נקודות הכסף/יורה דעה/נב

נקודות הכסף ‏ יורה דעה נב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(סימן נ"ב בט"ז ס"ק ה') האריך לתמוה על הטור וב"י ורוצה לומר דירוק ככרתי דליכא למ"ד דפסול דהא ירוק ככרתי כשרה מדרבי נתן בלא ראינו שנפלה א"כ בנפלה נמי נתלה כדרבי נתן ול"ק מידי ודברי הטור וב"י ברורים דהרשב"א מתרץ מתחלה דהא דנקט לב וקורקבן וכבד הא לאו דוקא אלו אלא ה"ה ריאה אם נחמרה ולא אמרו אלא לענין בדיקה ולהאי שינויא פשיטא דמוכרח דירוק ככרתי פוסל בריאה בנפלה לאור דאם איתא דירוק ככרתי כשר לא שייך לומר לאו דוקא אלא דוקא קתני לב וקורקבן וכבד דאלו פסולים ככרתי וריאה כשר וליכא למימר דמיירי בירוק גע"ל דהא מיירי דומי' דלב וקורקבן וכבד ועוד דבירוק גע"ל לא שייך לומר לאו דוקא דגע"ל פוסל בריאה אפילו בלא נפלה לאור ולא שייך להזכירו כאן כלל אלא ודאי כי אמרינן דהא דאמרו לב וקורקבן דכבד שהוריקו פסולים הוא הדין ריאה שהוריקה על כרחך ככרתי מיירי ומ"ש הרשב"א אח"כ עוד יש לי לומר שאי אפשר למנות ריאה בהדייהו כו' שנויא אחרינא הוא דדוקא נקט לב וקורקבן וכבד ואי אפשר למנות ריאה בהדייהו משום דריאה כשר בירוקה ככרתי מיהו להלכה לא ס"ל להרשב"א כהאי עוד יש לי לומר אלא כמו שפי' מעיקרא וכן מוכח להדי' מדבריו בת"ה הקצר וכמו שאכתוב בסמוך וכ"כ הר"ן פרק אלו טריפות להדיא וזה לשונו והאי דלא מני ריאה בהדייהו אף על גב דודאי היכא דנפלה והוריקה טרפה דאע"ג דאמרי' לעיל ירוקה כשרה מדר' נתן ה"מ דלא נפלה לאור אבל בנפלה לאור אין תולין בריאה כדרבי נתן כשם שאין תולין בכבד בחולי אלא היינו טעמא לפי שאין הריאה עשויה ליחמר כלב וקורקבן וכבד הואיל וצלעות מגינות עליה ועוד שאפשר שאין דינה שוה עם אלו שלב וקורקבן וכבד צריכה בדיקה כל שנפלה לאור וריאה של עוף אינו צריך בדיקה וכ' הרשב"א שאין הירקות פוסל בכבד אלא ככרתי כו' עכ"ל והיינו תירוץ הראשון של הרשב"א ואם כן ככרתי פסול בריאה בנפלה לאור וכן מוכח להדיא ממ"ש בת"ה הקצר דף כ"ג ע"א וז"ל אע"פ שלא מנו חכמים הריאה בכלל האדומים שהוריקו נ"ל שה"ה והוא הטעם אלא מפני שצלעות של עוף מגינות עליה ומן הסתם אין צריך לבדוק בריאה אע"פ שנפלה לאור בפנינו לפיכך לא מנו אותה בכלל אלו שצריך לבדוק אחריהם כל שנפלה לאור אבל אם ראינו שהוריקם הריאה טריפה שהרי נודע שלא הצילו צלעותיה ויש מתירין ולא נתחוורו דבריהם כלל עכ"ל הרי להדיא דלא ס"ל להלכה כהאי עוד יש לי לומר וכו' אלא כשנויא קמא דאי כעוד יש לי לומר לא שייך כלל לומר ה"ה והוא הטעם כו' דאדרבה דוקא אלו פסולים ככרתי ולא ריאה וגם לא היה צריך כלל לומר שכיון שמן הסתם אין צריך לבדוק הריאה לפיכך לא מנו אותה בכלל אלא כו' אלא כיון דכשר ככרתי אי אפשר למנותה בכלל אלו שאלו פסולי' ככרתי וריאה כשרה ככרתי ואי בירוק גע"ל פשיטא דלא שייך למנותה בכלל אלו דאלו בנפלה לאור דוקא פסולין וגע"ל בריאה בלאו הכי פוסל אפילו לא נפלה לאור ועוד שכתב אם ראינו שהוריקה הריאה טרפה שהרי נודע שלא הצילו צלעותיה אי בירוק גע"ל מיירי ל"ל לטעמא שהרי נודע שלא הצילו צלעותיה הא אם אפילו לא בא מחמת האור טרפה ועוד שכתב סתמא ירוקה טרפה ולא חילק בין כרתי לגע"ל משמע דבכל ענין טרפה ועוד שכתב שם אח"כ מיד בת"ה הקצר וז"ל שני מיני ירקות הן יש ירקות ככרתי ויש ירוק כביצה ויראה לי שהירקות הפוסל בכבד הוא הירוק ככרתי שהכבד בתולדתו ירוק כביצה כו' משמע להדיא דכל הנך דלעיל בין ירוק ככרתי ובין ירוק כביצה פסול ובכבד כשר ירוק כביצה. וראיתי בחדושי הרשב"א דמשמע דס"ל להלכה דירוקה ככרתי כשר מיהו כבר נודע דספרו תורת הבית חבר באחרונה וממ"ש בת"ה הארוך והקצר נראה להדיא דס"ל להלכה להחמיר ולהטריף כשנויא קמא שבת"ה הארוך וכמ"ש לעיל ואין ספק לפי דעתי שהבעל ט"ז לא עיין בת"ה הקצר (וגם נראה דאישתמיטתיה דברי הר"ן דלעיל) ואי עיין לא עיין שפיר דהרי מוכח להדיא בדבריו בתה"ק דלא ס"ל כהאי עוד יש לי לומר אלא כתי' הראשון שכתב בת"ה הארוך וא"כ אף בירוק ככרתי מטריף וכמ"ש הר"ן להדיא וא"כ יפה כוון הטור בדעת הרשב"א ובדעת הרא"ש דהרא"ש פשיטא דחולק על הרשב"א דהא כתב הרא"ש דמשמע דאפי' נישתנית הריא' לא טרפינן דכיון דצלעותיה מגינות עליה תלינן השנוי בדבר אחר ולא בנפילת האור כו' דליכא למימר כי חזינן דנישתנית טרפה דא"כ ה"ל למנות ריאה בהדי לב וקורקבן וכבד אלא ודאי מדלא מנו להו בהדייהו אין שינוי פוסל בה אפילו נפלה לאור עכ"ל וכ"ז ברור בעיני ולא הוצרכתי להאריך רק מפני שהאריך לתמוה על הטור וב"י וסיים שזה אחד מן המקומות שלא הרגישו מפרשי הטור בזה ולפע"ד אין כאן שום תימא כלל ודברי הטור וב"י פשוטים וברורים ויפה עשו מפרשי הטור שלא כתבו בזה שום דבר. שוב ראיתי ברבינו ירוחם נתיב ט"ו ח"ה אות כ"א משמע שם להדיא ג"כ כמו שכתבתי דלהרשב"א כל ירוק טרפה מטעם דלא אמרו אין ריאה לעוף ליחמר אלא לענין לכתחלה שאין צריך בדיקה אבל אם ראינו שנחמרה אף ככרתי טרפה וע"ש. ועוד נ"ל דאפי' תימא דהא דמטריף הרשב"א היינו דוקא בירוק גע"ל מ"מ לק"מ על הטור במה שכתב שהרא"ש חולק והוא דמוכח מהרא"ש דאף בגע"ל מכשיר וכדעת היש מפרשים דאם לא כן תיקשי מה חולק הרשב"א על היש מפרשים דילמא אינהו מיירי ככרתי ובפרט דמשמע להדיא דהיש מפרשים הם התוס' שכתבו כן בדף כ"ו ריש ע"ב והרי הם לא הזכירו בדבריהם ירוק דמוריקה אלא ודאי מדכתבו סתמא משמע להדי' דבכל ירוק מכשרי וא"כ הרא"ש דמסתים נמי הכי ס"ל כוותייהו ואין להקשות אם כן היאך מתרץ הרא"ש הא דכל טריפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף הא לאו קושי' היא דכבר הקשה זה הרשב"א על היש מפרשים וכמו שתירצו היש מפרשים כך תירץ הרא"ש. ועוד נ"ל דלק"מ לדעתם ודאי לא נעלם מהן הך דכל טרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף דהא אהך דאין ריאה לעוף ליחמר גופיה שהביאו היש מפרשים איתא הכי בש"ס דגרסי' בפרק א"ט דף נ"ז ע"א מאי אין ריאה לעוף אילימא דלית לה כלל והא קא חזינן דאית לה אלא דלא מיטריף והא תני לוי טרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף אלא אין לו לינפל וליחמר מאי טעמא הואיל ורוב צלעותיה מגינות עליה ע"כ אלא נ"ל דמפרשים דודאי כל י"ח טרפות שטרפה מצד טרפות ברור כגון נקובה וחסרה ונטולה וכה"ג כנגדן בעוף אבל נחמרה דאינו טרפה בודאיאלא משום שסופו לינקב ובעוף קים להו לחכמים ז"ל כיון דצלעותיה מגינות עליה אע"פ שנשתנית ונחמרה אין סופה לינקב כן נ"ל ברור לדעתם ונ"ל ברור שגם הרשב"א אינו חושב זה לקושיא על היש מפרשים שא"כ ה"ל להכניסה בשאר קושיותיו אלא לא כתב כן אלא כעין סניף וראיה לדבריו ור"ל דכיון דבבהמה מיטרפה א"כ כנגדן בעוף נמי מיטרפה בהם. אבל שפיר יש לומר לדעת היש מפרשים כמו שכתבתי והוא ברור ודו"ק. וא"כ פשיטא נמי דבלא נפלה לאור נמי לא מיטרפא דהא כיון דבנפלה לאור ונעשית ירוקה כשרה כ"ש בלא ראינו שנפלה לאור ובבהמה דטרפה ירוקה גע"ל אף בלא נפלה לאור היינו בעל כרחך דקים להו לחז"ל דבבהמה כהאי גוונא סופה לנקוב או בבהמה ודאי כיון דהיא ירוקה במראה זו בריאה ודאי נפלה לאור ואע"ג דס"ל להרא"ש דלא אמרינן בידוע שנפלה לאור וגם נחמרה לא שייך בבהמה להרא"ש היינו בשאר בני מעיים אבל בריאה ירוקה גע"ל לקותא ודאי ע"י האור היא או אפי' תימא דע"י דבר אחר היא מ"מ קים להו לחכמים ז"ל דסופה לינקב ומה שכתב הטור בסתמא לעיל סי' ל"ח דמראה ירוקה גע"ל פסול' ולא חילק בין בהמה לעוף היינו משום שסמך עצמו אמה שכתב כאן בסי' זה דאין ריאה לעוף בשם הרא"ש דאפי' נפלה לאור וראינו שנחמרה כשרה א"כ הרי בהדיא הוציא עוף מבהמה לענין הוריקה וא"כ כ"ש בלא נפלה לאור כן נ"ל ברור לדעת הטור וע"כ כתב בסתם בשם הרשב"א דאם ראינו שהיא ירוקה טרפה ושהרא"ש חולק ומכשיר ולא חילק בין ירוק ככרתי ובין גע"ל משום דלהרשב"א אף ככרתי טרפה וכמו שכתבתי לעיל ולהרא"ש אף בגע"ל כשר: וא"כ מה שהאריך הבעל טורי זהב בזה לתמוה על הטור לא קשה מידי משני טעמים חדא דלהרשב"א אף ככרתי טרפ' ועוד דלהרא"ש אף בגע"ל כשר וכמ"ש והוא ברור ואמת ודוק היטב:

(ט"ז ס"ק ט') תמה על הרשב"א וש"ע. לא קשה מידי דשאני הכא דמילתא דשכיח הוא במדבריות כן ותולין במצוי ובלא"ה נמי לא קשה מידי דהכא כיון דאין כאן ריעותא אלא בכבד מוכחא מילתא שהוא מן המדבריות שכבדן ירוק דאל"כ ה"ל לאשתכוחי שום ריעותא גם בשאר אברים ולא דמי לסעיף ה' דאינה לפנינו. וזה ברור:

(ט"ז ס"ק י') כתב על מהרש"ל שדבריו תמוהים ופירש פי' זר אבל אני תמהתי על מהרש"ל דהא מתני' הכי קתני נפלה לאור ונחמרו בני מעיה אם ירוקים פסולים אם אדומים כשרים דרסה וטרפה בכותל או שריצצתה בהמה ומפרכסה אם שהתה מע"ל ושחטה כשרה א"כ צריך למיתני ונחמרו בני מעיה משום אדומים כשרים וגם משום ירוקים דהא ודאי פסולים אבל כי ליתא קמן לא הוי אלא ספק ולא נקט דרסה בכותל אלא לאשמועי' דבשהתה מעת לעת ושחטה כשרה. ועיינתי במהרש"ל פרק א"ט סי' צ"ב וראיתי שכתב וז"ל דאל"כ אמאי לא תני נפלה לאור לחוד כמו שתנא במתני' ריש פרקין דרוסה לחוד ולא נדרסה והאדים הבשר אלא ודאי לא שייך למיתני משום שמיד שנדרסה טריפה מספק שמא האדים הבשר עד שתבדק להוציא אותה מספק טריפה משא"כ בנפלה לאור עכ"ל ור"ל דרוסת הארי וזאב דריש פרקין ולא כמו שהבין הוא דמהרש"ל ר"ל דרסה בכותל ומ"מ גם מזה לא קשה מידי דהתם בעי למיתני דרוסת הארי בגסה וזאב בדקה ושאר הדורסים ופלוגתא דר' יהודה משא"כ הכא דצריך למיתני נחמרו בני מעיה מטעמא דפרישית וק"ל:

(ט"ז ס"ק י"א) תקפה עליו משנתו דמלבד זה הזכיר הרשב"א שם בעמוד הקודם סברת הפוסקים בזה באריכות וסברת בעל העיטור ומסיק וגם זה אינו מחוור כו' והנכון שדין הבהמה שוה לעוף וכאן וכאן טרפה וכאן וכאן צריך בדיקה אם נפלה לאור וגם הר"ן כ' כל דברים אלו ודעתו כהרשב"א ומביאו בית יוסף וכתב שכן דעת הרשב"א וכוונתו לדברי הרשב"א הנ"ל וא"כ הרי הב"י ראה יותר ממה שראה הוא ואעפ"כ לא פסק בה מטעם המבואר בב"י דכיון שהרמב"ם והרא"ש מכוונים לדעת א' הכי נקטינן וכ"ש שהרמב"ן ז"ל סובר כמותם עכ"ל וכן דעת רבינו ירוחם נט"ו אות יו"ד ומהרש"ל פרק א"ט סי' צ"ה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.