נזר הקודש/זבחים/י/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
קרן אורה
רש"ש
נזר הקודש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


נזר הקודש TriangleArrow-Left.png זבחים TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png א

גמרא. השוחט את הבהמה על מנת לזרוק דמה לעבודת כוכבים וכו'. קשה מדוע ישתנה זה משוחט סתם ואח"כ זרק לע"ז דקיי"ל השחיטה אסורה מטעם דכיון דזריק לע"ז הוכיח סופו על תחילתו דהשחיטה היתה לע"ז כמבואר בחולין (דף לט:), וא"כ כל שכן הכא דשחט בפירוש על מנת לזרוק לע"ז. ויש לומר דשאני הכא אם באמת אח"כ לא זרק וגם אם אמרינן אין מחשבין מעבודה לעבודה, א"כ אין כאן מעשה רע כלל, ואפשר שזהו כוונת רש"י שפירש ולא זרק.

* * *

גמרא. ריש לקיש אמר מותרת. פירש"י לאכילה. ויל"ע מניין לרש"י לחדש דלר"ל מותר באכילה, הלא אפשר לומר דרק בהנאה מותרת מטעם דאין כאן זבחי מתים, אבל באכילה אפשר דאסורה מטעם שחיטת מומר. ובשיטמ"ק הקשה מדוע מותר והא הוי שחיטת מומר, ותירץ דבפעם אחת לא מקרי מומר, וע"כ סבר השיטמ"ק נמי דלר"ל מותר באכילה גם כן וזהו כדעת רש"י, והוכרח לומר דבפעם אחת לא נעשה מומר, וע"כ שזהו דעת רש"י גם כן, אבל תמוה מנין לנו לומר כן, דהלא אפשר שרק לענין הנאה פליגי, ור"ל מתיר בהנאה מפני שאין זה זבחי מתים, ובאכילה אסור.

* * *

תוס' ד"ה ריש לקיש. מודה ר"ל דחייב מיתה וכו', ואין לתמוה היאך נהרג דלמא מימליך ולא זריק וכו', דהכא ודאי לא מימליך כיון דעבד מעשה ששחט על מנת לזרוק. ביאור הדברים די ש חיוב מיתה על קבלה לעבוד ע"ז אף אם לא יעבוד אח"כ אמנם אם הקבלה היתה בלב שלם סגי בזה להיות מחויב מיתה, וילפינן מזה מדכתיב (דברים יג ט) לא תאבה לו ולא תשמע אליו הא אם יאבה ושמע חייב מיתה, ולהכי אף שהשחיטה אינה לע"ז עכ"פ יש כאן חיוב מיתה מטעם הקבלה לעבוד ע"ז, ויש בזה משום ע"ז אעפ"י שהשחיטה אינה לע"ז.

* * *

בא"ד. ועוד הכא אפילו ידוע ודאי שלא יזרוק חשיב עובד ע"ז בשחיטה כששוחט ע"מ לזרוק. ביאור הדברים דאפילו אם אין כאן קבלה בלב לעבוד ע"ז שיתחייב עבור הקבלה, מ"מ הכא יש חיוב מיתה מטעם עבודה בעצמותה. אמנם לפי זה תמוה הלא אפילו אם אין מחשבין מעבודה לעבודה עכ"פ יתחייב ותיאסר הבהמה מטעם זבחי מתים כיון ששחיטה זו לע"ז ממש, ואין לך זבחי מתים גדול מזה, וצע"ג.

* * *

רש"י ד"ה שכן כרת. האוכל פיגול אפילו לאלתר חייב. ויש לעיין אם יש כאן חיוב כרת קודם זריקה, הא בעינן כהרצאת כשר עד שיקרבו מתירין כמבואר לקמן (דף כח:), ואפשר דכוונת רש"י לאלתר היינו דלא בעינן לאחר זמן ממש, וצ"ע.


Information.svg

ספרי נזר הקודש מונגשים לציבור באדיבות נכד המחבר המו"ל רבי נתן גינזבורג (הזכויות שמורות)

מעבר לתחילת הדף