רש"י/סוכה/נב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
רש"ש
עמק סוכות

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png נב TriangleArrow-Left.png א

וספדה הארץ. בנבואת זכריה ומתנבא לעתיד שיספדו על משיח בן יוסף שנהרג במלחמת גוג ומגוג וכתיב משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד שאפי' בשעת הצער צריך להבדיל אנשים מנשים:

שעסוקין בהספד. באותה שעה והמצטער אינו מיקל ראשו מהר ועוד שאין יצר הרע שולט כדקאמר קרא והסירותי את לב האבן ולקמן אמר שהקב"ה שוחטו כו' אמרה תורה כו':

כאן שעסוקין בשמחה. וקרובה לקלות ראש ועוד שיצה"ר שולט עכשיו לא כל שכן:

והביטו אלי את אשר דקרו. יסתכלו בהרוג שלפניהם:

וספדו עליו כמספד על היחיד. כאדם המספיד על בן יחיד שהיה לו ומת:

צדיקים בוכים. שנזכרים בצערם שהיה להם לכבוש הרשע הזה בחייהם:

כי יפלא בעיני וגו'. סיפיה דקרא גם בעיני יפלא:

של בוכיא. עכביש שקורין איריני"א:

ולבסוף. משאדם נמשך אחריו מעט מתגבר והולך בו:

מושכי העון בחבלי השוא. בתחלה היו מביאין אותו עליהם ע"י חבלים שאינן של כלום:

וכעבות העגלה. חבל עבה שקושרין בו את הפרה למחרישה:

אספרה על חוק. אספר דבר זה להיות לחק ולזכרון:

היום ילדתיך. היום אגלה לבריות שבני אתה:

אם רעב שנאך. יצרך הרע רעב ותאב לעבירה:

האכילהו לחם. הטריחהו במלחמתה של תורה דכתיב לכו לחמו בלחמי (משלי ט):

השקהו מים. תורה דכתיב בה הוי כל צמא לכו למים (ישעיה נה):

ישלימנו לך. שיהא שלם יצרך עמך ואוהבך ואל ישיאך לחטוא וליאבד מן העולם:

הצפוני. כדמפרש צפון בלבו של אדם:

פניו אל הים הקדמוני. המקדש הראשון שהוא כים שהיו הכל נקבצים שם כים שכל הנחלים הולכים אליו:

ועלה באשו וצחנתו. ומפני שהעלה באשה וסרחון שהניח האומות ונתגרה בישראל:

נקדים וניזיל באורחא. נשכים בהשכמה קודם היום השכמה קרי קדמותא בש"ס:

כי הוו פרשי מהדדי. שהיו משתי עיירות והגיעו לפרשת דרכים פירש זה לכאן וזו לכאן:

אורחא רחיקא. דרך רחוקה היא בין שתי מקומותינו ואי אפשינו עוד לילך יחד:

וצוותין בסימא. אילו היינו יכולים לילך בדרך אחד היה נעים צוות שלנו:

אי מאן דסני לי. אם היה שונאי מתייחד עם האשה לא הוה מצי אוקומי אנפשיה מלחטוא ועל עצמו היה אומר:

תלא נפשיה. נשען על בריח הדלת כאדם שמחשב ומצטער:




שולי הגליון


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף