עמק סוכות/סוכה/נב/א

עמק סוכות סוכה נב א

דף נ"ב ע"א

שבעה שמות יש לו ליצר הרע כו'. הגאון ר"י פיק בחי' הש"ס הקשה למה לא חשיב גם שמו רשע כבסמוך ע"ב יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום שנאמר צופה רשע לצדיק כו' ע"ש. והנ"ל דאפשר דר' עוירא או ריב"ל מפרשו קרא דצופה רשע על אדם רשע דצופה על אדם צדיק. ואף דהמהרש"א בקדושין (דף ל' ע"ב) כתב דלמד מעניינו דבשטן מיירי ולא באדם רשע מדכתיב לעיל מיניה פי צדיק כו' ע"ש. אינו מוכרח כ"כ.

והנה שם בקדושין אמרינן דאם אין עוסקים בתורה נמסרים ביד היצה"ר שנאמר לפתח חטאת רובץ ובסנהדרין (דף צ"א ע"ב) איתא דיצה"ר שולט באדם משעת יציאה מבטן אמו מדכתיב לפתח חטאת רובץ. צ"ל דלא משמע ליה שיהא שם היצר הרע חטאת. ועי' בעיון יעקב:

לב טהור כו' מכלל דאיכא טמא. בזכריה י"ג פסוק ב' כתיב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ופרש"י יצר הרע. והנ"ל הא דהביא דשמו טמא מכללא דלב טהור ולא הא דרוח הטומאה. משום דקאי איצר שבלב האדם כדפי' המהרש"א שיש באדם ב' לבבות יצ"ט ויצת"ר כמ"ש בכל לבבך בשני ביתי"ן בב' יצרך כו' ומלב טהור כו' שהוא יצר טוב מכלל דיש לב א' שהוא טמא ע"ש. ורש"י שפי' רוח הטומאה על יצה"ר שבאדם הוא כשידענו מלב טהור שאמר דוד דיש בלב יצה"ר הנקרא טמא ולולא זה לא היינו מפרשים רוח הטומאה איצה"ר שבלב האדם אלא אענין טומאה שאינו באדם גופי' כנ"ל:

אזל בתרייהו תלתא פרסי באגמא כו'. להמבואר בשולחן ערוך (אה"ע סי' כ"ב ס"ה) דבשדה או בלילה אפי' בעיר בעינן שלשה אפי' בכשרים ואם לא אסור משום יחוד ע"ש. צ"ל דאביי הי' רחוק מהם [אף דשמע אמירתם אורחין רחיקא כו'] באופן דלא הי' חשש איסור יחוד לגבי אביי. דאל"כ ה"ל לחוש לאיסור יחוד דידי' אע"ג דאזל כדי להפרישם מאיסור. הא בשבת (דף ד' ע"א) אמרינן וכי אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך וע"ש בתוס'. והא דלא מנעם מתחילה מאיסור יחוד. אפשר דידע שלא ישמעו לו בזה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף