יפה תואר על בראשית רבה/מג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יפה תואר על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png מג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יפה תואר על בראשית רבה - פרשה מג

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  

א  [עריכה]

משמועה רעה לא יירא וגו'. דק"ל איך הסתכן אברהם עצמו לעמוד נגד מלכים האדירים האלה. וגם את פי ה' לא שאל לכן אמר כיון שאברהם היה נכון לבו בטוח בה' שיעזרהו ע"כ שם נפשו בכפיו ולא פחד כלל. ואין זה ענין למה שאמרו רז"ל בשבת לא יעמוד אדם במקום סכנה שמא אין עושין לו נס. כי אברהם שהיה מלומד בנסים וצדיק גמור היה בטח לבו בה' שיעשה לו נס:

ב  [עריכה]

הן הוריקו פנים כנגד אברהם. ופי' וירק את חניכיו בהפעיל שאברהם הסב להם להוריק פניהם. ור"נ מפרש וירק את חניכיו כי אברהם הוריק פניו יחד עם חניכיו:

אלעזר לבדו היה. בתנחומא דייק מדכתיב וירדוף עד דן ולא כתיב וירדפו בל"ר ע"כ אחד היה. ואע"ג דגם אברהם היה עמו מ"מ כיון שאברהם היה המפקד במלחמה לא נחשב בין הרודפים. ומ"ש הוא ועבדיו ויכם פי' כי אליעזר לבדו היה מזויין למלחמה. אבל עוד עבדים רבים היו עמו לשמשו. ועליהם נאמר ג"כ וחלק האנשים אשר הלכו אתו ענר אשכול וממרא. ובספר הזוהר הקשה איך סכן אברהם את עצמו ללכת במתי מעט הלא אין סומכין על הנס במקום דקביע היזקא ומתרץ כי אברהם הלך רק לפדות את לוט בממון וכשראה מלאכי ה' שבאו עמם לעזרתו התאמץ להלחם עמהם:

ומכה מלפניה כו'. ע' בביאור הרי"פ ז"ל בשם היפ"ת:

ג  [עריכה]

הלילה נחלק מאליו. מדכתיב ויחלק בל"י ולא כתיב ויחלקו בל"ר ע"כ דריש דלא קאי על הוא ועבדיו. רק על לילה שעד חצי הלילה הספיק בידו לרדוף אויביו. ונשאר חצי לילה השני סימן לבניו שכמו שהוא נצח בחצי הא' כן יהיו הם נוצחים בחצי השני ורבנן אמרי שאברהם היה חפץ לרדפם כל הלילה אך הקב"ה חלקו כדי שישאר חציו הב' לבניו וכמו דאיתא בשמ"ר פי"ז אמר לו הקב"ה דייך עד חצי הלילה בוא ונחלוק הלילה אני ואתה:

וכי יש אדם רודף הרוגים. דאקדים הכאה לרדיפה. ואע"ג דאשכחן קראי טובי מסורסים זה רק במעשה אחד אבל בשני מעשים אין דרך להקדים את המאוחר. ועל הכתוב וירום תולעים ויבאש כבר דרשו לקמן דהכי הוה עובדא דרך נס. והא דקיי"ל אין מוקדם ומאוחר בתורה זה דוקא בב' פרשיות אבל בפ' אחת המוקדם מוקדם דאל"כ לא משכחת פרט וכלל וכיוצא וכנודע:

הה"ד מי העיר ממזרח וגו'. זה ראיה לדבר כי כבר מסרם ה' בידו כי הוא העירם לבוא ליפול בידו:

צדק יקראהו לרגלו חי העולמים כו'. אין פירושו כי חי העולמים הוא צדק אבל הכתוב יתפרש בדרך שאלה מי העיר וגו' מי הוא צדק אשר יקראהו לרגלו. מי הוא אשר יתן לפניו גוים וגו' ועוד השאלות בכתוב זה ותשובת הכל הוא אני ה' ראשון וגו' כמו שמסיים הכתוב כלומר כאשר עשיתי כל זה כן אעשה מכאן ואילך:

שהיה מאיר לו. שהיה משגיח עליו תמיד ודריש יקראהו מלשון כי הקרה ה' ומשום דכתיב לרגלו אמר שהיה מאיר לו שהאור נופל על רגל כמו נר לרגלי:

צדקה היתה צווחת כו'. ולפ"ז יתפרש הכתוב מי העיר ממזרח זה המזרחיים לבוא ובא התשובה שהצדק בקשה עליו וזה צדק יקראהו לרגלו:

פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין. כי מה שנאמר בכתוב ארח ברגליו לא יבוא משמע שלא הלך בטבע ההליכה ברגליו אלא בדרך נס. ומדכתיב עוד ירדפם יעבור דריש שהם ג' גבולי הליכה ומסתמא כל אחת היתה מיל. וקאמר שכלן לא הלך אותן ברגל אלא קופץ מג' מילין לג' מילין. ומ"ד מיל לא דייק אלא ארח שהוא שם למהלך ובילקוט יהושע בסי' כ"ג איתא מי פעל למפרע מיל סופי תיבות. ובשוח"ט מז' ק"י איתא י"א שנים ונראה דלא דייק רק ירדפם יעבור. דארח בל"י פירושא קמפרש דרדיפה והעברה זו לא הלך בדרך ברגליו. ור"נ בשם ר"א דאמר לא נתאבקו כו' סובר דקפצה לו הדרך וכדאיתא בשוח"ט ולכן לא הלך ברגליו כלל בדרך זו או הכוונה כי לכלם היה מהלכו בקפיצה וחולקין בזה כי לאחד נלאה בקפיצה זו כמהלך ג' מילין. והשני אומר כמהלך מיל. ור"א אמר שלא נלאה כלל כמהלך מביתו לבית הכנסת ומהר"ר שמואל סבע ז"ל אמר שהאומר מיל סובר כי לא נתכוין אברהם בהליכתו רק להשבת לוט. והאומר ג' מילין רצה שנתכוון לשלשה דברים. הא' להשבת לוט. הב' הכנסת השבויים תחת כנפי השכינה. והג' קנין הרכוש:

ד  [עריכה]

וגזרו ערות אבותיהם. כ"ה הגירסא בספרים שונים. ופי' שמלו את בשר ערלתם. אך מוצא הדרש הזה לא נודע לי ובילקוט לא גרס ליה כלל:

והבאתי רעי גוים. נראה דמפרש מלשון רעות וחברה כי התרועעו עם אברהם ונתגיירו. אבל צריך טעם למה מזכיר את אנשי סדום יותר מכל הנפשות אשר גייר אברהם:

ה  [עריכה]

התחיל לקשקש לו. פי' להתגאות ולהתדמות אליו וכמשמעות הכתוב ויצא מלך סדום לקראתו:

ו  [עריכה]

מצדיק את יושביו. יען כי א"י הוא בקו השוה ולכן גם הנולדים שמה המה ממזג ממוצע. כי מטבע האנשים להיות נמשכים בתכונותם ובמדותם לפי טבע הארץ אשר בה נולדו וע"ע בעקידה בשער ז' שמעלת א"י להיות בה חיי הספוק וההגבלה בשיעור ולא יטרידנו מהשלמות וע"ע בדברינו בפנ"ה:

ז  [עריכה]

ממי קנאן. והיה לו לומר יוצר או עושה אבל על קונה צריך טעם. והנה דברי ר"א בתירוצו כאינש דאמר פלן כו' חסר ביאור ודברי המפרשים דחוקים בזה. ואפשר לפרש כי קושיתו ממי קנאן הוא דלשון קונה שמים משמע דהיה חומר קדום ומהחומר הזה ברא את השמים ואת הארץ וזה שקר בחק האמונה כי הקב"ה בראן יש מאין. וזה הוא קושיתו ממי קנאן. ובאה התשובה ע"ז מר"א כי לא בא פה לשבח את הקב"ה שברא הכל מהאין המוחלט כי זה פשוט ונודע הוא. אבל בא פה לשבחו עוד כי תקן הכל וסדר בערך יפה מאד. וז"ש כאינש דאמר פלן עינוהי יאי שעריה יאי. פי' כי לפעמים מהללים את האדם בכללו ואומרים כי יפה הוא בכלל ופעמים משבחים אותו רק באחד מאבריו כמו העינים ושערותיו. כמו כן משבח פה את היוצר בפרטי מעשיו כי תקן הכל בסדר וערך יפה. וע"פ רוב אנחנו מפארים אותו בכלל מעשיו שהוציא את הכל מאין המוחלט:

כאלו אתה שותף עמי כו'. כי הקב"ה ברא הכל לכבודו וכיון שלא היו מכירין את כבודו עד אברהם היתה בריאתו ללא הועיל ורק עתה כאשר הכיר אברהם את שמו בין בריות הקב"ה נשתתף עמו אברהם בתכלית הבריאה ומקרי כמו שנתחדשה הבריאה עתה וזה שמסיים הה"ד קונה שמים וארץ כי עתה מקרי קונה כאלו קנאה אותם מידי אברהם:

ח  [עריכה]

בזכות ויתן לו מעשר מכל. ומפרש את הכתוב כמו שפירש החזקוני כי מלכי צדק נתן לאברהם מעשר מכל. והדורש דורש פה מעשר מלשון עושר שנתן לו עושר ממדת כל אשר היא מדה השמינית בי"ג מדות וכמו שכתב הרמב"ן על הכתוב וה' ברך את אברהם בכל. ויש לפרש כלל הדברים כי זה ידוע אשר שלשה ראשי מעלות הצדקה הן. הא' שנותנת אריכת ימים וכ"ש וצדקה תציל ממות. ואמרו רז"ל בשבת אפילו ממיתה עצמה מצלת וכנגד זה אמר באברהם שנתברך בזקנה ושיבה כדכתיב ואברהם זקן בשביל המעשר מכל. הב' המעלה הנפשית לראות פני השכינה וכדאיתא בויק"ר ובשוח"ט גבי אני בצדק אחזה פניך. וכנגד זה מביא ביצחק ואוכל מכל ששרתה עליו אז רוח הנבואה וידע כל מה שעתיד להיות כדאיתא לקמן בפס"ז רנ"א מכל טוב שהוא מתוקן לעתיד לבוא. הג' הצלחת הממון כדאמרינן עשר בשביל שתתעשר ואיתא ע"ז כמה מעשים בגמ' ובמדרשים וכנגד זה אמר ביעקב וכי יש לי כל:

מהיכן זכו ישראל לב"כ. בא לדרוש את הכתוב כה תברכו את ב"י משמע דעיקר הברכה כבר זכו ישראל בה ועתה בא להודיע להם רק סגנון הברכה ונוסחתה. ומתרץ כי במלת כה מרומז אשר עיקר הברכה כבר מסור בידיהם בזכות האבות ור"י האומר מאברהם כי הוא ראש האבות. ור"נ דאמר מיצחק כיון דמאברהם יצא ישמעאל לכן דריש על העקידה של יצחק אשר בזכותה נתברכו זרעו הנקרא רק ישראל. ורבנן סוברים כיון דבכל זה יצא ממנו עשו לכן טוב יותר לאמר מיעקב אשר היתה מטתו שלמה:

ט  [עריכה]

עשאן תרומה. בפסיקתא איתא אבות הראשונים הפרישו תרומות ומעשרות אברהם הפריש תרומה גדולה הרימותי ידי אל ה' ויתפרש הכתוב הרימותי ידי כבר הרימותי ממנו תרומה לה' אבל מלבד זה אם מחוט ועד שרוך נעל לא אקח מכל אשר לך רק אשר אכלו הנערים וגו'. וכן יתפרש גם דברי המדרש והפירוש של עשאן תרומה הוא כי עשה בהן תרומה וכמו שיתפרש ג"כ עשאן שירה עשה בהן:

עשאן שבועה. וצורך השבועה היה כדי שיאמין מלך סדום שמה שנהנה מרכושו היה רק לאכילת הנערים ולא לנפשו. א"נ לזרוזי נפשיה נשבע כענין דוד ובועז בויק"ר פכ"ג והכי איתא בספרי בהדיא מצינו בכל הצדיקים שמשביעים יצרם שלא לעשות. באברהם הוא אומר הרימותי וכו':

עשאן שירה. ששבח לה' שזיכם לו שמן הדין הוא שלו ומ"מ חזר ונתנם למלך סדום שלא יאמר שהוא העשירו ויתפרש הקרא הרימותי ידי אל ה' כמו הרימותי בידי כי מרומם אני בכל יכלתי אל ה':

שאמר בלעדי רק אשר אכלו וגו'. וענר אשכול וממרא לא נכנסו למלחמה עמו דכתיב וירק את חניכיו וירדוף עד דן וכן הוא ועבדיו ויכם חזינן כי רק עבדיו נכנסו למלחמה. וכ"ש לפי מה דאמרינן לעיל דרק אלעזר לבדו נלחם עמהם וא"כ מה שנתן להם חלק שוה הוא רק מה שהלכו אתו היינו לשמור את הכלים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף