מתנות כהונה על בראשית רבה/מ

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ מ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה מ

פיסקא: ב  ג  ד  ה  ו  

ב  [עריכה]

להקפיד. להרהר אחר מדותיו יתברך:

ומתורתך תלמדנו. למדנו מתורתך שאין להרהר אחריו:

טירוף. טלטול ונדנוד בלי שלוה כדלעיל פרשה כ"ה:

ג  [עריכה]

אוותנטיאה כו'. חוזק וממשלה של אותו רעב שהיה בימי דוד לא היה ראוי לבא אלא בומי שאול וע"ל פרשה כ"ה הטעם ושם נתבאר כל מאמר זה:

[כולם לא באו גרסינן]:

בימי למך. האי דכתיב הראשון היה בימי למך:

של בצורת. פירש' לעיל פרשה כ"ה שנה עבדה שנה לא עבדה:

של מהומה. ראש חמור (בחמשים) שקל [צ"ל בפ']:

מ"ב סאין היו. בסלע או בשקל. והא תני בניחותא:

הולכת בסלע. בתחלת מגילת רות גרס בשקל:

ה"ג לא יצא לח"ל ואלימלך יצא ולפיכך נענש ויהי כו' ועיין ריש רות [ולעיל פכ"ה ולקמן בפרשת תולדות ובס"פ המוכר את הספינה והכי מסיים ג"כ רש"י ז"ל ובילקוט]:

ד  [עריכה]

ה"ג הנה נא ידעתי:

ביפיה. ולכן החליט לאמת ויציב שיפיה יופי אמתי ומצריים גם המה יתמהו על זה:

הלכנו. כך אמר אברהם:

בארם נהרים כו'. ושם אינם שחורים כל כך ואפ"ה אין נאה כמותך ואף כי אם נבא למקום כעורים כו':

ה"ג טפילה ונעשו טפילה אברהם וברק:

ומשכת וגו'. הרי שהוא היה העיקר ויאמר אליה וגו' עשה עצמו טפל לה וכדמפרש ואזיל:

ה"ג אם תלכי עמי לקדש. לקדש שם היה דר ברק:

אלך עמך לחצור. מקום האויב יבין מלך חצור וכתיב סיסרא שר צבא מלך חצור. הרי שאמר אלך עמך לחצור היא עיקר והוא טפל לה וכן למ"ד אלך עמך למלחמה:

אפס וגו'. סיפיה דקרא כי ביד אשה ימכור ה' את סיסרא הרי שהיא נשארה עיקר אצל המלחמה וגם לענין השירה שעשה עצמו בה עיקר נעשה טפל לה וכדמפרש ואזיל:

לשון יווני הוא אפס. בילקוט לא גרס ליה ונראה שהוא לשון מיעוט כמו כי אפס כסף וממעט את ברק מן השירה וכן הוא באיכה רבה בפסוק בכה תבכה וע"ש:

[לך לבדך גרסינן]:

ה  [עריכה]

שרה היכן כו'. שאמר כבוא אברם והל"ל כבואם שיפול אחריו שוב ויראו אותה וגו' ועוד שכבר עשה אותה עיקר:

נתנה. אברהם נתנה בתיבה:

כיון דמטא כו'. כיון שהגיע לתת המכס אמרו לו תן מכס:

אנא יהיב כו'. אני נותן מכס מה שתתבעו:

א"ל מאנין כו'. כלים אתה נושא בתיבה אמר אתן מכס הבא מן הכלים:

דהב כו'. זהב אתה נושא כו':

מטכסין. משי מובחר:

מרגלין. מרגליות:

אנא יהיב כו'. הכל כדי שלא יפתחו התיבה ויראוה בתוכה:

לא אפשר כו'. אי אפשר שתפטר אלא תפתח התיבה ותראה לנו מה שבתוכה:

איקונין. תואר:

נמסרו כו'. בה היו משערין היופי:

מתעלה כו'. דריש ויהללו כמו ויעללו בחילוף אותיות אחה"ע ורש"י פירש דייק ותוקח כד"א ולקחום עמים רבים כדלקמן וכן דרשו לעיל פרשה י"ו ויקח את האדם העלה אותו כד"א ולקחום עמים:

אנא יהיב כו'. אני אתן מאה דינרין:

ואיעלל כו'. ואכנס או י"ל אתעולל בה:

בעלייתן כו'. בעלייתן של הצדיקים הם מתעלין והולכין כשהם בירידה ובשפלות מניין שהם מתעלין והולכין:

מעלין כו'. ויעלו דרש לשון עלייה:

בעולם הבא. לימות המשיח וכן תמצא בהדיא סוף מסכת כתובות ועיין לקמן פרשה מ"ג:

ולקחום כו'. פסוק הוא בישעיה סימן י"ד ומדבר בעלייתן של ישראל:

ו  [עריכה]

[וירד אברם מצרימה ובישראל וגו' ה"ג לגור בארץ באנו באברהם כתיב כי כבד]:

[תשליכוהו וגו' גרסינן]:

על העם וגו' גרסינן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף