ביאור הגר"א/יורה דעה/קיט

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ביאור הגר"א TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קיט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) החשוד כו'. בכורות ל' א' ושאר מקומות:

(ב) בין כו'. בפ"ב דדמאי א"ל על עצמו כו' ושם בכמה מקומות ועבה"ג:

(ג) ואם נתארח כו'. פ"ב דדמאי כנ"ל:

(ליקוט) ואם נתארח כו'. ואע"ג דאמרינן בע"ז ל"ט ב' וכולן אם נתארח כו' ערש"י שם ד"ה אין לוקחין כו' וכמ"ש בס"ב (ע"כ):

(ד) וי"א כו'. ע"ז ל"ט ב' ת"ר אין כו' ופי' הרמב"ם דבסתם בני אדם שאין אנו מכירים אותם מיירי ואמר סוריא וכ"ש ח"ל ולאפוקי א"י בזמן שהיתה רוב ישראל עליה ועכשיו א"י ה"ה כח"ל לענין זה וסברא ראשונה ס"ל כפירש"י שם ד"ה אין לוקחין כו' ועס"ב:

(ה) מיהו אם כו'. גמ' שם:

(ו) עובר עבירה כו'. עט"ז שהשיג ע"ז (וע"ל סס"ק י"ח):

(ז) כיון שאינו כו'. שם השתא מיגזל גזלה כו':

(ח) ואם כו'. כמש"ו:

(ט) פעמים כו'. כפירש"י שם:

(י) ומ"מ כו'. כמ"ש בפ"ג דדמאי המפקיד כו' ובגטין ס"א ב' טוחנין ומפקידין כו' ושם משמע דשוה לנותן לתקן כמש"ש משום דקבעי למירמי כו' ונראה היינו קודם שמשני התם כדקתני טעמא כו' וס"ד שהם חשודים לגזול ולהחליף אבל לפי מאי דמשני מפני שרוצה דוקא בנותן לתקן אבל במפקיד לא שייך שרוצה כמש"ו ושיחזיר לו הדברים כו':

(יא) החשוד כו'. עבה"ג ופסק כר"ש משום דסוגיא דגמ' שם כוותיה:

(ליקוט) החשוד לדבר כו'. כסתם מתני' דבכורות ל' א' החשוד על כו' ואע"ג דר"מ פליג עלה כמש"ש א"ד ארבב"ח כו' הלכה כחכמים וכסתם מתני' ועתוס' שם ל"ו א' ד"ה אימור כו' וכן קי"ל בחולין ד"ה לימא מסייע כו' וקסבר כו' מתבי מכם כו' אלא לאו כו' (ע"כ):

(יב) (ליקוט) אבל כל כו'. כר"ש דרבא עבד שם כוותיה (ע"כ):

(יג) החשוד כו'. גמ' שם מ"ט שביעית כו' שם כל הסוגיא:

(יד) אא"כ. שם באתריה דר"י כו':

(טו) מי כו'. שם דלא כר"מ וכן בפ"ק דחולין:

(טז) חוץ מעבודת כוכבים כו'. שם:

(יז) (ליקוט) או שאינו מאמין כו'. כמו כותי לא מבעיא בשל אחרים דאינו נאמן דלא חייש אלפני עור כמ"ש בפ"ק דחולין (ג"ד ומפורש בנדה נ"ז א') אלא אפילו בשלו אסור דקי"ל כר"א כמ"ש בגטין וכמש"ל סי' ב' ס"ט וכ"ש שאינו נאמן בשלו משום לפני עור כנ"ל (ע"כ):

(יח) ובשל כו'. כ"כ הרמב"ם בפי"ב מה' מעשר ובפ"ח מה' שמיטה ובפי"א מה' עדות ולמד ממ"ש בפ"ד דדמאי הנכנס לעיר כו' ובבכורות ל"ה א' רשב"ג אומר נאמן הוא כו' ואיפסיק הלכתא שם וביומא ע"ח כרשב"ג ומזה למד כמ"ש בפירוש בה' עדות שם אבל צ"ע דהא סתם מתני' שם ל' א' זה הכלל החשוד כו' והרשב"א סי' ס"ד וריב"ש סי' ד' תירצו דסתם ואח"כ מחלוקת היא ור"מ היא וצ"ע דהא אוקמינן שם מתני' דלא כר"מ כמש"ש ארבב"ח א"ר זו דברי ר"ע כו' ר"מ היא דאמר כו' ודוחק לומר דס"ל כר"מ בחדא כו' וכבר תי' הראב"ד דרשב"ג ל"פ אר"מ אלא במומין דקנסא בעלמא היא וכאן סתמא דד"ה היא ועמ"ש למטה ועוד צ"ע דברפ"ד דדמאי לא מצאו א"ל אחר שאינו כו' חשיכה כו' ואמרו בירושלמי שם חברייא בשם ר' יוחנן מפני כבוד שבת התירו אם מפני כבוד שבת ל"ל שואלו ע"י עילה ר' ביבי בשם ר"ח אימת שבת עליו והוא אומר אמת ואם אימת שבת עליו תנינין חשיכה מ"ש לא יאכל עד שיעשר מפני א' שאין אימת שבת עליו תני שואלו בחול לא יאכל בשבת כו' ע"ש ושם במתני' האומר למי שאינו נאמן על המעשרות כו' הלך ליקח ממנו כו' ואף באומר מאיש פלוני פליג ר"י בתוספתא וירושלמי שם תני אר"י אפילו א"ל כו' ונהי דקי"ל כת"ק מ"מ ההיא קשיא וכ"כ לקמן בסי"ט וההיא דנכנס לעיר ל"ק ואדרבה מוכח משם להיפך כמ"ש בירושלמי שם וע"א נאמן אר"י קל הקילו באכסניא מפני חיי נפש ופי' הר"ש אע"ג דע"א נאמן באיסורין ה"פ הא חשוד ואמרינן בתוספתא פ"ה על מתני' הנ"ל בד"א בזמן שאין מכיר שם אדם אבל אם היה מכיר שם אדם לא יטול אלא מן המומחה בד"א בזמן שלא שהה שם שלשים יום אבל אם שהה שם שלשים יום לא יטול אלא מן המומחה בד"א בתרומות ומעשרות אבל בשביעית ובטהרות אין נאמן ובמתני' שם החמרין שנכנסו כו' אינו נאמנין ואף ר"י ל"פ אלא משום חייהן כמ"ש בירושלמי שם מ"ט דר"י מפני חייהן של בני העיר מ"ט דרבנן מצויין הן להתפרנס מעיר אחרת ואע"ג שבגמ' פ"ב דכתובות (כ"ד א') אמרינן דפליגי בגומלין י"ל דגמ' ס"ל דרבנן מודי לטעמא דר"י מפני חייהן אלא משום גומלין פליגי אלא דבירושלמי שם אמרו תני נכנס לעיר ואינו מכיר אדם או שהיה עומד בגורן ואינו מכיר אדם שם ה"ז נשאל בין לחבר בין לע"ה דברי רשב"ג ר' אומר אין נשאלין על התרומה אלא לחבר בלבד אתיא דר' כר"מ ודרשב"ג כשיטתיה דתנינן תמן כל המומין הראוין כו' רשבג"א נאמן הוא על של חבירו כו' רמ"א החשוד על הדבר כו' ועיקרא דמילתא דרשב"ג ור"מ ל"פ אלא בסתם אדם שאינו מוחזק וכמ"ש בבכורות ל"ו אימור דאר"מ לחששא כו' וכן הברייתא נכנס לעיר ואינו מכיר כו' וכן מתני' דחמרין כו' ולכך אמרו בגמ' דפליגי בגומלין והא דפריך בירושלמי וע"א נאמן לר"מ פריך דסתם מתני' ר"מ וז"ש וע"א נאמן ול"ק וחשוד נאמן אלא ר"ל בסתם ב"א אין נאמן ע"א לר"מ וכן ברייתא הנ"ל בד"א כו' כר"מ אתיא אלא דבתוספתא אמרה אחר ברייתא הנ"ל נכנס לעיר ואינו מכיר כו' פלוגתא דר' ורשב"ג ואח"כ אמרה למתני' דהנכנס לעיר כו' בד"א כו' אבל מ"מ י"ל ר"מ היא דס"ל הלכה כר"מ סתמו כר"מ ולא הזכירו אלא במה דפליגי ר' ורשב"ג בהדיא וההיא דבכורות ל' א' בחשוד כמ"ש החשוד וכן ההיא דרפ"ד דדמאי לא מצאו וא"ל אחד שאינו נאמן משמע שידוע שאינו נאמן וכן מתני' האומר למי שאינו נאמן דוקא בידוע וכן חילק הרשב"א שם אע"ג דלא ס"ל ודברי הרמב"ם בה' מעשר שם צ"ע שפסק ככל המתני' וכל הברייתות הנ"ל ולפי מ"ש יבא הכל על נכון. והכלל דסתם אדם אע"ג שאינו נאמן להרמב"ם אף בשאר איסורים כמ"ש בס"א בהג"ה מ"מ נאמן על של חבירו משא"כ בחשוד. מ"מ לשאר דברים הוא נאמן כנ"ל ואע"ג דגזלן ושאר עבירות אפילו מדרבנן נפסלין עליהן היינו בדבר שצריך עדות כשרים אבל באיסורין דע"א נאמן ואפילו אשה ועבד נאמנים בהן כמ"ש בסי' קי"ח ס"ח אף הם נאמנים דחשוד לד"א לא הוי כו' כנ"ל וערשב"א סי' ס"ד וסי' ת"ל וכן צ"ע על מ"ש בהג"ה ס"ב עובר כו' דכל הני מתני' דדמאי ודבכורות הכל לתיאבון הוא (ע"ל סי' ב' ס"ק י"ב בליקוט ב' וצ"ע) מעשרות ושביעית וכהן בתרומות וכולם והרשב"א לא כ"כ:

(יט) מי שהוא כו'. כמ"ש בפ"ק דב"מ (ה' ב') לא תחמוד לאינשי כו' ובפ' זה בורר (סנהדרין כ"ו ב') בהנהו קבוראי כו':

(כ) מיהו כו'. כיון שחושב אותו להיתר ונ"מ במה שאינו נקרא חשוד שנאמן עליו בשבועה דחשוד אינו נאמן כמ"ש בס"ח זה נאמן וכמ"ש בריש ב"מ ונימא מגו כו' לא תחמוד כו'. תשובת רמ"א וש"ך:

(כא) מי שנוהג כו'. כמ"ש בפ"ק דיבמות (י"ד) דמודעי להו כו' וכן בפ' כ"ה (קי"א ג') חס ליה לזרעא דאבא כו':

(כב) החשוד כו'. במ"ש בפ"ק דב"מ (ו' א') במסקנא דמגו דחשוד על ממונא חשוד לאותו דבר על השבועה אלא משום ספק מלוה ישנה משא"כ כאן. וז"ש בפ"ק דחולין (ג"ד) דלא מהני אלא בודק סכין ובספ"ד דבכורות הבא לקבל דברי חבירות כו' ולא אמרו דליהני בשבועה רשב"א סי' ס"ד:

(כג) גר כו' וכן כו'. כמ"ש בסנהדרין ס"א ב' אתמר העובד עבודת כוכבים כו' וקי"ל כרבא דפטור ועתוס' שם ד"ה ורבא אע"ג כו' י"ל כו' וכ"כ בשבת ע"ב ב' ד"ה רבא וא"ת כו' וי"ל דסבר כו' וכ"כ הרמב"ם בפ"כ מה' סנהדרין הלכה ב' ע"ש וכן פטור ממלקות כמ"ש הרמב"ם שם שנאמר ולנערה לא תעשה דבר וכן כל אונס מחמת יראת הריגה דג"כ נקרא אונס כמ"ש ברמב"ם שם וכמ"ש בכתובות ג' ב' משום דאיכא צנועות כו' ולידרוש להו דאונס כו' וז"ש רבא פטור משמע לגמרי וכן מכרת כמ"ש בת"כ על חייבי כריתות ההוא ולא אנוס כו' וכיון שאין ב"ד עונשין עליה אין נפסלין לעדות כמ"ש הרמב"ם וש"ע ח"מ סי' ל"ד ס"ב ואף שכ' בהג"ה שם דמדרבנן נפסל מ"מ ישראל גמור הוא ונאמן באיסורין דאף גזלן דאורייתא כשר באיסורין כנ"ל ואף מדרבנן אין לפוסלו בלא הכרזה כמ"ש בפ' ז"ב (כ"ו ב') וכמ"ש בפ' השולח (גיטין מ"ה ב)' בגר שחזר לסורו כו' וכמש"ל סי' דפ"א ס"ב ובא"ח סי' ל"ט ס"ג:

(כד) מסור כו'. עמש"ל סי' ב' ס"ט ואע"ג דפסול לעדות מ"מ נאמן כנ"ל:

(כה) מומר כו'. עש"ך וניכר שהוא עושה מאהבה ופטור כנ"ל ס"ט:

(כו) האנוסים. כנ"ל ס"ט ועריב"ש סי' ד' וסי' י"א:

(כז) המוכר כו'. נראה הטעם דאינו בר דמים דהא אסור לעשות סחורה אע"ג דאם לקח והותיר או שנזדמנה לו מותר למכרן מ"מ עיקרן אינו לסחורה וז"ש ואם היה כו' ועמ"מ שם:

(כח) וכל איסורי כו'. מתני' שם יי"נ וגמ' שם אפי' לרשב"א מאי אפסדתיך וז"ש ואין בו כו':

(כט) המוכר כו'. כמ"ש בירושלמי פ"ג די"ט ר' יודן בעי דמאי מדבריהם ראיית טריפה מדבריהם כו' וע"ל סי' ל"ט סעיף א"ב:

(ל) ואם מכר כו'. ר"ל שלא יוכל לומר אייתי ראיה דטרפה וכמ"ש בההיא מוגרמתא בפ"ט דב"ק (צ"ט ב') כיון שספק טריפה אין לך מום גדול מזה והמקח טעות ואמר כאלו היתה כו' ר"ל ודינו כאיסור דאורייתא ול"ד לבהמה שלא נבדקה דבחזקת היתר עומדת כמ"ש בפ"ק דחולין (ט' א') משא"כ בספק וכמו בכור וערש"י בבכורות שם ד"ה ויחזור כו':

(לא) בלא הערמה. כיון למ"ש שם דלמא אערומי כו' אלא כו':

(לב) טבח שמעשיו כו'. כמ"ש בפ"ק דחולין (י"ח א') האי טבחא כו' מעברינן כו' ובפג"ה (צ"ג ב') והלכתא להלקותו כו':

(לג) ומ"מ כו'. כמ"ש במוגרמתא כנ"ל:

(לד) טבח כו'. דאל"כ היאך פסלינן לכל פסולי עדות שיכולין לומר כן:

(לה) טבח כו'. כמ"ש בח"מ סי' ל"ד סכ"ד אבל אם ראוהו כו' עמ"ש:

(לו) והא דצריך כו'. כמ"ש בספ"ד דבכורות ת"ר הבא כו' וא"צ שיעשה כמו הטבח והטעם דשם רבים רגילין להקל בהן אינו רשע בכך משא"כ בטבח דרשע הוא שמתכוין להכשיל משא"כ בכה"ג ועברא"ש כלל ב' סי' ק"ט ועגמ' שם ל"א א' וכולן כו':

(לז) (ליקוט) מאיש פלוני כו'. אע"ג דלא התרה בו לקנות מפלוני דוקא דלא כרא"ה שכ' דוקא כעין מתני' שא"ל לקנות מפלוני אמת דכן דחי בגמ' דבכורות ל"ו ב' סיפא כו' התם כו' אבל לא קי"ל כן אלא כרב שם דאמר נאמן הכהן כו' (ע"כ):

(לח) הביא לו כו'. בכורות ל"ו א' אר"י נאמן כו' ע"ש הסוגיא ועברשב"א פ"ק דחולין:

(לט) בד"א כו'. כמ"ש בפ"ק דחולין (ו' ב') וס"פ הנזקין השתא מיגזל גזלה כו':

(מ) וכ"ז אינו כו'. דלא אשכחן אלא בדמאי. ב"י. וליתא דהא אמרינן בפ' א"ט (ס"ג ב') לוקחין ביצים כו' באומר כו' ואפילו עובד כוכבים לדעת הרב במ"ש בסי' פ"ו משום דעבידי לגלויי וכ"ש ברישא בשולח דמירתת כמ"ש בבכורות שם סיפא ודאי מסייע כו' התם כו' וכן לא חיישינן לאחלופי אף מי שחשוד על איסור דאורייתא כמ"ש בפ"ק דחולין (ו' א') הנותן לשכנתו כו' ולא משום שביעית ופי' תוס' בחשוד על השביעית וע"ל סי' קי"ח ס"ח וע"ל סי' ב' ס"ד וכבר השיגו ט"ז ופר"ח:

(מא) החשוד כו' וי"א כו'. עבה"ג ס"ק כ"ח וכנ"ל מהא דספ"ב דע"ז חבי"ת כו' וכפי' ר"ת ור"ל לאותו דבר הוא חשוד להחליף ועש"ך:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף


אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון