומחנה לויה רה"ר הואי וקאמר להו לישראל לא תפיקו ותיתו מרה"י דידכו לרשות הרבים [שבת צו ב].

גדר המלאכה - הוצאה מלאכה גרועה היא

כתבו הראשונים [עי' תוס' שבת ב. ד"ה פשט, וכ"ה ברשב"א וריטב"א ומאירי] שהוצאה מלאכה גרועה דמ"ל הוציא מרה"י לרה"ר למוציא מרה"י לרה"י, ולפיכך היה שהוצאה היתה במשכן, מ"מ הוצרכו ללמוד מלאכת הוצאה מקרא, [שבת צו ב].

העברת ד' אמות ברשות הרבים

בשו"ת יהודה יעלה (או"ח סימן פז) חידש שמאחר שהעברה ברשות הרבים אינה תולדה דהוצאה אלא הלכתא גמירי לה, לא בעינן שתהיה רשות הרבים כדגלי מדבר.

ובזה ביאר טעם האיסור כיום לתקוע בשופר בשבת אף שאין מצוי רשות הרבים כדגלי מדבר, כיון דעכ"פ החשש הוא שמא יעבירנו וזה שייך אף בימינו.

עקירת והנחת גופו

בגמ' שבת ג. מסיק דעקירת גופו כעקירת חפץ, ולענין הנחת גופו נחלקו הראשונים, דעת התוס' ד"ה עקירת, ה"ה לענין הנחה, אולם בתו"י מביא בשם רשב"א לחלק בין עקירה להנחה, ולפי"ז הנחת גופו לאו כהנחת חפץ. וע"ע הגהות הב"ח שבת צז. דיש צד לפרש פלוגתא דתנאי אם הנחת גופו כהנחת חפץ.

עקירה והנחה על מקום ד'

איתא בפ"ק דשבת (ד א) והא בעינן עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' על ד', אמנם לדעת ר"ע אי"צ מקום ארבעה, אולם יתכן דלשיטתו חלוקה הנחה שאי"צ מקום ארבעה אולם עקירה צריכה מקום ארבעה. הטעם דבעינן מקום דע"ד, פי' ר"ת [תוס' שבת ד. ד"ה והא] דאין רגילות להניח החפץ בפחות מד' וכן היה מסתמא במשכן, ור"י פי' דילפי' לה מקרא ע"ש בתוד"ה והא בעינן כו'. והרמב"ם בפיהמ"ש כתב כי מה שהוא פחות מזה השיעור לא יניחו בו כי החפצים המונחים לא יתקיימו אא"כ יהיו אותן החפצים דקים כו' ע"ש.

עקירה משעה ראשונה ע"מ להוציא - ובשאר מלאכות

איתא בגמרא שבת (דף ה ע"ב) אמר ר' יוחנן המעביר חפץ מזוית לזוית ונמלך עליהן והוציאן פטור שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך. ולענין שאר מלאכות לא מצינו שיהא פטור בכה"ג,ובספר מגן אבות כתב לענין מלאכת כותב, דבכותב אות אחת א"צ שיהא בדעתו לגמור השניה יעו"ש, והשו"ת הר צבי ט"ל הרים - מוציא סימן א' כתב לדון אם יש בצידה קולא זאת לענין התחיל בהיתר ונמלך אח"כ לגמור את המלאכה באיסור עיי"ש.

מקלקל במלאכת הוצאה

בשו"ת בית יצחק (או"ח סי' לד) כתב לחקור אם במלאכת הוצאה פטור כשהוא מקלקל [וכגון ] כמו שאר מלאכות, או שאני מלאכת הוצאה דכיון שהיא לא בגוף החפץ אין נ"מ אם נתקלקל החפץ שהרי עיקרה של המלאכה אינה אלא בשנוי המקום מרשות לרשות.

הוצאה שאינה מתקיימת

עוד שונה מלאכת הוצאה משאר מלאכות דלא בעינן מלאכה מתקיימת, דאף לדעת המ"מ (פ"ט מהלכות שבת הי"ג) דבכל מלאכות פטור באינו מתקיים מ"מ במלאכת הוצאה לא בעינן מתקיימת וראיה מזורק מרשות היחיד לרה"י ורשות הרבים באמצע דחייב לר"ע משום דקלוטה כמי שהונחה דמיא אף על גב דהוצאה שאינה מתקיימת היא דמאליה חוזרת לרה"י; וטעם הדבר כ' באבני נזר (סו"ס רי) משום דהוצאה הכתובה בתורה הוא הכתוב אל יצא איש ממקומו ופרש"י אל יצא ללקט המן ואף ששוב ישוב עם הכלי ולא ישאר הכלי ברה"ר.

מקום פטור

הוצאה מקום פטור מותרת - כלומר מותר לאדם להוציא חפץ מרה"י או מרה"ר ולהניחו במקום פטור [שו"ע שמ"ו ס"א]

מקום פטור הוא מקום שהוא פחות מארבעה על ארבעה טפחים והוא גבוה מקרקעית רה"ר לפחות ג' טפחים [שו"ע סימן שמה סעיף יט ומשנ"ב (ס"ק פא)].

יציאה בטבעת זהב בטענה שלובש לרפואה

שו"ת מן השמים (סימן כט) לאיסור.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף