ערך/אורים ותומים

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי אורים ותומים

בבית שני

ביטול אורים ותומים ממות נביאים ראשונים וחורבן הבית

במשנה בסוטה (מח.) שנינו: משמתו נביאים הראשונים, בטלו אורים ותומים.

ובגמרא (מח:) מובאת ברייתא: משחרב בית המקדש ראשון בטלו ערי מגרש ופסקו אורים ותומים ופסק מלך מבית דוד. ואם לחשך אדם לומר "ויאמר הרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמוד כהן לאורים ותומים" [- אלמא הוו אורים בבית שני. רש"י], אמור לו, כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבא משיח בן דוד.

ובגמרא במסכת יומא (כא:): אמר רב שמואל בר איניא, מאי דכתיב "וארצה בו ואכבד" וקרינן 'ואכבדה', מאי שנא דמחוסר ה"א, אלו חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני, ואלו הן: ארון וכפורת וכרובים, אש, ושכינה, ורוח הקודש, ואורים ותומים, ע"כ.

מחלוקת הראשונים אם בבית שני היו אורים ותומים ורק לא השיבו

וכתבו התוספות (יומא שם ד"ה ואורים): אורים ותומים הוו, שאם לא כן היה כהן גדול מחוסר בגדים, אלא לא היו משיבין לנשאלין בהן.

וכך כתב גם הרמב"ם (ביה"ב פ"ד ה"א): ואף אורים ותומים שהיו בבית שני לא היו משיבין ברוח הקודש, ולא היו נשאלין בהן, שנאמר "עד עמוד כהן לאורים ותומים". ולא היו עושין אותן אלא להשלים שמונה בגדים לכהן גדול, כדי שלא יהא מחוסר בגדים.

על דברים אלו משיג הראב"ד: אמר אברהם, והלא אורים ותומים ורוח הקודש שני דברים הם מן החמשה שחסרו בבית שני, ולדבריו אינו אלא אחד. וחיסור בגדים שאמר אינו כלום, שאינו מחשבון הבגדים, ע"כ.

וכדעת הראב"ד כך מבואר בדברי רש"י עה"ת (שמות כח ל), שכתב שם: את האורים ואת התומים, הוא כתב שם המפורש שהיה נותנו בתוך כפלי החושן שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו. ובמקדש שני היה החושן שאי אפשר לכהן גדול להיות מחוסר בגדים, אבל אותו השם לא היה בתוכו. ועל שם אותו הכתב הוא קרוי משפט, שנאמר "ושאל לו במשפט האורים".

לעיון נוסף

עי' חדש על ה(מ)דף (סוטה מח)

מעבר לתחילת הדף