יפה תואר על ויקרא רבה/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


ויקרא רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יפה תואר על ויקרא רבה TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יפה תואר על ויקרא רבה - פרשה ה

פיסקא: א  ב  ג  ה  ו  ז  ח  

א  [עריכה]

זש"א הכתוב והוא ישקיט וגו'. בא לדרוש את הכתוב ואם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם כי לפני הקב"ה הכל שוין הכהן המשיח והעם מביא את הכתוב והוא ישקט וגו' דמסיים על גוי ועל אדם יחד. כי הוא ישפוט הכל במשפט אחד:

ב  [עריכה]

וכיון שאמרו ומה שדי וגו' צ"ל וכיון שאמרו נשכח הרגל מבינותינו כי זו היתה חטאת סדום. אבל מה שדי מדריש על דור המבול ולא נמצא עון זה בסדום כדלעיל פ"ד ולקמן פ"ז ובפרק חלק:

ג  [עריכה]

זה שבט יהודה ובנימין שעיקר מלכותם הי' בירושלים וי' השבטים הי' עיקר מלכותם בשומרון:

אומות העולם בשעה שהן יושבין בשלוה זה הוא פירוש ב' בכתוב נקובי ראשית הגוים כי לפי פי' ראשון שאמר שהם באים משם ומעבר יתפרש כי הכל יכירו את יחוסם כי מוצאם משני ראשי הגוים משם ומעבר. וכמו"ש רש"י ולפי פי' הב' יתפרש הכתוב נקובי ראשית הגוים מה שהכותים נוהגים לנקוב בתפלתם ראשיהם וחשוביהם ואומרים מי חכם כבלעם כו' ובאו להם בית ישראל כי גם המה ילכו בדרכי הכותים ומזכירים ג"כ בתפלתם החכמים העשירים והגבורים כאחיתופל כקורח וכשמשון:

ליום רע ליומא של גלות. כי שבי הוא כולל כל הרעות שבעולם:

כל העדר כי כן משמע הלשון כרים מצאן מעדרי צאן ומתוך מרבק זה מרפת אשר שם בקרים רבים:

קלוריא. זה יין קרוש:

זרבוביות פיפיות זה כלי שיוצאים ממנו כשני קנים דקים מב' צדדיו ושואבין בהם שנים כל היין שבתוכו:

אסטקטון תמרוק שמשיר את השער:

אנפיקנון. שמן זית שלא הביא שליש וסכין בו לעדן הבשר ולהסיר השער:

ולא בדיני בו"ד זה הוא הפירוש על גוי ועל אדם יחד כי בדיני הקב"ה ישוה היחיד לצבור משא"כ בדיני אדם נושאים פנים לצבור:

ה  [עריכה]

גופא כו' זה שבנא המאמר הזה שייך אחר סימן ו' דדריש שם לאשמת העם הואיל ונהנה מן ההקדשות תאכלנו האש וע"ז דריש גם בשבנא שהי' נהנה מן ההקדשות ומן הקרבנות ולכן רבצה בו קללת ה':

כהדין תרנגולא ודריש טלטלה גבר מלשון המשנה מקריאת הגבר על תרנגול:

גלות בתר גלות. פי' דגלותו תהי' ע"י שילקה בצרעת וישבע נדודים כי הכל ירחיקוהו מגבולם:

לב' ישרי לב ובזה חפצו להמיתם כי סנחריב יכעוס עליהם לבד שעמדו נגדו:

ו  [עריכה]

מוטב שיקדים כו' ולכן כתיב בקרא כפרח כהן משיח לפני כפרת העדה:

וכהן המשיח חוטא כו' פי' דכהן משיח שצריך להיות זריז במעשהו כמו זר יחשב דיקרה לו חטא גם בשוגג וע"ז אר"ל עלובה היא כו' פי' כיון דהדור סר מדרך הישר לכן נכשל גם המנהיג וזה שאמר הכתוב לאשמת העם פי' בשביל דהעם נשקע באשמות לכן ישגה בחטא גם הכהן המשיח וכמו"ש רז"ל כד רגיז רעיא על ענא עביד לנגידא סמיתא. וכן הוא במשל כי אוי לחולים אשר הרופא יחלה ברגליו ואינו יכול להלוך ולרפא את החולים ואוי לדור אשר צופיו המה עורים. וכן הסנגור אשר דרכו להצדיק אוי להם אם הוא יבא לקטרג:

ושיילון לר"ח המה שאלו ביוה"כ אם מותר לטלטל את המת מפני הכלבים:

ובקלוסין זה הוא הוידוי שמתודה על הקרבן ודריש כיון דכבר כתיב והקריב על חטאתו וגו' דהיינו הקרבתו לעזרה למה כתיב עוד והביא את הפר וגו' ולהכי משני דזהו מפני כבוד הכהן שיראוהו בפתח פלטין של המלך בדורון נאה והדרש הזה מדרש גם על קרבן צבור דכתיב והקריבו והביאו וגו':

ז  [עריכה]

ישראל יש להן סומכין כו'. פי' כי רק ג' או ד' מזקני העדה סומכין בעד כל העדה כי בזכות הסומכין יתכפר על כולם אבל המצריים אין להם סומכין וכל אחד רק בכחו יקום ומה דכתיב סומכי מצרים הוא רק ע"ד הדמיון כי נראו כסומכין ובכל זאת יפלו ומביא לראיה מן השמות עדה אבירים אדירים חכמים תמימים צדיקים אישים גבורים אשר העובדי כוכבים יקראו בהם רק על דרך הדמיון והעברה ככה נאמר עליהם סומכין. וישראל נקראו בהם ע"ד האמת וכן הוא בסומכין:

אבירי לב. עי' סוף פרק ב' דברכות דמדריש למעליותא:

חכמים יצפנו דעת. ומדריש בישראל דצופנין הדעת ואינם מתגאים כאשר דרשו רז"ל בפ' כסוי הדם על הכתוב לא מרובכם וגו':

ותמימים כיודדי בור. ומדריש על עובדי כוכבים כמו דאמרו רז"ל בברכות על הכתוב אני צויתי למקודשי אלו הפרסיים המקודשים ומזומנים לגיהנם:

ישפטו אתהם. וזה נאמר על הכשדים והאשורים:

מה תתהלל ברעה הגבור. אף כי דואג הי' ישראל אבל נקרא האדומי בשביל שעשה מעשה אדומי:

ח  [עריכה]

כאלין כותאי כו'. פי' ששואלים מעט והולכים ומוסיפים. וכן הצדיקים שואלים מתחלה דבר קטן ואח"ז שואלים על היותר גדול וכמו בדוד דברישא שאל על השגגות ואח"ז על הזדונות וכדלקמן:

יאית אתתא. פי' כמו שהאשה החכמה דופקת מקודם על הדלת ומדברת דברי שבח ורצוי ואח"כ שואלת מה שצריך לה. כן הצדיקים בשאלתם לה' דופקים מתחלה על שערי רחמים בשירים ותשבחות ואח"ז שואלים את צרכיהם מאת ה':

אית אריס דחכים. פי' כמו שאריס חכם מתקשט עצמו בבואו לבעל השדה ויבשר לו רק את צד הטוב הנמצא בשדהו ובמקנהו ואח"ז יבקש ממנו. כן הצדיקים ינקו עצמם לפני התפלה וילבשו בגדים נאים ויספרו מראש את חסדי ה' וטובותיו אשר ברא בתבל. ולא יזכרו מהרעות ואח"ז יתפללו על נפשם:

מן טמרתא זה הוא הזדונות הנעשים בצנעא. ואלו הזדונות הוא הנעשים בגלוי:

תוקפי עבירות זו כריתות ומיתות ב"ד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף