אילת השחר/קידושין/כז/א
תוד"ה ומקומו. ושמא שכירות אין נקנה בחליפין. בתוס' בערכין מבואר דשאלה ושכירות אינו נקנה בחליפין. והנה הא דנו אם חליפין אינו אלא מעשה קנין אבל לא דהוי כאילו מוכר בעד חליפי הסודר או דג"ז הוי כענין מקח וממכר, דבעד הסודר מקנה לו חפץ אחר. והחזו"א הוכיח מהא דב"מ דף י"א דאמרינן חליפין דרך מקח וממכר הוא לכן לא הוי נתינה, הרי דזה הוי כעין ענין מכירה ולא סתם מעשה קנין. אבל עמש"כ התוס' שם דשאלה ושכירות אינו נקנה בחליפין, ואיך יצוייר שאלה בחליפין דהא כיון דנותן סודר בעד זכות שאלה הרי זו שוב שכירות, ואע"ג דיש לומר משום דבשכירות צריך פרוטה, היינו דבלי פרוטה אינו קונה השכירות, אבל למה זה נקרא שאלה אם זה תשלום בעד ההשאלה, משמע דס"ל דזה הוי רק מעשה קנין. אמנם בשיטה לא נודעה למי כאן הקשה למה הוצרך לשכור ולא סגי בשאלה ע"י חליפין, ותירץ דשאלה בחליפין הוי שכירות וכסברת מרן החזו"א זצ"ל.
בא"ד. ושמא שכירות אינו נקנה בחליפין וכו'. ובתוס' ערכין דף ל' ביארו דהוי כמו טובת הנאה דלא מהני ע"ז חליפין כמבואר בב"מ [[בבלי/בבא מציעא/יא/ב|דף י"א ע"ב. וצ"ע דאם שכירות הוא כטובת הנאה ואינו ממון, גם קנין כסף לא הי' מהני, ומה דלא דנו ע"ז בב"מ, משום דבכסף הי' פשיטא דלא שייך שיתקיים מצות נתינה, ומסקינן שם דגם חליפין לא מקרי נתינה רק זה דרך מקח וממכר, אבל אי טובת הנאה אינה ממון ולא מהני קנין חליפין מסתבר דה"נ לא מהני ע"ז קנין כסף, וא"כ מדשכירות נקנה בכסף למה לא יהא נקנה בחליפין.
ואולי אפשר לדחוק [אף דלא משמע כן מדבריהם] דאין כונתם ממש כמו התם, אלא משום דמצינו דמהני קנין חליפין להקנות החפץ, אבל השתמשות שזה לא ממש עצם החפץ רק זכות בהדבר לגבי השתמשות, אע"ג דזה קנין בגוף החפץ לגבי זה, מ"מ לא נתרבה בזה קנין סודר, וצריך לחלק דאדם יכול לחייב עצמו ולשעבד, דכיון שיקנה את הדבר שמתחייב מקרי דנותן לו דבר ממש, משא"כ זכות השתמשות בדבר.
[וצריך לחלק בהא דשואל שלא מדעת נעשה גזלן על כל החפץ, הרי דלוקח להשתמש הוי כלקיחת כל החפץ, מ"מ לגבי דין קנינים אולי לא נתחדש קנין סודר בזה, ולכן הוצרך להשמיענו דשכירות קרקע נקנה בכסף או בשטר ובחזקה, דס"ד דקנין שכירות שונה מגוף החפץ].
ובתוס' בערכין הוסיפו דגם אינו יכול להקנות בחליפין מתנה ע"מ להחזיר, ובקצוה"ח (סי' קצ"ה סק"ח) הביא דהרא"ש פליג ע"ז, ולהאמור מבואר החילוק דהרא"ש יחלק דהתם הא מקרי קנין בגוף הדבר, דהא ס"ל להרא"ש דצריך להקנות לו בחזרה ולא הוי כקנין לזמן, ובסברת התוס' אם יסברו ג"כ כהרא"ש דמתנה ע"מ להחזיר הוי קנין גמור צריך טעם למה לא יועיל ע"ז חליפין.
ובקצוה"ח (סי' קצ"ה סק"ח) הקשה מהא דאמרינן לעיל דף ח' דצריך למעט עבד עברי מכסף מקנתו שאינו נקנה בתורת תבואה וכלים, דהיינו חליפין, תיפו"ל דאינו קנוי אלא עד יובל וחוזר להיות בן חורין וע"ז הא לא מהני חליפין.
והי' נראה דכל מה דשייך לומר דהוי טובת הנאה משום דזה דבר ששייך לקנות אותו לגמרי ואינו מקנהו לגמרי, או כגון מתנות כהונה דהכהן יזכה בו לגמרי ורק בעל התבואה לא נתנה לו תורה רק זכות טוה"נ, אבל דבר שמה ששייך לקנות הוא מקנה, אלא דהוא חפצא דלא שייך בו יותר קנין, ע"ז שייך שפיר לקנות בחליפין כיון דהוא מצדו מקנה לו קנין לגמרי מה ששייך לקנות.
שאני שטר דאפסירא דארעא הוא. יש לעיין אם כונתו דלכן יש יותר סברא דשייך אל הקרקע להקנות מדין קנין אגב אבל בלי אגב לא הי' מועיל, או דיועיל אף אם לא הי' כלל דין קנין אגב, מחמת סברת אפסרא דארעא דהוי כארעא.
והנה לפי"מ דמשמע מהתוס' ב"ק דף ק"ד דקנין אגב הוא קנין מה"ת, וכן בריטב"א כאן, ולא מצינו כלל תקנ"ח בקנין אגב, א"כ איך ס"ד דיועיל שטר להקנות עם הקרקע מחמת אפסירא דארעא דהא לא מצינו גזה"כ ע"ז, ובשלמא אם זה סברא בדין קנין אגב אפשר דשטר אפי' אינו בתוך הקרקע יש בו להכלל בהגזה"כ דאגב, אבל אם זה ענין חדש איך נחדש כזה קנין.
אמנם לשיטת התוס' בב"ק דף י"ב דקנין אגב הוא מדרבנן יש לומר דלגבי דרבנן יש סברא דבשטר אפי' כשאינו בהקרקע יש לתקן כמו באגב. ובקצוה"ח סי' ער"ה מבואר בפשיטות דאפסרא דארעא דמהני הוא מדין קנין אגב, וכן משמע קצת בתוס' גיטין דף כ"ב ע"א ד"ה החזיק.
והא עלה קתני זו היא ששנינו. מצינו לשון עלה קתני, על מימרא דאמורא, כמו כאן דקאי על מימרא דר' חייא בר אבין.
ואיב"א שאני ר' עקיבא דיד עניים הוה. ובר"ן הביא דיש מוכיחין דגם כשהקנה לאפוטרופוס קרקע ומטלטלין ליתומים יועיל כיון דהוא יד יתומים, וכ' דיש לחלק דהגבאי צדקה יש לו טובת הנאה דעניים מוטלין עליו לפרנסן לכן הוי כקרקע ומטלטלין לאחד משא"כ אפוטרופוס דלא מוטל עליו לפרנסן. ויש לעיין אם דבריו הם דוקא משום דטובת הנאה ממון, נמצא דלר"ע יש הנאת ממון במה שנותנים לעניים לכן הוי כבעלים לגבי קניית המעשר עני, אבל אי לא הוי ממון לא סגי בזה למקרי חדא בעלים, או דאפי' אי טוה"נ אינה ממון מ"מ יש לחלק מאפוטרופוס.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |