נקודות הכסף/יורה דעה/קיט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נקודות הכסףTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קיט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(סימן קי"ט בט"ז ס"ק ד') ודבריו תמוהין בהג"ה זו. עי' בש"ך ס"ק ו' ישבתי דבריו בענין שהם נכונים לדינא:

(שם בש"ך ס"ק ז') ובב"ח פי' כו' וחלב ומורייס ופת וגבינה וכיוצא בהן הא דבעי' חותם אחד לא מיירי אלא בעובד כוכבים אבל מפקידין בחשוד אפי' בלא חותם כו'. כן צ"ל וכ"ה בב"ח בהדי' ע"ש:

(שם בט"ז ס"ק ז') ומ"מ יש כאן קושיא על הב"י שכתב וידוע דהלכה כר"ש וכו'. כבר קדמו הב"ח:

(שם ס"ק ח') כ"כ בפרישה. עיין בש"ך ס"ק י"ג דבחנם דחק:

(שם ס"ק ט') גם בזה נפלאת כו'. לק"מ כמו שכתבתי בש"ך ס"ק י"ט:

(שם ס"ק י"ב) משמע מזה דאפילו אם האיסור הוא ספק טרפה כו'. ר"ל אפילו ספק טרפה שאינו אסור אלא באכילה וכן משמע להדיא מדבריו באות י"ג וי"ד ולא נהירא דס"ס יאמר לו המוכר דלא כשרה הוי והמע"ה ורש"י מיירי בבכור דאסור בהנא' דה"ה נמי איסור דרבנן שאסור בהנאה צריך להחזיר הדמים דאסור הנאה אין בו דין מכירה כלל ואיסור דרבנן וספק איסור דין אחד להם ועוד נראה לומר דשאני התם בבכור דדמי ללא נבדקה הריאה דכי היכא דבדיקת הריאה היא תקנתא דרבנן ה"נ ראיית בכור היא תקנת' דרבנן כדלקמן סימן ש"ט ואדרבה ראיית בכור חמיר טפי דאשכחן במשנה וש"ס דצריך להראות לחכם וא"כ הוי כדבר שאסור הנאה מדרבנן ומ"ש רש"י דספק איסור הוי ר"ל דלהכי קנסוהו משום איסור ספק נגעו בה כלומר דרבנן תקנו כן משום ספק וכמו כן בדיקת הריאה תקנו כן משום ספק תדע דע"כ כוונת רש"י כדפי' דהא מוכח התם בש"ס סוף פרק כל פסולי המוקדשין להדיא דאפי' אם ידוע בבירור שהיה בו מום מחזיר הדמים כיון דעבר על תקנתא דרבנן דצריך להראותו לחכם אלא ודאי כוונת רש"י כדפרישית וזהו ברור. שוב מצאתי כדברי בסמ"ע בח"מ ר"ס רל"ד שכתב דדוקא בודאי טרפ' אבל בספק טרפה א"צ להחזיר הדמים אם נאכל והשוחט פרה ומכרה ונודע שהוא טרפה דמחזיר אע"ג שכבר אכל פירושו נטרפ' בודאי ובכור שאני דסתם בהמה בחזקת שאין בה מום ועוד דבכור שלא נבדק אע"פ שנודע אח"כ שהיה בו מום אפ"ה הוא אסור בהנאה מדרבנן כדאיתא במשנה פרק עד כמה וכתבו הטור בי"ד סי' ש"י וכיון דהוי איסור הנאה אין מנכה לו מן הדמים וטעמא דמסתבר הוא דהא אפילו היה בעין היה המוכר מוכרח להשליכו ולא ליהנות ממנו וא"כ אין בו דין מכירה כלל וכמ"ש לעיל ומוכח מדבריו דאפילו ידע המוכר קודם מכירה שהוא ספק טרפה אין מחזיר כשאכל דאי לא ידע אפילו בודאי טרפה לא קנסינן ליה וכמ"ש בש"ך ס"ק כ"ה:

(שם בט"ז ס"ק ט"ו) פי' אע"ג דכתב הש"ע כו'. פי' זה ליתא כמ"ש בש"ך ס"ק כ"ט וגם בסמוך הוכחתי דליתא:

(שם בסוף ס"ק י"ח) האריך להקשות ור"ל דאפי' באיסורי דאורייתא דינא הכי ולפמ"ש בש"ך ס"ק ל"ז לק"מ ע"ש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.