מתנות כהונה על ויקרא רבה/ה

מתנות כהונה על ויקרא רבה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על ויקרא רבה - פרשה ה

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ח  

א  [עריכה]

דייך מאיר. כלומר די לך ושתוק שלא דרשת יפה:

ומי בא וחייבן. בתמיה מי יכול ליטול מהן אותו שלוה ובילקוט גרס לא נתנה שלוה כו' אלא לחייבן:

כאלין שריא. פי' שדים:

לבנה. שנולד ביום ההוא:

ויניקיהם. בניהם ובנותיהם:

שורך. טיבורך:

עבודא. מעשה:

דילידה. שילדה:

לברה. לבנה הנולד באותה שעה:

בוצינא. נר:

קטע. חותך:

שריהון כו'. השר על הרוחות רעות:

עם דמתעסקין וכו'. בעוד שהם מתאבקים זה עם זה לנצח זה את זה:

קרא התרנגול. שהגיע זמן הבוקר ואין שוב רשות לשדים שנאמר תזרח השמש יאספון:

א"ל. השד לתינוק:

זיל גלוג. פי' השתבח לפני אמך ותן תודה לאל ורש"י פי' אמור לפני אמך אילולי כו':

לאמא דאמך. כלומר דרך הפלגה:

מפחד מזיקים. כד"א מפחד בלילות:

כשורה. ישורנה קדריש:

גוי. זה דור המבול כו'. באותו פעם שאבד את אלו הציל את זה:

היה לו. כן היה טוב בעיניו כדי שלא יחלק לבם שוב:

אומה אחת. אלו בניו:

ב  [עריכה]

לא ידעו עיט. סיפיה דקרא ולא שזפתהו עין איה וראה. זהו בר הדיא ונקרא ראה ע"ש שרואה ביותר כדאיתא בפ' אלו טריטות:

בר הדיא. מין נץ הוא כדאיתא בפ' אלו טריפות:

וכמה הוא. שיעור מאכלו שלבר הדיא:

כיון דהוה קאי כו'. כשהיה עומד בר הדיא על אילנות בארץ סדום לא היה יכול לראות על הארץ:

מן חיליהון. מפני כח האילנות ר"ל גבהן:

הגנן. בעל הגן כד"א חמר פי' אדון על החמורים:

ג  [עריכה]

משם ועבר. בפ' נשא מסיים בו שמשם נקראו ישראל עברים וזהו נקובים וגו':

את הכסף בירושלים וגו'. בפ' נשא מסיים בו ומסכימים כלם כדברי ישראל:

קטיספין אנטוכי וכו'. כל אלו שמות מיני ארצות הם ועי' בעמוס פי' הרד"ק. ומאמר זה תמצא גם פ' נשא פרשה י':

המנדים כו'. כלומר מנדין ומרחיקין מהן ימי הגלות לאמר לא יבא עלינו:

ערסין דפילי. מטות של עצמות פיל:

בעבירות. בש"ז של נשי חבריהם:

קטיות. בערוך משמע וילון:

הנבל. דרש ל' נבלות:

קלוריא. פי' באוצר ששם מוכרין היין למען לא יחסר להן המזג:

זרבוביות הערוך הביאו ולא פירש:

מפתוגתא. שם מקום ושמו קדריש נוטריקון מפתה גוף לזנות. וכן מפלוגתא. לשון פיתוי וגלות:

אסטקטון אפיקנון. כך שמם של שמנים משובחים:

י"ג דימסיאות. מרחצאות נאים ומתוך פירש"י בתרי עשר נראה שהם בתי משתאות משובחות:

אלא זה. זה שהיה לכלם יחד:

לא עשית כשורה ישורנו קדריש לשון שורה וק"ל:

ויתפשם. דרשו כמו ויתפש שם ר"ל סנחריב ודרשו מלשון סגירה רמז לסגירת עוזיה על דבר הצרעת:

גזר דינו של עוזיה גרסינן. כדמוכח לקמן ואע"ג דשבנא גם הוא לקה בצרעת כמו שדרשו חז"ל בפרק זה בורר מגזירה שוה דעטה עטה וכן לקמן מ"מ צ"ל עוזיה והרמז כולו על מלכים ולא על הדיוטות:

ד  [עריכה]

לחולות אנטוכיה. לסביבות של אנטוכיה ובפ' ראה גרס לחולתא:

והוה תמן. והיה שם:

פרנסה. כל דבר צורך לענין מה נקרא פרנסה כד"א נותנין לבתולה י"ב חודש לפרנס את עצמה. ובירושלמי דהוריות גרס עבד מצותא בעין טובה:

חולניות. לשון חולי:

בחצי שדהו. בחציה הנשארת לו:

סימה. אוצר טמון:

מה אבא יודן עביד. מה הוא עושה ועניינו מה הטובה היא:

דעבדין דעזיין כו'. הוא אדון על עבדים וגמלים ועזין כו':

מן יכול וכו'. מי יכול לראות הסברות פניו כלומר אין אדם זוכה לראותו מפני גדולתו:

רמיי. ל' רמאי ונבל ולכן קאמר ח"ו כו':

במצוותא. במצות צדקה:

קבל כלהון. נגד כולם:

עבד פיסקא. גזר שיפסקו לצדקה ליתנו לב"ה של טבריה:

מן בן בנוי דסילכא. מבנו של סילכא שם אדם מפורסם:

לפי מתנותיך כו'. אם מוסיף מוסיפין לו:

ה  [עריכה]

אמרכל. פי' ממונה על בית המלך נוטריקון אמר כל כלומר על פיו ישק הכל וכן פירש"י ס"פ מקום שנהגו ובערוך פי' נשיא הנשיאים מר לכל אדון על כל ועי' לקמן במדבר רבה פ"ג ודף קל"ט ע"ג:

מן הדא סכנין מן זה המקום סכנין והוא בח"ל ומדכתיב אל הסוכן דרש כן כך פירש"י ורד"ק:

קומים איספיסריאן. פי' הערוך פקיד בב"ה ודייק מדכתי' על הבית ובילקוט גרס בירושלים:

גלוי בר גלוי. ל' גלות על שם שעלה מח"ל לא"י:

כמין שובך. דייק מסיפיה דקרא חוצבי מרום קברו כלומר בגובה:

גלות בתר גלות. פי' הרד"ק יסבב אותך ויהפך סביב סביב כמו מצנפת וזהו שאמר גלות וכך מצאתי במדרש ישעיה ונשמט כאן בט"ס וה"ג אמרכל היה שהיה נהנה מן ההקדשות קלון בית אדוניך על דעתיה דר"א שהיה כה"ג שהיה מבזה את הקרבנות. על דעתיה דר' יודא ב"ר שאמר אמר כל היה שהיה מבזה שתי אדוניו:

שמה מרכבות וכו'. שמה תמצא שכר פעולתיך של מרכבות כבודך שמעלת בו למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:

והושיטוה ע"י זריקה. והכי איתא בהדיא בפרק זה בורר:

מתחי גירא. פי' חבל שהוא מותח החץ כדי שיזרק בחזקה ולכן קורהו מתחי גירא:

ו  [עריכה]

וכהן המשיח חוטא. בתמיה:

עלובה מדינתא. חצופה היא העיר וחרפה היא לה שרופא שלה חולה בפודגרא והוא חולי בגידי הרגלים או בידים לא יוכלו להרפא:

ודיקוטטא כו'. אומן החוטט עורון העין שקורין בל"א שטאר והוא עצמו עור בעין אחת והוא מל' נקטה ואתקוטטה שפי' הרד"ק ל' כריתה או קוטט היא כמו חוטט כד"א החוטט בגדיש:

לשושטה. פי' לפי הענין מנהיג הדוב הממונה לפרנסו כמו שקורין למנהיג ספינה משוט כד"א משוטיך וחובליך:

הואיל והוא. ר"ל שבנא ה"ג בילקוט בהדיא:

תאכלנו האש. דרש לאשמת נוטריקון לאש מת:

בערב יום כפורים כו'. כל זה בירושלמי פ"ט דמס' תרומות והתם גרס בע"ש אבל במס' ע"ז בפרק אין מעמידין גרס ג"כ בעי"כ:

אתו ושיילין כו'. באו ושאלו אם מותר להעבירם מלפניהם בי"ה:

ארפון להו כו'. הניחו לכלבים שמשלהם אוכלים:

ארפון. לשון הרף ממני:

ח  [עריכה]

מה נגרין כו'. נראה לפרש בדרך רחוקה מל' נגר אומן כלומר אומנים הם ויודעים לרצות בוראם וכדמפרש ואזיל:

אלין כותאי. אלו כותיים הם חכמים ובקיאים לבקש חסד על הפתחים:

אית לך חד בצל כו'. יש לך בצל א' תנה נא לי:

מן דיהב כו'. משנתנה לו אמר יש בצל בלא פת בתמיה:

אית מיכל כו'. וכי יש לך מאכל בלא שתייה בתמיה:

למשאל. לבקש דבר מה מחברתה:

אתי' לגבי מגירתה כו'. באה אצל חברתה:

תרעא פתיחה כו'. אע"פ שהשער פתוח היא דופקת שלא תיכנס פתאום ואומרת שלום עליך שכנתי מה את עושה אם טוב מעמדך:

אמרה לה טב נעול כו'. הטוב שאכנס אל הבית רצונך בכך והיא משיבה בא לך פה מה את רוצה:

מקימי פלניא. פי' מלאכה פלונית מלאכת רעהו ת"י מקמתי דחברי:

תרעא משקוף. השער סגור ואעפ"כ היא פותחת מעצמה:

חמי בגרמיה כו'. רואה בעצמו שנשתקע באריסותיה ולא סגי ליה בלאו הכי עושה לעצמו לב טוב מסרק שערותיו שיהיו נראים חלקים ונאים:

מחוור מניה. כובס בגדיו וכבס ת"א וחוור:

אפין טבין. פנים טובים וצהובים:

יהב כו'. נותן מקל בידו דרך זריזות וטבעותיו באצבעותיו והלך אצל בעל מלאכתו ששכר ממנו השדות:

אתי בשלום. בואך בשלום:

תזכה ותשבע. תהיה זוכה לאכול ממנו לשובע:

מה תוריא. מה השוורים עושים:

מן שמניהון. משומן שלהם:

סב לך. קח לך:

שעריה מקצץ. ל' קוצים מבולבלים כקוצים הללו:

מניה צואין. פי' בגדיו מלא צואה:

הלואי כו'. מי יתן שתעלה הקרקע תבואה שיעור מה שהוצאנו לזרוע בתוכו:

תששין. תשושי כח:

קום מה דאית כו'. קיים לי ותן לי מה שיש אצלך:

ה"ג בילקוט ובשוח"ט א"ל הרקיע שמא אתה צריך לכלום התחיל מזכיר והולך יום ליום יביע אומר כו'. עד תורת ה' תמימה א"ל הקב"ה כו':

מן שגגתא כו'. לכן באתי לבקש עליהן:

שרי. מותר ופטור:

שביק. נעזב ומחול:

טמירת'. נסתרות:

תוקפי עבירות. כגון להכעיס:

חובי רברבין. חובתי ועבירותי גדולים:

יאה כו'. נאה ויפה לאל רב שיעזוב וימחול לעבירות גדולות:

כי רב הוא. על שניהם הוא חוזר על שמך ועל עוני:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף