עבודת המלך/תשובה/ז

עבודת המלך תשובה ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הואיל וכו' ישתדל אדם וכו'. עי' מדרש רבה קהלת (פ"ז) בפסוק את הכל ראיתי בימי הבלי משל לכת של לסטים וכו' וחתרו מחתרת וכו' הרי המחתרת חתורה לפניך למה לא מהרת לברוח והביאו גם רבנו ועי' עוד בפסוק בכל עת יהיו וכו' בעלי מלח הוא אם יזדמן לו מעט רוח תיכף יבא ונמצא עומד למעלה מראשי לא מוטב שיראה אותי בכבודי ולא בניוולי.

ד

ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא וכו'. עי' פסקתא רבתי פיסקא שובה כך אמר הקב"ה לישראל מתביישים אתם לעשות תשובה וכו' ושם אם יעשה אדם תשובה שלימה אף העבירות שעשה מתחלה אינן מתחשבות לו וישעיהו מפרש לא תזכרנה ראשונות וכו' ואף מן הקרבנות חביבה היא התשובה וכו'.

מקום שבעלי תשובה עומדין וכו'. וכבר עמדו ע"ז דהא ר' יוחנן פליג שם על זה וכבר האריך בזה הגאון מהרי"ב דפסק כר' אבהו דהוא בתראה עי' תוס' ר"ה ל"ד ד"ה לדידי ותוס' ביצה ט' ד"ה גלגל ועוד. אמנם אין זה מוסכם כמו שהאריך בעצמו ועי' לרש"ל פ' כל הבשר ולהרב כנסת הגדולה בשיוריו כ"כ לדבר פשוט דאע"ג דקי"ל ר' מאיר ור' יהודה הלכה כר"י אי קאי ר' אבהו כר"מ הלכה כר"מ וה"ה בכל מקום שהלכה כמותו לגבי חבריה אי ר' אבהו עומד כנגד חבריה הלכה כמותו ועי' יד מלאכי סי' תקפ"ב שהשיג עליו הרבה.

ולבד זה הנה בנוסחאות ישינות הגי' א"ר אבהו אמר רב עי' דקדוקי סופרים סנהדרין שם אבל אפשר דרבנו היתה גירסתו כמו אצלנו, ואפשר דכל הכללים אינם באגדה, וגם דר' אבהו היה בעל אגדה יותר, עי' ע"ז וסוטה מ'.

ה

כל הנביאים כלן צוו על התשובה. עי' מגילה [י"ד א'] גדולה הסרת טבעת ממ"ח נביאים הרי שכלם צוו על זה, ועי' רש"י שם בבאור נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה עיי"ש עי' פסקתא רבתא פמ"ד פסקא שובה דבר אחר שובה ישראל כל הנביאים קוראים לישראל לתשובה ועוד בכמה מקומות.

ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. עי' כ"מ ואינו מוכרח, וכבר הביאו מקור הדברים דעת ר' אליעזר סנהדרין צ"ז אין ישראל נגאלין אלא בתשובה וכן דעת ר' יהודא ועי' פסקתא וילקוט סוף הושע.

וכבר הבטיחה תורה וכו'. עי' רמב"ן בפי' התורה אף שכתב דהוא מצות עשה דתשובה מ"מ מצא גם הוא בזה הבטחה עי"ש היטב.

ו

גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה. עי' יומא פ"ו שמגעת עד כסא הכבוד ועי' לרבנו במורה דכסא הכבוד ושכינה מושג אחד להם עי' שם ועי' פסקתא דרב כהנא פסקא דרשו ובזמן שישראל עושים תשובה מצאו להם וכו' פעמים קרוב שנא' קרוב ה' וכו' פעמים אינו קרוב שנא' רחוק ה' מרשעים וכו' עיי"ש כל הפסקא וזהו שאמר רבנו התשובה מקרבת רחוקים, ועי' בגמ' דילן שלום לרחוק זה רחוק שנתקרב ועי' פסקתא רבתי וכן ישעיהו מתנבא וכו' אלא זה רשע שהיה רחוק ועשה תשובה ונתקרב אצל הקב"ה.

אמש היה שנאוי וכו' והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד. עי' מדרש תהלים ובילקוט שם פרק מ"ה כל העושה תשובה מעבירה שבידו הקב"ה מוסיף וקורא לו שם חביב, בא וראה בבני קרח עד שלא עשו תשובה לא נקראו שושנים וידידים משעשו תשובה נקראו שושנים וידידים וכו' וכן דוד עד שלא עשה תשובה לא נכתב באיסטרא של מעלה משעשה תשובה נכתב באיסטרא של מעלה ונקרא עבד שנא' למנצח לעבד ה' לדוד והם המה גם מקור דברי רבנו בהלכה ז'. ועי' עוד בפרקי דר"א פט"ו בא ליכנס בפתח השני מיד וכו' מה לך להיות מרוחק מתורת אלקים שיהיו קורין אותך טמא ובורחים ממך וכו' וכו' עד עתה הקב"ה מקבל השבים עי"ש היטב בכל הענין ובהגהות הגאון רד"ל.

וכן אתה מוצא שבלשון שהקב"ה מרחיק החוטאים בה מקרב את השבים וכו' והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי וכו'. עי' פסקתא רבתי פמ"ד הוא הפה שאמר כי אתם לא עמי חזר וריפא ואמר ואמרתי ללא עמי עמי אתם וכו' וכו' כל הלשונות.

ונאמר ביכניהו. עי' במדרש רבה ויקרא פ"ו ובפסקתא דרב כהנא פכ"ה גדול הוא כחה של תשובה שביטלה את השבועה וביטלה את הגזירה, ביטלה את השבועה מנין חי אני נאם ה' צבאות כי אם יהיה כניהו בן יהויקים וגו' וכתיב ביום ההוא וכו' אקחך זרובבל בן שאלתיאל, ביטלה הגזירה מנין כה אמר ה' כתבו את האיש הזה ערירי וכתיב וכו' והם המה דברי רבנו.

ח

זכור מעשיך הראשונים או להזכירן לפניו כדי לביישו. עי' דרשת רז"ל ריש דברים שהזכיר הכל ברמז מפני כבודן של ישראל והובא בישעיהו שם ושם באמת היה ע"פ צווי ה' לתוכחה וכמו שדרשו רז"ל שם במדרש שם לתלמיד שהיה מהלך אחרי רבו וראה גחלת וכו' כך אמר משה בשביל שאמרתי שמעו נא המורים נטלתי את שלי מתחת ידיהן ועכשיו אני בא להוכיחן א"ל הקב"ה דבר נא ואל תתירא, מ"מ כל מה שהיה אפשר להסתיר הדברים עשה כן משה משום כבודם של ישראל וכן צמצם להוכיחם קודם מותו משום שלא לביישם כדאיתא בספרי שם, ובמזכיר כדי לביישו עובר משום אונאת דברים וכבר נתבארו דברי רבנו לעיל בפ"ו מהל' דעות.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.