סמ"ע/חושן משפט/מח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שכיון שנמחל שעבודו כו' עיין בע"ש שכתב דבשטר בעדי' דאינו מצי לגבות בו ממשועבדי' אינו גוב' מיניה אפי' מבני חורין דכיון דנתבטל עדות לענין שעבוד ה"ל עדות שבטלה מקצתו בטלה כולה כו' ולעד"נ דמצי גובה בו וראי' ממ"ש הרא"ש פ"ד דנדרים (והבאתי ל' בדרישה בסי' נ"ה ע"ש בב"י) גבי מי שפרע מקצת חובו והשליש השטר כו' עד ואם לא בא לזמנו ופרע לו חוזר וגובה מבנ"ח ואף שכתבתי בפרישה ודרישה שם סימן נ"ה דמשמע מדברי הרא"ש דאין גובה בשטר שנפרע כבר מבנ"ח בלא כתיבה ומסירה ע"ש הא מור"ם והמחבר לא כ"כ שם בסעיף ה' ו' אלא כתבו סתם דגובה ועוד ראייה דבגמ' (והטור והמחבר כתבו בס"ס פ"ג) דאי תבע חד לחבירו בשטר מקוים ואמר הנתבע שטר זה אמנה או פרוע הוא ואמר התובע כן הוא אבל שטר כשר היה לי בעדים ואבד אין טענתו טענה כיון דהוא עצמו מודה דשטר זה לא ניתן בידו מעול' בתורת ראיית הלואה ע"ש משא"כ בזה דטוען ואומר דחזר הלוה ולוה בו ואמר לו שיהי' שטר זה בידו לראיי' ולגבות בו וזה דומה לשטר מוקדם דפסק הרי"ף ורש"י דאין גובין בו ממשעבדי אבל מבנ"ח גבי בו ולא מצי למימר פרעתי כמ"ש הטור בסי' מ"ג ואפילו לר"י והרא"ש דפליגי שם היינו משום דקנסינן ליה דלא ה"ל לכתוב שטר מוקדם שמא יבא לגבות ממשועבדים מזמן הכתוב בו אבל בשטר זה דפרעי' ביומא ולית ביה משום קדימה נראה דמודים דלא קנסינן ליה כיון דנכתב ובא לידו מתחלה כדינו ולא מצי טעין פרעתי ולא חזרתי ללות עליו דא"כ שטרא בידו מה בעי דחזקה הוא דאין אדם משהה שטר בעדים כשהוא פרוע ביד חבירו ועוד כתב שם בע"ש דאם לוה בכתיבת ידו דאינו אלא לראייה בעלמא שלא יהא נאמן לומר פרעתי (כשיש בו נאמנות) ואינו טורף בה ממשועבדים חוזר ולוה בו עכ"ל עיין שם ויפה כיון וכן נ"ל ומיהו נראה דהיינו דוקא אם חזר ולוה בו ביום דאל"כ אף שאין טורף בו ממשעבדי מ"מ הא קי"ל דמלוה על פה מוקדם קודם למלוה בשטר מאוחר לענין גבייה מבני חרי וכמ"ש הטור והמחבר בסי' ק"ד סעיף י"ג ע"ש ואפי' למאן דפליג שם על זה וכמ"ש הטור שם מ"מ כ"ע מודים דמלוה ע"פ מוקדם קודם למלוה ע"פ מאוחר ואם יחזור וילוה בזה יהיה קדימתו שלא כדין וק"ל. ועמ"ש עוד שם בע"ש בענין כתיבת הממרנו"ת שנוהגין בהן בזמן הזה דכתב שם דצריך שיהא סך וזמן פרעון כ' בהיפוך הדף נגד חתימתו ממש דאל"כ יש לחוש שיחתוך כל מה שכתוב מצד השני ויכתוב נגד החתימה מה שירצה עכ"ל ר"ל יכתוב נגד חתימתו שנתחייב לו בכפליי' ממה שהיה כ' בראשונה למטה מחתימתו ומ"ש כנגדה ממש ל"ד קאמר דהא אף אם יכתוב הסך למעלה מחתימתו בשורה שנייה אין לחוש שיחתוך אותו סך דאם כן לא נשאר בהנייר למעלה מחתימתו כ"א כדי שורה א' חלק ואנן בעינן שיהיה ראוי לכתוב שטר בהנייר שע"ג חתימתו ושטר שנכתב בשורה א' הוא פסול כמ"ש הטור והמחבר בסי' מ"ה ומ"ו וכן אם יכתוב הסך למטה מחתימתו ממש אין לחוש שיחתכנו דא"כ יהיה זיופו ניכר דאין מדרך בני אדם שיחתום אדם על ממר"ם למטה בשולי נייר ממש לכן א"צ ליזהר אדם בכתיבת הסך שיהא נגד החתימ' ממש רק שלח יהא הרבה למעל' או הרבה למטה ממנו ודו"ק: ועוד כתב שם בע"ש דאם מוציא ראובן ממר"ם חתם בו שמעון והנייר חלק מצד השני לגמרי ולא כתב ע"ג חתימתו לא סך ולא פרעון דגרע חזקת ממר"ם זה דאין דרך העולם להאמין למלוה כתב סתם כזה ונאמן הלוה לומר ממני נפל ואתה מצאתו כו' ע"ש דכתב זה לפשיטות ומאי דפשיט ליה קמיבעי' לי טובא דהא הלכת' כרבא דאמר בפ' ג"פ סוף דף קע"ב דלנפיל' לא חיישינן וגם אין זה חזקה כ"כ דלא יאמין דהא בגמרא ובכל הפוסקי' איירי בדין לוה דטען שטר אמנה הוא דמדרך בני אדם להאמין זה לזה ולא חלקו אף אם השטר הוא על הסך אלפי אלפים ונהי דקאמרי שם דא"נ בטענותו היינו דלאו כל כמיניה לארועי שטרא דביד זה שכנגדו אבל לא אמרו דאינו נאמן משום דחזק' דאין אדם מאמין לחברו שטר גדול כזה והמחבר נרא' דמחלק וס"ל דרגיל אדם להאמין לחבירו אבל למי שחייב לו מעט אינו נותן בידו שטר שיכול לתובעו בו הרבה ולפע"ד נראה איפכא דכשאדם צריך למעות ואין חבירו רוצה להלות לו כ"א באופן זה שיתן לו סתם ממר"ם כדי שיוכל לכתוב עליו סך הזיקתו או שאר עניניו שיארע לו שאינו יכול למפרט עתה עביד הוא דמאמין הלוה למלוה ומשתעבד ליה מרצונו לזה וגם זה הוא בכלל אמרם עבד לוה לאיש מלוה לעת דחקו הגדול ועמ"ש עוד ז"ל וירא' לי עוד שאפילו אם טוען לויתי בה כך וכך ופרעתי נאמן כו' ובעיני נראה פשוט דז"א לפי סברתו דמאחר דהוא מודה שמתחלה מסר ביד זה סתם ממר"ם זו והלוה עליו הרי מעיד אנפשיה לפנינו שהוא האמין לו ואיך נאמין לו במה שאומר פרעתי במגו דלא לויתי עליו דהי' נאמן עליו משום דחזק' הוא דאין אדם מאמין ממר"ם כזה כיון דלפי הודאתו אינו הוא בכלל החזק' שהרי האמינו:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |