מתנות כהונה על בראשית רבה/מג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתנות כהונה על בראשית רבהTriangleArrow-Left.png מג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה מג

פיסקא: ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  

ב  [עריכה]

הוריקו פניהם. היו משנים פניהם מלילך עמו ולשון וירק קדריש:

הוריקן. זיין כדמפרש ואזיל:

אבנים טובות. כדי שלא יפנו אל השלל כי אם אל הצלת נפשות כ"כ התוספות פרק לולב הגזול ובפרק אלו טריפות ודריש וירק לשון ירקרק חרוץ:

בפרשת שופטים. בדין פרשת שופטים עשה אותם ריק. כלומר שהיה ממעט אותם ותוספות פרק לולב הגזול פירשו שעשה אותם ריקן מעבירות שבידן במה שנתביישו שהוזקקו לחזור מחמת עבירות שבידם:

חניכתו. כינויו כד"א וכל שום וחניכא דאית ליה וכולם היו גרים ונקראו אברם על שמו:

ג  [עריכה]

יוצרו חלקו. ופירושו ויחלק על פי בוראו או קרי ביה ויחלק היו"ד בסגו"ל:

אית דמפקין כו'. יש שמוציאין אותו בלשון אחר:

ה"ג הרוגים היו שנאמר כו' ופי' הרוגים היו על ידי הקב"ה על דרך שאמר הכתוב סר צלם מעליהם וזהו ויכם וירדפם שקודם הרדיפה היו מוכים על ידי הקב"ה [ועי' בויק"ר פ"א]:

ה"ג בילקוט ישעיה צדיק חי העולמים כו' צדקה היתה צווחת וזהו צדק יקראהו. ומלכים ירד וגו' גרסינן וסיפיה דקרא יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו. אלא כקש כעפר גרסינן וכן הוא בשוחר טוב משמע החרבות ממש היה נותנם הקב"ה כמו עפר וכן החצים:

יעבור שלום וגו' גרסינן וסיפיה דקרא אורח ברגליו לא יבא:

שלשה מילין. פירש אב"א שלום נוטריקון שלש מיל:

מיל. שאין אורח פחות ממיל ועוד כתב האב"א "לא "יבא "מי ר"ת למפרע מיל והביא ראיה מן הילקוט אבל בשוחר טוב גרס שנים:

לבית הכנסת. שנאמר שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלהים שלא יהיו מטונפות בעפר ואבק:

ד  [עריכה]

לא החזיר. אלא הניחם שם כיון שהרג כל האוכלוסין והטעם כדי שלא יצטרך להחזירם אל אבותם ויחזרו לסורם ודייק מדכתיב הנשים ואת העם ואילו הטף לא קאמר:

וגדרו ערות אבותיהם גרסינן ופי' חרפת אבותיהם ופרצותם שהיו רעים וחטאים [מאד] גדרו המה ונתגיירו:

[רועי גוים מי הם] רעי גוים גרסינן והבאתי רעי גוים. הבאתי תחת כנפי השכינה:

ה"ג ואנשי סדום וגו' וסיפיה דקרא רעים וחטאים:

ה  [עריכה]

לקשקש לו כו'. כלומר החניף והחליף לו דברים ככלב הזה שמחניף ומתחטא עצמו להתרצות אל אדונו:

ונצלת גרסינן:

ונצלתי גרסינן והראה פנים שראוי לו שישא את פניו שכחו יפה ככחו ודייק מדכתיב לקראתו ולא כתיב אליו משמעותיה שהלך לנגדו להיות שוה לו [וק"ל וכן מצאתי באב"א:

אל יחסר כו'. ע"ל פמ"א]:

ו  [עריכה]

ה"ג בילקוט בפרשה זו ובספר תהלים עשירי עם בת צר זה אברהם בן שהציר למלכים והצירו לו מלכים במנחה כו' ומלכי צדק גו' המקום כו'. ודרש צר חסר וי"ו לשון צרה. המקום הזה שנקראת צדק על שם שמצדיק את יושביו וצדק זה היא ירושלים דכתיב צדק ילין בה ודרשו חז"ל מעולם לא לן אדם בירושלים ובידו עון כיצד תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה ושבין הערביים על עבירות שביום ולכן מפרש ואזיל מלכי צדק פירוש אדני צדק האדון של מקום צדק ולא ששמו היה צדק דא"כ הל"ל וצדק מלך שלם:

שנולד מהול. ושלם פי' לשון שלימות. כי הערלה מום באדם ובהסרתו נשאר האדם שלם:

רושם שיצא ממנו דבר תקלה נח ובני אהרן וכן כלם:

לא יצאנו ריק מתחת ידו. שמשם כלומר מיד אחר זה נאמר לו ועבדום וענו אותם:

ז  [עריכה]

ה"ג רבינו בחיי כאינש דאמר פלן עינוהי יאי שעריה לא יאי אתמהא וע"ש פירושו ולפי גירסת הספר יש לפרש כזה שאומר פלוני עיניו יפים ושערו יפה כלומר מתוקנים היטב על מלאותם כן פי' קונה כמו תקן ועשה כמו שפירש"י ורמב"ן ז"ל בסדר זה:

מעלה אני עליך כו'. ומלת קונה חוזר על אברהם אבינו:

ח  [עריכה]

מנגנין. בערוך משמע ענין מכה ומיתה:

שהופך כו'. שהרי לא באו המלכים אלא להרוג לאברהם כדלעיל פרשה מ"א ונהפך עליהם שהוא הרג אותם:

מנגנאות. [הערוך פירשו לשון] תחבולות וערמות:

יתידות. האבות קרא כן כיתד הזה התקוע במקום נאמן:

[כה תברכו. כלומר לפיכך כתיב כה תברכו וכדלקמן]:

ה"ג ר' אליעזר ורבי יוסי ב"ר חנינא ר' אליעזר אמר אימתי אני מגדל את בניך ככוכבים כשאגלה עליהם בכה כו' וזה היה במ"ת שעלו למעלה עליונה:

ט  [עריכה]

עשאן כו'. אברהם עשה רכוש מלך סדום עליו כתרומה שאסורה בהנאה לזרים:

שבועה. אסרן עליו באיסור שבועה:

עשאן שירה. כלומר קודש קדשים:

[בשם ר"א אמרו גרסינן]:

אבא. אבי כלומר אברהם אב לכולנו:

זה המשכן. מכאן זכו לעשיית המשכן:

כההוא דתנן. במסכת מדות פ"ג:

פעמי רגלים. זכות הולכי לרגל ולישנא דקרא נקיט כדמפרש ואזיל:

ומעלה: משמע משנים קדמוניות וכן פירש רש"י בסדר זה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף