מתנות כהונה על ויקרא רבה/כג

מתנות כהונה על ויקרא רבה כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על ויקרא רבה - פרשה כג

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  

א  [עריכה]

אם ללמד כו'. סיפיה דקרא קדריש בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי:

רמאין. דרש הארמי ל' רמאות בהיפך אותיות:

וילך. הכי נמי דריש סיפיה דקרא:

ב  [עריכה]

ללוקטה. גרסינן:

ערלים. שבלילי פסח נמולו כדכתיב כל ערל לא יאכל בו וכתיב בדמיך חיי בשני דמים דם פסח ודם מילה:

בלורית. מספר קומי והוא ידוע:

בטרוניא. בעלילה ובחזקה נגד מדה"ד ודרש בזרוע כלומר בכח:

ג  [עריכה]

קצצים לקוצו. פי' צוה לקוצצם:

ד  [עריכה]

לינא חכם. והוא כמו לית אנא והוא בקצור ל' פירוש אין אני חכם ובקי:

דין הוא כו'. בתמיה:

נראה דה"ג דאתון מתגלגלין כו'. שאתם משבחים אותו ומספרים בו כד"א זיל גלוג לאמך ובמדרש חזית (ב' ב') גרס כמו כאן וצ"ל שהכל טרודין ומטריחין ומגלגלין בשבילו:

על מגן כו'. על חנם קוראים אותו רבי:

נתכרכמו. נעשו פניו ירוקים ככרכום דאזיל סומקא ואתא חיורא ואזיל חיורא ואתי סומקא:

חולניות. ל' חולי:

תני ליה כו'. סיפר לו המעשה וא"ל רוצה אתה רבי ללמדני וכן משמע בספר יוחסין ויש מפרשין שר"ע א"ל כן לר' אלעזר ולא נראה לי שר' עקיבא יקראנו רבי ומצאתי בספר יוחסין דגרס א"ל ובעית מילף ולפי זה ודאי שר' עקיבא אמר כן לר"א:

אלפיה. למדו:

לבתר יומין כו'. לאחר ימים הלך ר"א לאותה העיר:

איתחסם. נראה פירושו אתחזק וכן בב"ר בפרשה י"ב אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה כהאי דאמרינן במסכת ביצה פ' המביא אין מלבנין הרעפין מפני שצריך לחסמן ופירש"י לחזקן ולהקשותן וי"א מל' לא תחסום שור והדעת מהסם בזה שיצא שמו שלא על שם הכבוד:

יהוון גברין כו'. פי' יהיו אנשי חיל בכל דבר:

ה  [עריכה]

אונניות כו'. מסים ועולים:

בגאולת מחר. לישנא מעליא נקט או הוא על דרך שאמרו חז"ל פרק חלק מתי אתי בר נפלי אמר מחר ופירשו שם על דרך שאמר הכתוב היום אם בקולו תשמעו:

חלמיש היו רשעי אומות העולם מצירים לישראל שהיו דרים בנוה סמוך לו וכן כולם וכלם מעמון הם כדאיתא פ' י' יוחסין ועיין במדרש חזית ובמדרש איכה (א' פ'):

ו  [עריכה]

אלא על גבי ריחא כו'. אינה בטלה וכלה אלא עם הריח כי הריח לא ימוש ממנה כל זמן שהיא קיימת:

ז  [עריכה]

כמעשה אלו כו'. מצרים ושל כנען:

שתי בנות. רמז לכנען ומצרים:

משפיר. משליא אחת ועיין בערוך ערך שפיר וערך דשן:

בשר חמורים. סיפיה דקרא וזרמת סוסים זרמתם ועל כשפים אינו מביא ראיה שהוא ידוע בירושלמי דפרק לולב וערבה גרס במעשה אין כתיב כו':

ח  [עריכה]

ה"ג ובלבד לאחר ג' ימים. ופירשו בהגהות מיימון בשם הערוך ששלשה ימים היו מעוננים ולא נראית חמה וכוכבים צריכים לברך עליהם בעת שיתראו וזולת זו העת לא עכ"ל ודייק מסיפי' דקרא דכתיב רוח עברה ותטהרם וגרסינן ועתה לא ראו אור וגו':

זה עד שלא נגאלו. והיה תחת רגליו דמות לבנה על שם עמו אנכי בצרה או על שם וירא את עניינו:

שם היתה נתונה. כלומר לא נראית עוד כי אם רנה ושמחה במעונו דכתיב בסיפיה דקרא וכעצם השמים לטוהר וכדלקמן ובירושלמי מצאתי הגי' זו משנגאלו כו' לא ידענא מאי אידון ביה וברבינו בחיי משמע שט"ס הוא:

ארגלייא. פירש הערוך מנהגם ומלאכתם המרגילין אותה וכן בתנחומא פרשת כי תשא וז"ל התורה קשטתיה ותקנתיה ככלה היא וכל ארגליא שלה מקרא ומשנה תלמוד הלכות ואגדות כו':

נתנה. תחת רגליו ובירושלמי לא גרס ליה:

ה"ג כד אינון נקיין מן עננין. וכן הוא בתרגום ירושלמי פירוש כשהם מנוקים מן העננים שהם בהירים ומזהירים:

ט  [עריכה]

ואם לאו. אם לא תשמעו לי ותעשו כמעשיהם אני ה' וגו' ליפרע מכם כדמפרש ואזיל:

אנדרלמוסיא. גזר דין כולל מבולבל ומטורף והוא ידוע:

גומסיות. פירש הערוך כתובה בלשון יון:

לזכר. למשכב זכור:

קריין כסגיין. פסוקים הרבה לראיה:

ונדעה אותם בתשמיש. שנאמר וידע אדם וגו':

פתחון פה. פה דרש כמו פה בסגול:

חתן בניך וגו'. הוציאם וגו'. כי משחיתים אנחנו משמע אם לא יוציאם שיאבדו הכל:

הרכינו. נטהו וכפהו:

אברך. דרשו חז"ל נוטריקון אב בחכמה ורך בשנים:

י  [עריכה]

במשיכלא. פירש הערוך מין בגד או ספל גדולים:

שמי כה. כמו פה וכאן:

מי נסיב כו'. כשלקחה נקרא פלטי ומשנטלה ממנו וגרשה קראהו פלטיאל בתמיה:

יא  [עריכה]

כלום המקרא חסר כו'. שהיה לו לכתוב וחטאתי לה':

לאלהים אני חוטא. בב"ר פ' פ"ז ובמגילת רות ישנו גי' מחולפת ולגי' זאת פירוש אחטא לאלהים ואכפור ח"ו בצד אלהותו אם אעשה כו'. ועיין בב"ר פ' פ"ז:

ואיני עושה. לישנא מעליא נקט כי לא נאה לומר כשאני עושה כו' והוא ק"ל:

אל תשחיתהו. סיפיה דקרא כי מי שלח ידו במשיח ה' ונקה רמז לו שאם ישלח בו יד אל ינקהו:

יב  [עריכה]

מו שהוא בגופו. העושה מעשה זנות בגופו הוא לבדו נקרא נואף אלא אף נואף בעין נקרא נואף:

קטורין. קשרים:

בדמותו. בצלמו בנים יולדו ממנו בזנות:

לפרסמו. שהכל יראו שזה זנה עמה:

זה זן כו'. בעלה זנה ומפרנסה והיא זנתה עם אחר והקב"ה צר הולד בדמות הנואף והוא כעין עושק וגוזל:

שאתה. כלפי הקב"ה אמרה כמו שמוכיח המענה:

ארבעים יום. שהוא זמן יצירת הולד ואח"כ היא מזנה עם אחר והקב"ה צר העובר בדמות הנואף כדאיתא פ' נשא ר"פ ט':

כך היא כבודך. בתמיה:

ראוי אתם לפייס. לפייסני:

העיני בשר לך. כלומר דעתי ועיני נפלאות מעיני בשר ודעתם אלא כו':

יוצר אומן. כלי חרס:

ביצת כו'. עגולים של חמר שעושים ממנו כלים וחבירו פ"ק דביצה ובהרבה מקומות בתלמוד:

ועשאו כלי. אותו ביצה שמצא אצלו:

בפניו. על פניו:

ה"ג כך אמר הקב"ה:

נתחלף. כלומר מת וכ"ה בפ' נשא בהדיא:

אצור. אצייר:

יו"ד זעירא כו'. יו"ד של תשי קטנה ואין דוגמת' במקרא להורות כי הוא הפסיד לבדו כביכול וכדמפרש ואזיל:

ברם. אבל אמנם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף