מתנות כהונה על ויקרא רבה/ד

מתנות כהונה על ויקרא רבה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על ויקרא רבה - פרשה ד

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  

א  [עריכה]

התוך. דרשו כאלו כתיב חתוך בחילוף אותיות אחה"ע:

הן די תלייא כו'. היכן שהוא תולה האדון כלי זיינו הדיוט הרועה תולה שם תרמילו או סלו ובב"מ פ"ד וכן פ' חלק גרסינן קולבא ופרש"י ז"ל ההדיוט ונבל וכן נראה פירושו כאן ואלו היה פירושו כלב הל"ל כלבא:

עבידין קטולין. ישראל עושים שם הריגה:

ויגוף ה' וגו'. כלומר עונש (אחר עונש) וכל כך למה והשיב רוה"ק מקום הצדק וכו':

ה"ג והשתחוו לו. ויאמרו:

אבל עומדין בדין. משנה בפ' חלק:

ונשכח תורת רגל כו'. שלא יעברו עליגו עוברים ושבים למען ישאר הארץ הטובה רק לנו לבד:

בימין. של הקב"ה ושני דברים ביד שמאל. כד"א ידכה ודרשו חז"ל יד כהה שהיא השמאל ועיין עוד זה פרשת שופטים ובמדרש קהלת ובתנחומא פ' זו:

וחוטאת. לשון תמיה:

לבלתי אכול הדם וגו'. ומסיפיה דקרא קדייק כי הדם הוא הנפש וגו':

ב  [עריכה]

אינו מספיק להבל כו'. אינו מספיק לתשלום גמול להקב"ה עלההבל שנתנו הקב"ה בתוכו ומשתמר בו ויצא ונכנס:

ה"ג לקמן בקהלת ו' ו' גם הנפש לא תמלא. אפילו הוצאת אינו ממלאה הגומא לצאת בריוח אלא בדוחק גדול וכדמפרש ואזיל כיצד כו':

כפיטורין כו'. פירש"י ז"ל פ"ק דברכות חבל שיש בו קשר ורוצים למושכו דרך חור קטן שאינו נמשך אלא בדוחק גדול:

ה"ג לקמן בקהלת כציפורין היוצא מן הוושט. פי' שמזרב זריב ומקלקל הוושט:

שמואל אמר כסילן רטוב. פי' קוץ ומתוך שהוא רטוב אינו נשבר ועומד בחזקו לבלע ולהשחית וכן בערוך גרס כגירסת הספר וכן בתנחומא פ' מקץ:

ולא לפי בנו כו'. זכותו לא נתמעט לו ליתנו לבנו אע"פ שזכות אבות יעמוד לבנים:

ולא לריח רע. כלומר אין נפשו קצה בהם:

בשופע. הרבה בלא שיעור:

הארץ. כמו שפירש לעיל ארץ לא שבעה מים:

הים. שנאמר כל הנחלים הולכים אל הים וגו':

מלכות. אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר פלגי מים לב מלך ביד ה' ופלגי מים נוטלים בשפע כדלעיל וגם הפרסום יאמתנו:

ג  [עריכה]

משל לאורח כו'. רמז לווסת נדות של אשה כד"א אורח בזמנו בא וכל זה הוא סוף מדרש קהלת:

שפוי. נוח לילך בו ונקי ומסוקל:

בחטאות ואשמות אסור. כלומר ישמור עצמו שלא יבא לידי כך ואל יאמר אם אחטא אביא קרבן כמש"ה וטוב לשמוע וגו' מתת הכסילים זבח ועיין בפ"ק דחגיגה ד"ז וע"ש:

תדע לך. פי' שאפילו השוגג אינו טוב שהרי שגגה הוא והכתוב עושהו חטא שנאמר נפש כי תחטא וגו':

ד  [עריכה]

הוושט למזון. בפרק הרואה (ס"א) איתא הוושט מכניס כל מיני מאכל:

לשתייה. שואבת כל מיני משקים:

לטחון. טוחן המאכל והמסס בבהמה הוא הקורקבן בעוף כך פרש"י ז"ל בפ' הרואה:

לשחוק. לשון שחוק וצחוק כך מצאתי בספר שבילי אמונה:

לקנאה. נוכל לומר שמבטל הקנאה והכעס הכי איתא פ' הרואה הכבד כועס והמרה זורקת בו טפה ומניחתו:

ה  [עריכה]

נפש כי תחטא. בתמיה והכי איתא בספר הזוהר:

בכורות. לשון ביכור כלומר אילנות נושאים כל מיני פירות טובות ובפ' חלק פרש"י ז"ל תאנים בכורות:

שמא חטאתי גרסינן:

זו טמאתי. על חברתה אומרת כן:

למודה מבית אביה. איך תשמור את התרומה:

במקום שאין חוטאין. והיה לך לשמור את עצמך מן החטא:

ו  [עריכה]

יספוק. דרש לשון סיפוק:

נדחף. כלומר נדחה בתשובה זו:

וכתיב ביה נפש. לומר שישארו לעולם באחדות ולא יטו אחר רוב האומות:

לאלהות הרבה. לפיכך רובם אינו רוב כי כרובם כן יש להם אלהות הרבה:

ז  [עריכה]

במעי אמו. שנאמר וכל קרבי וע"ש קרבי אמו שדר בתוכן כך פרש"י ז"ל פ"ק דברכות י"ד:

לא תנשיי כו'. פי' לא תשכח הגמול הטוב שגמלתי עמה. ונראה לגרוס דגמל עמך פי' שגמל עמך הקב"ה שהוציאך לאויר העולם שעליו נאמר העושה גדולות עד אין חקר וגו' כדאיתא במדרש תהלים:

קומי. קומתו ומעמדו ודרש מקומך לשון קימה ומעמד:

בשעת פטירתו וכו'. סיפיה דקרא קדייק דכתיב תסתיר פניך יבהלון וגו' הכי איתא פ"ק דברכות:

ח  [עריכה]

ממלאה הגוף. שאין מקום רק ממנה:

סובלת. כלומר נושא אותו ובלעדה חייו אינן חיים:

מכלה הגוף. כלומר שיהא קיימת אחר מותו והוא מתבלה בעפר:

יחידה. כלומר עצם נבדל ואין לה חבר לגוף להדמות לעצמותה:

אינה אוכלת בגוף. אכילה ממש אבל אחר הפרדה נזונית מזיו שכינתו יתברך או גם בגוף תורה ומצות ומחשבות טובות היא לחמה ומן קדשים תאכל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף