עמק סוכות/סוכה/מד/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א כפות תמרים רש"ש גליוני הש"ס |
הואיל ואדם יוצא י"ח בערבה שבלולב. ואביי השיב דההוא משום לולב עביד. ולכאורה זהי כעין דאיבעיא לן בעירובין (דף מ') אי מזכיר של ר"ח בר"ה א"ד זכרון אחד עולה לכאן ולכאן וכדפי' שם התוס' דבר"ה כתיב זכרון תרועה ובר"ח כתיב והיו לכם לזכרון ע"ש. אך לפי"ז למסקנא דשם דזכרון אחד עולה לכאן ולכאן ה"נ הל"ל דנטילה א' עולה לכאן ולכאן ובאמת נראה הכא דהמסקנא אינו כן וע"כ אין לדמות ענין זכירה דאינו רק בדיבור פה לענין מעשה דנטילה. אמנם במגילה (דף ז') בהא דר"י נשיאה שדר לר"א אטמא דעגלא תלתא וגרבא דחמרא שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים וכתב הטורי אבן דלכאורה אשמעינן דשילוח זה משמש לב' העניינים יחד למשלוח מנות וגם קיים עי"ז מתנות לאביונים ואף דצריך ב' מתנות לב' אביונים אם ישלח עוד מתנה א' לאביון א' יצטרף גם זה ועולה לכאן למשלוח מנות ולכאן למתנות דאביונים אך מסיק דאין דבר אחד עולה לשתיהן יחד ע"ש. וזה דומה לנד"ד ותיתי מסקנת הטורי אבן כדנראה מסקנת הש"ס דהכא דא"א לנטילה א' שתעלה לכאן ולכאן.
שוב ראיתי בשדי חמד (מערכת הא' אות ל"ט) שהביא מכתב סופר [איננו אתי] בשולח מנות לעני ומתכוין שיהיה גם מתנות לעניים או שמקיים משלוח מנות במעות מעשר שחקר אם יש בה משום אין עושין מצות חבילות חבילות והוא כתב דל"ש מצות חבילות אלא בעושה ב' מצות ממש רק עושה אותן בבת אחת אבל בעושה מעשה אחת ומכוון לשתי מצות שיעלה לכאן ולכאן לא חשיב מצות חבילות ע"ש [ועמ"ש בספרי נש"ר ביבמות (דף ה' ע"ב סד"ה אלא.) בהא דשילוח הצפור לקיים מצות שילוח הקן ומצות שילוח ציפורי מצורע יעו"ש] ואפ"ל בהא דהכא דסברת רבא דכה"ג לא חשיב מצות חבילות ולאביי נ"ל דגם כה"ג חשיב מצות חבילות:
כהנים בעלי מומין. להתוס' ה"ה פרועי ראש כו'. ול"נ די"ל דלא התירו מעלה דרבנן רק בלא פשע כבע"מ ולא פרועי ראש. ומצאתי שכ"כ בערוך לנר. ובמ"ש הריטב"א דזר אסור מה"ת דלא כדמשמע מהתוס' ד"ה א"ל ועי' במהרש"ל ומהר"ם וכתב בערוך לנר דלא היו לפניהם דברי ריטב"א דכאן ע"ש. וכן נראה דלא היו ד' הריטב"א לפני המשנה למלך סוף ה' ביאת מקדש מדלא הביאו כלל.
ובמ"ש התוס' בד"ה א"ל דבס"ד ס"ל דאי הקפת ערבה דרבנן לא דחי מעלות דרבנן מפני תקנתא דרבנן. הנה הפרמ"ג בא"ח בפתיחה כוללת ח"ר אות ל"ב כתב בפשיטות דכמו בד"ת עשה דחי ל"ס כו' ה"ה עשה דרבנן. דחי ל"ת דרבנן ע"ש. ונידון זה דמי לעשה ולא תעשה דרבנן אך מלבד דל"ק מזה דרק ס"ד הוא. י"ל דזה אינו בעידנא. דמשנכנס בין האולם ולמזבח מיד עביד איסור. והמצות דרבנן אינו מקיים רק משיתחיל להקיף בה את המזבח. אך אם ההקפה בערבת חובה דאורייתא. מיעקר בשבילה מעלות דרבנן אף שאינו בעידנא:
מי אמר רבי יוחנן הכי והא ריו"ח כו'. בשדי חמד (מערכת הה' אות ל"ה) הביא דיש דוכתי דאמרו בש"ס הלל"מ ולאו דוקא הוא אלא תקנתא דרבנן וציין למ"ש במערכת הב' (אות ס"ד) ע"ש. וצ"ל דהכא משמע ליה דרבי יוחנן אמר ערבה הלכה למשה מסיני ממש דומיא די' נטיעות וניסוך המים דחשיב בהדי':