ערך/ברכות הנהנין
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
ברכות הנהנין
מדאורייתא או מדרבנן[עריכה]
עיין פני יהושע (ברכות לה.) שנקט שברכות הנהנין דאורייתא שהרי למדו זאת בגמרא שם מסברא שכחה דאורייתא[1].
אמנם דעת הצל"ח (ברכות שם בתוס' ד"ה לפניו) נקט שלמסקנת הגמרא שסברא היא אין חיוב ברכות הנהנין אלא מדרבנן.
בספק[עריכה]
עי' ערך/ספק ברכות להקל#ספק בברכת הנהנין.
נדונים שונים[עריכה]
קוסקוס[עריכה]
בגינת ורדים (או"ח כלל א סימן כד) תיאר את סדר הכנת הקוסקוס: וכך מעשהו ששורין פת יבש במים ולוקחין הפת ומפזרין עליו קמח ומגלגלין עליו ביד בכלי גדול ונעשה הכל פירורין דקין, ולא חזו למיכל השתא כמות שהן מפני תערובת הקמח שבהן. ויש שעושין אותו לגמרי מקמח פרורין דקים מבלי תערובת פתח כלל. וזה וזה שוין בברכותיהן כיון דאינם נאכלין אלא על ידי בישול.
ולענין ברכה כתב שלכאורה נראה דהוי לחם גמור לכולי עלמא, לפי שאין בישולו על ידי מים כלל לפי שנותנים בכלי מנוקב נקבים רבים ונותנים כלי זה על גבי קדירה של מים או של תבשיל שעומדת על האש והזיעה וההבל של הקדירה עולה לכלי שעל גבה ובאותה זיעה והבל הוא מתבשל ונעשה ראוי לאכילה. ולכאורה הוי האור מהלך תחתיו ואין משקין נוגעין בו דחישב ליה רבי יוחנן לחם גמור לענין חלה ולענין ברכת המוציא.
פריכיות אורז[עריכה]
נחלקו פוסקי זמנינו מה ברכתם. הגרש"ז אויערבאך והגרח"פ שיינברג (וזאת הברכה, עמ' 108-109), הגרב"צ אבא שאול (אור לציון ח"ב פי"ד סכ"א) והרב עובדיה יוסף (חזון עובדיה ברכות עמ' קפד) פסקו לברך 'האדמה'. וכ"כ בשו"ת ויען דוד (ח"א סימן לד) ובשו"ת עולת יצחק (ח"ב סימן סו אות ב). וכ"כ בוזאת הברכה (שם) בשם הגר"מ שטרנבוך, אך יעויין להלן שבתשובות והנהגות כתב אחר כך שברכתם מזונות.
דעת הגרי"ש אלישיב (וזאת הברכה שם) שברכתם מזונות. וכ"ד הגר"מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ח"ה סימן סג אות א).
דעת הגר"י פישר (וזאת הברכה שם) שברכתם שהכל.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |