מתנות כהונה על בראשית רבה/נה

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ נה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה נה

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  

א  [עריכה]

נסיון אחר נסיון כו'. להתנוסס דרש לשון נסיון ולשון גדולה והתרוממות כנס הזה:

לנסותן. לרומם אותן כנס:

שתתקשט. שתתאמת תרגום אמת קשוט:

למי שהוא רוצה כו'. לא לפי הגמול כי אם לפי רצון הש"י ואיך יתרון לעובד ללא עובד:

ב  [עריכה]

כפשתני כו'. נתבאר לעיל פרשה ל"ב ופרשה ל"ד:

ותשא אשת אדוניו וכו'. הרי שהקב"ה מנסה יוסף בשביל שהיה צדיק ובילקוט סדר זה ובתהלים לא גרס ליה:

ג  [עריכה]

והוא מטה משפט. הרב בעצמו:

ולי אסור בתמיה. ה"ג במדרש קהלת נוקם ובעל חמה אמר להם לישראל לא אטור שנאמר לא לנצח יריב ולא לעולם יטור אבל לעובדי כוכבים נוקם הוא וכו':

לא תנסון [כו' במדרש קהלת מסיים הוי באשר דבר מלך שלטון]:

ד  [עריכה]

אמר אלהים כו'. כלומר הכתוב היה יכול לומר אלהים נסה ואמר והאלהים נסה הוא ובית דינו כמו שדרשו בכל מקום. וה' הוא ובית דינו. ובילקוט גרס על דעתיה דר"מ דאמר כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו והאלהים הוא ובית דינו:

שנאמר לו הנו"ן בחול"ם כמדבר בעד הרבים כמו נעשה אדם כו':

ובילקוט גרס שאומר לו:

[ה"ג ד"א יצחק וישמעאל והכי מוכח בפרש"י בחומש:

הרי השעה עומדת לנסות אברהם ויעמוד בנסיון שהרי יצחק לא יעכב:

ה  [עריכה]

ואע"פ שהדברים אמורים במישע וכו'. כלומר אף על גב שפשט הכתוב משמע שמדבר באותו שהקריב בנו בפועל כמישע מלך מואב מכל מקום אינו כך שהרי הכתוב אומר במה אקדם ה' ואתרצה לפניו ואם יעשה כמישע לא יתרצה כמו שאמרו חז"ל אשר לא דברתי זה מישע מלך מואב הא אינו מדבר אלא במי שנתרצה לאל ונתקבל באהבה זה יצחק ואע"פ שלא נתקרב בפועל הקדוש ברוך הוא מצרף המחשבה למעשה כדמפרש ואזיל:

ו  [עריכה]

נסה אותו בודאי. פירש"י נתן לו זמן כדי לנסותו אם יקיים אם לאו. [ה"ג הילקוט מה לעשות שנאמר ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני וכן מצאתי בפרש"י ז"ל]:

לכהונה ולמלכות. דייק מדכתיב הנני בשני נוני"ן דהוה ליה למימר הנה כד"א והנה נצב על עולתו וכן מצאתי בפירש"י ז"ל [עד הלום. עיין עוד בש"ר ס"פ ב' ובפר' ואתחנן דף רצ"ד ע"ד]:

ז  [עריכה]

בבקשה ממך. נא פירושו במקום הזה לשון בקשה וה"ג בילקוט בהדיא ועיין במה"ר אליהו מזרחי וענין הבקשה עיין בפירש"י בחומש:

אית תחומין במעיא. וכי יש תחומין בבני מעיים שניהם יוצאי חלצי הם ושניהם אהובים לפני. [ולמה לא גלה לו כו' עיין כ"ז פל"ט]:

הוראה. היתה יוצאת מלשכת הגזית שהיתה בירושלים כמו שאמרו כי מציון תצא תורה:

שיראה. מורא הש"י היה יוצא משם לעובדי כוכבים:

דכוותה דביר גרסינן. שהדברות. כלומר דברי תורה:

ה"ג בירושלמי דפרק תפלת השחר וחד אמר מקום שהדבר יוצא לעולם ופירש הדבר [וקנאת ה' צבאות יוצא משם כו'] עיין במדרש חזית סוף פסוק כמגדל דויד:

שהאור. התורה נקראת אור שנאמר ותורה אור. [ה"ג בירושלמי ובמדרש חזית חד אמר מקום שהארורה יוצאים משם לעולם ופי' ג"כ לאומות העולם]:

מורה. לשון מורה חצים והכי גרסינן בילקוט מורה כחץ כו' ע"ש כדאמרינן פתחו של גיהנם הוא בירושלים שנאמר אשר אור לו בציון ותנור בירושלים:

ראוי. כלומר מכוון כמה שאחז"ל בהמ"ק של מטה מכוון נגד ביהמ"ק של מעלה:

שאני מראה לך. כדלקמן פרשה נ"ו וירא את המקום מרחוק שראה ענן קשור בהר:

[ה"ג שאהא מראה והכי מוכח בילקוט]:

מרותא. לשון מרות ורבנות כל מיני שררות וחשיבות היה יוצא משם כמה שנאמר שרתי במדינות:

שהקטורת קריבה. מוריה על שם המר דרור שהיה בתוך סמני הקטורת וכד"א אלך לי אל הר המור הרי שירושלים נתראת ע"ש המוריה לבונה:

ח  [עריכה]

[ה"ג ולעשות רצונו של מי שאמר כו']:

וישלח אברהם כו'. הרי זה רצונו של הקב"ה ובילקוט לא גרס ליה:

ותעמוד על חבשה כו'. בזכות העקידה ביטל מחשבות בלעם הרשע:

[בדרך ארץ עיין בפירש"י בחומש]:

שתי בקיעות. דכתיב עצי לשון רבים ומיעוט רבים שנים:

דייך כו'. פירש"י דיי לך עד כאן מלדרוש לדמות בקיעת אברהם לבקיעת השכינה שתי הבקיעות אין להם דמיון זה לזה:

שכר קימה ושכר הליכה. דאם לא כן ויקם למה לי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף