ידי משה על בראשית רבה/מג

ידי משה על בראשית רבה מג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על בראשית רבה - פרשה מג

פיסקא: א  ב  ג  ה  ו  ז  ט  

א  [עריכה]

זה אברהם שנאמר עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ר"ל שלא ירא משמועה רעה שישחט את בנו אלא הלך בשמחה להקריב אותו:

וישמע אברם וגו' הה"ד אוטם אזנו וגו' לשון רש"י לא רצה לשמוע על דם רעהו אלא הלך ועזר אותו. ול"נ דהכי קאמר אוטם אזנו משמוע דמים. ר"ל שאטם אזנו מה ששמע שעשו דמי' שהכו ארבעה מלכים את החמשה ולא פחד אלא עשה עמם מלחמה ואטם אזנו משמוע של עשיית דמי' החמשה מלכים אבל עבדיו פחדו והוריקו פניהם כנגד אברהם כו' ואמרו ה' מלכים כו' כנ"ל וק"ל:

ב  [עריכה]

באבנים טובות ומרגליות הוריקן. עיין מ"כ ול"נ דר' שמעון פליג אהני תנאי דסברי שהוריקו פניהם ואמרו ה' מלכים כו' אלא בע"כ הלכו ור"ש אמר ששילם להם שילכו ודרש וירק ולשון אבנים טובות כמו שמביא ראיה:

בפ' שושרים הוריקן. עיין מ"כ בשם תוס' ול"נ להוריקן פניהם כשחזרו מחמת עבירות ונתביישו:

שם ע"ז היא ומכה לפניה ולאחריה. וכן הוא בתנחומא שני דברים מכין לפניהם ולאחריהם עבודה זרה ושביעית. שביעית הנוטע ערב שביעית חייב והנוטע מוצאי שביעית חייב כך ע"ז ר"ל שעדיין בימי אברהם לא היה עונש ע"ז בידן מ"מ חומר העבירה מכה לפני' ולפיכך לא רדף אותם אלא עד דן ושם תשש כחו והניח מלרודפם:

ג  [עריכה]

הלילה נחלק מאליו. פרש"י שאירע הדבר כן בלא מתכוין שגמר להכותם בחצי הלילה ממש עכ"ל ולזה אמר מאליו כי אברהם בעצמו לא היה יכול לכוון ולגמור בחצות לזה אמר מאליו היה נחלק שכך אירע שגמר להכות בחצי הלילה ורבנן אמרי יוצרו חלקו לשון זה אפשר לפרש בשני פנים. הא' שהקב"ה כיון שגמר להכותם בחצי הלילה דווקא כדי להתחיל במצרים מחצות ואילך. השני שהקב"ה בעצמו אמר בפי' לאברהם אני ואתה נחלק הלילה כמו שאמרו בפ' בא שאמר לו הקב"ה עד חצי הלילה בא. אני אתה נחלק הלילה וכן פי' רש"י בחומש שם:

לישנא אחרינא אמר הקב"ה כו' נ"ל כלישנא אחרינא סברי שהמלחמה היתה מחצות ולמעלה וכמו שיצא אברהם להלחם מחצות כן יצא הקב"ה להכות בכורי מצרים בחצי הלילה ע"כ:

א"ר ברכיה מזל צדק היה מאיר לו. ר"ל דר' ברכיה סובר דמי העיר ממזרח לא קאי אהקב"ה אלא על אברהם ופי' מי העיר ממזרח ר"ל אברהם על דרך שאמרו בגמ' בשבת מה דעתך דקאי מזל צדק במערב מהדרנא ליה למזרח לזה אמר יקראהו לרגלו ר"ל בשבילו נהרך המזל:

פסיעותיו של אברהם אבינו כו'. ר"ל באותו פעם בשעת הרדיפה היו פסיעותיו כך גדולים למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אבל רבי נחמיה ארור לא נתאבקו רגליו ע"ד ויאבק איש עמו ר"ל לא נתפרקו רגליו באותו פעם יותר מדאי אלא הליכה בינונית לא גדולה ולא קטנה אלא כאדם ההולך לב"ה שהולך הליכה בינונית:

ה  [עריכה]

התחיל לקשקש כו' פי' האב"א שהוציאו זה מדקאמר לקראתו ולא כתיב אליו. ול"נ שהוציאו זה מדקאמר ויצא מלך סדום לקראתו ולא כתיב אחר זה שום דבור מה היה יציאתו אם במתנה או איזה בקשה או דבור לז"א התחיל כו' שזה היה יציאתו ר"ל שהראה את עצמו ביניאתו שגם אני בעולם ומצאתי מחומר. אבל במלכי צדק כתיב הוציא לחם ויין וגו' מפורש ענין יציאתו כנ"ל וק"ל:

ו  [עריכה]

הה"ד ובת צור במנחה פניך יחלו עשירי עם. ר"ל באברהם שנקרא בת צור בקשו לו עשירי עם פניו במנחה. ונקרא אברהם צור ע"ד שאמרו חז"ל הביטו אל צור חצבתם שם אברהם לפי שהיה מומטום ולכך היה נקרא צור:

המקום הוה מצדיק את יושביו. נראה לי דהכי פירושו המקום הזה ירושלים הנקרא צדק מצדיק את יושביו. רצה לומר המלכים והשרים של ירושלים נקראין מלכי צדק וכן מצינו כיוצא בזה אדוני צדק והשומע סבר שמלכי צדק או אדוני צדק שהם עצמם צדיקים ואינו כן אלא על שם המקום נקראו כך ונמצא המקום מצדיק את יושביו ואחר זה אמר ירושלים נקראת צדק על שם צדק ילין בה ודרשו חז"ל שלא לן אדם בעבירה שם כי הקרבנות היו מכפרין לזה דרש מלך שלם שנולד מהול שלא תאמר מלך צדק שהיה צדיק ומלך שלם היא העיר לכך פי' מלך צדק היא ירושלים ומלך שלם שנולד מהול לפ"ז מתורץ מה שאמר צדק נקראת ירושלים ולא אמר ירושלים נקראת צדק אלא רצונו לומר שצדק נקרא גם כן ירושלים ולמה לא כתיב מלכי ירושלים או אדוני ירושלים אלא בשביל שנקרא המקום צדק מיחסים עצמם בשם זה שהשומע סבר שהם צדיקים לז"א המקום מצדיק כו':

ז  [עריכה]

ממי קנאן כו' כאינש דאמר כו' ר"ל שרוצה לפרש דמלת קונה קאי על אברהם והוא לשון תיקון שאברהם תיקן בחסידתו שמים וארץ כאינש דאמר איש זה תיקן שערו ועיניו כך אברהם תיקן שמים וארץ. כמו שמפרש אתר זה ר' יצחק שהיה מכניס אורחים ונעשה שותף כו' הדא הוא דכתיב קונה שמים וארץ ול' קונה כמו עשה לי החיל הזה ומתרגמינן קנה החיל הזה וכו':

ט  [עריכה]

ר' נחמיה אמר עשאן שבועה כו' ורבנן אמרי עשאן שירה. פי' כמו שאומרים שירה על הנס ולכך לא רצה ליהנות מן הרכוש ויהיה קידוש השם וקלוס להקב"ה ונ"ל דפליגי בפלוגתא דאיתא בנדרים דף ל"ב וז"ל וירק את חניכיו שמונה עשר ושלש מאות א"ר אמי ב"א ואליעזר כנגד כולם א"ד אליעזר בחושבנא הכי הוא שי"ח עבדים היו כפשטא דקרא וא"כ לא היה נס כ"כ כמש"ה איכה ירדוף אחד אלף כפי' ת"י כד הוה מנטרן ישראל פקודי דאורייתא הוה רדיף חד אלפא משא"כ למ"ד שע"י אליעזר לבד היה נס פרטי ע"כ ס"ל שעשאן שירה ונ"ל שזה יהיה כוונת הגמ' דסוכה דף ל"א האי סבתא דאתי' לקמי' דר"נ א"ל ריש גלותא וכולהו רבנין דבי ר"ג בסוכה גזולה הוו יתבי צווחא ולא אשגח בה ר"נ א"ל אתתא דהוה לה לאבוה תלת מאה ותמני סרי עבדא צווחא קמייכו ולא אשגחיתו בה א"ל ר"נ פעיתא דא ואין לה אלא דמי עצים בלבד. גמ' זאת אין לה שחר למאי נ"מ אמרה ר"ג וכולהו רבנין וע"ק להבין מה שאמרה בזה שהיה לאברהם שי"ח עבדים מה ענין זה לכאן. ועוד למה דחה אותה וגער בה וקרא אותה פעיתא ונ"ל דה"פ לפי דאיתא בדף כ"ד ע"ב וז"ל אמר ר"א כשם שאין אדם יוצא בלולב של חבירו כך אינו יוצא בסוכה של חבירו דכתיב חג הסוכות תעשה לך ז' ימים וחכ"א יוצא אדם בסוכה של חבירו דכתיב כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת ומקשה הגמרא ורבי אליעזר האי כל אזרח מאי עביד ליה מבעיא ליה לגר שנתגייר בנתיים ולקטן שנתגדל וחכמים סבירי להו לא צריך קרא לגר שנתגייר כיון שאמרו עושים סוכה בחש"מ לא צריך קרא עד כאן לשון הגמרא. ואיתא לעיל גזל עצים וסיכך בהם יוצא בו פירש רש"י לפי שקנה ביאוש ושינוי השם ועוד מפני תקנת השבים אין צריך לסתור בנינו אלא מחזיר הדמים ולא אמרי' אין כאן הפסד מרובה ויסתר סוכתו דמצוה משוה כל שבעה כבנין קבוע עכ"ל רש"י ובשלטי גבורים מסיק דזה קאי אליבא דמאן דאמר אין עושין סוכה בחש"מ אבל למאן דאמר עושין סוכה בחש"מ לא חשיב כבנין קבוע הואיל שיכול לעשות סוכה אחרת בחש"מ וז"ש הסבתא לר"נ וכולהו רבנן וכו' פירוש בשלמא אם היה יושב בסוכת ר"ג לחוד לא היתה צוואת לפי שא"צ להחזיר רק דמי העצים מפני תקנת שבים דמצוה משוי' לה כבנין קבוע לפי שאין עושין סוכה בחש"מ משא"כ הואיל וכולהו רבנין יתבי בחד סוכה והלא אין יוצאים בסוכה של חבירו אלא ע"כ כל האזרח אתא ללמוד שיוצאים בסוכה של חבירו קשה והא מבעיא ליה כל האזרח לגר שנתגייר בחש"מ ולקטן שנתגדל אלא ע"כ שלא צריך קרא לזה לפי שעושין בחש"מ סוכה וא"כ אין הפסד כ"כ לסתור הסוכה ולהחזיר העצים גופא ולא אשגח בה דאף שאינו שייך תקנת השבים מ"מ קנאה אני בשינוי רשות רק שתוס' מקשה דשינוי שם החוזר רק לברייתו הוא רק שבב"ק פ' הגוזל גבי גזילת הקדש פסקו התוספות דשינוי השם החוזר לברייתו הוא למ"ד יש שאלה בהקדש והוא שינוי השם גמור ואם אמרינן הרמותי שעשאן תרומה ע"כ לאו שינוי השם הוא דאל"כ האי שעשה אברהם תרומה הואיל ואחז"ל קשה גזל הנאכל ש"מ שס"ל שהוא גזל רק שיש לומר הרמותי שעשאן שירה ולא תרומה לזה אמרה אתתא דהוה לה לאבוה שמנה עשר וג' מאות עבדים וכו' פי' שאברהם קיים כל התורה כולה והאיך הרבה כ"כ בעבדים והלא אחז"ל מרבה עבדים מרבה גזל אלא ע"כ שהיה אליעזר לבד וא"כ היה מעשה נשים והרמותי פירושו שעשאן שירה ולא שעשאן תרומה לפי שהחזיר אברהם לגזל ולא הוה תרומה ששינוי החוזר לברייתו הוא למ"ד שיש שאלה בהקדש וא"כ מכח זה צווחה הסבתא להחזיר לה העצים גופא והשיב ר"נ התי' זה שי"ל לעולם שעשה תרומה וא"ת שינוי החוזר לברייתו הוא לאו כלום שהרי עשאן תרומה ונתן לשם שהיה כהן כמש"ה אח"כ ויתן לו מעשר מכל כפירש"י שנתן אברם לשם שהיה כהן רק שהרא"ם ס"ל שקאי על אברהם כמש"ה אח"כ והוא כהן לאל עליון ושם לא היה כהן ואיתא וישאר אך נח מלמד שהכישו ארי ונעשה בעל מום ושימש שם בנו תחתיו ובחדושי הרשב"א מקשה למ"ד במ"ר ויקח אחת מצלעותיו צלע ממש ולא כמ"ד מסטרוהי שברא אותו דו פרצופין ונטלן וקי"ל ניטל צלע מעיקרי טריפה וא"כ היה אדה"ר בעל מום והאיך הקריב פר ומשני שקודם מ"ת היה בע"מ כשר לעבוד עבודה ואי' במ"ר מכח שנבראת חוה מן הצלע היא קולנית וז"ש ר"נ פעיתא דא פי' מכח שהיא קולנית ע"כ שנברא מצלע וא"כ ע"כ בע"מ היה רשאי להקריב קודם מ"ת וא"כ שם לאו כהן היה וא"כ הוכחה לאו כלום ודוק היטב: [שייך לדף פ"ז ע"א שי' ג'] ויכש וירדפם. וכי יש אדם רודף הרוגים אלא שהיה הקב"ה הורגם ואברהם רודפם יש להקשות מ"מ האיך מיושב דהל"ל מתחלה וירדפם ואח"כ ויכם ונראה דלא קשה כלום שכיון שקאי ויכם על הקב"ה ראוי להקדים ויכם משום כבודו של הקב"ה ובזה מיושב ג"כ גבי בועז שאמר לקוצרים ה' עמכם והלא אחז"ל לא יאמר אדם לה' עולה לה' מנחה אלא מנחה לה' חטאת לה' דאסור להזכיר את השם בתחלה חיישינן שמא ימות ונמצא הוציא ש"ש לבטלה ע"כ יאמר מנחה לה' וא"כ האיך אמר בועז לקוצרים ה' עמכה ופתח בתחלה בשם. אלא ע"כ שבועז אמר עמכם ה' כדין רק שהתורה כתבה בהיפך משום כבוד הקב"ה וק"ל ז"פ הגמ' ביומא פרק טרף בקלפי במשנה היה אומר לה' חטאת ר"י אומר לא היה צריך לומר חטאת וקשה לי במאי קמפלגי כי בודאי דלא פליגי בזה שבאמת אמר לה' חטאת רק שקשה לר"י האיך אמר הכהן שהוא נגד הדין שאסור לפתוח בשם כנ"ל לזה מיישב ר"י שבדיעבד אף אם אינו אומר חטאת די בכך שהכל יודעים שקאי על הקרבן וא"כ שפיר עביד ולא חיישינן שמא ימות א"כ לא הזכיר ש"ש לבטלה שאף אם לא הי' אומר חטאת כלל יודעים כוונתו וק"ל. ובשם הגאון מהור"ר יעקב אב"ר דק"ק לובלין ז"ל שמעתי בפסוק זה צדק ילין בה ועתה מרצחים לפי שאחז"ל מעולם לא לן אדם בירושלים ועבירה בידו שתמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה ותמיד של ערבית היה מכפר על עבירות היום וידוע מאחז"ל לא נחרבה ירושלים עד שנעשית עיר הנדחת וגבי דין עיר הנדחת אי' שיירא שלנה בה נדחת עמה זה שהיה הנביא מקונן שמתחלה צדק ילין בה מי שהיה לן בירושלים היה לזכותו ועתה מרצחים מי שלן בה חייב מיתה כמו הדין של עיר הנדחת שנדחת עמה וק"ל ע"כ דפח"ח וש"י:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף