יפה תואר על בראשית רבה/מ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יפה תואר על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png מ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יפה תואר על בראשית רבה - פרשה מ

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  

א  [עריכה]

כתיב הנה עין ה' אל יראיו זה אברהם. משום דמצינו פה בקרא יראה וחסד אשר הם שני תארי אברהם לכן דורש את הכתוב באברהם. והנה בשלהי חזית איתא אם עושים רצונו של מקום הקב"ה מביט עליהם בשתי עינים דכתיב עיני ה' אל צדיקים. ואם אין עושין רצונו של מקום הקב"ה מביט עליהם בעין אחת דכתיב הנה עין ה' אל יראיו. ואברהם הלא עשה רצונו של מקום. ומי צדיק כמוהו אמנם הרב ר' שלמה אלקבץ ז"ל פירש שהצדיקים המושגחים עושים לעולם רצונו של מקום. אבל פירש המדרש שם אם רוב העולם עושים רצונו של מקום אז הקב"ה משגיח על הצדיקים בשתי עינים ואם רוב העולם אין עושים רש"מ כיון דהעולם נידון אחר רובו אז גם על הצדיקים איננו משגיח רק בעין אחת ובזה א"ש כי בדורו של אברהם רוב העולם לא עשו רצונו של מקום ובזה א"ש נמי מה שהביא הכתוב הזה כאן. משום דקשה להמדרש למה לא עשה הקב"ה נס בזכות אברהם ולהעביר הרעב מן הארץ. או היד ה' תקצר לתת לו לחם לשובע גם במקום הרעב. ולמה היה מוכרח אברהם לרדת מצרימה מפני הרעב. אבל כיון דרוב העולם סרו מאת ה' לא יעשה ה' נסים בגלוי. ולא ישפיע על הארץ רב טובה בשתי עינים ורק בעין אחת. וזה היתה גם הסבה אשר הביא ה' רעב על הארץ:

ב  [עריכה]

קפץ עליו רעבון ולא קרא תגר כו'. ולכן הביא הקב"ה עליו הרעב לנסותו אם יהרהר אחר מדותיו של הקב"ה. וזה שהביא את הכתוב ומתורתך תלמדנו. כי מה שנכתב בתורה היסורים שהביא הקב"ה על אברהם ולא הרהר אחר מדותיו של הקב"ה זה יהיה ללמוד לכל גבר אשר ה' ייסרהו ויוכיחהו וזה הוא ג"כ כוונת ריב"ל כי הקב"ה יביא טירוף ונדנוד ליראיו בעוה"ז לנכותם ולהפרע מהם מהחטאים הקלים אשר בידיהם כדי שישבו בשלוה לעתיד לבוא. וכך היא המדה לעד וכמו שמביא מאברהם. אף שברכו ה' מ"מ היה לו טרוף ונדנוד:

ג  [עריכה]

י' רעבון באו לעולם כו'. עי' בדברינו לעיל פכ"ה מ"ש על סימן זה:

ד  [עריכה]

כל השנים הללו כו'. וחולק על הא דאמרינן בפ"ק דב"ב אברהם אפילו בדידיה לא איסתכיל. והנה מדברי המדרש נראה כי מלת נא תבוא על דבר מחודש ולכן דורש הנה נא ידעתי כי עתה מחדש נודע לי. ומ"ש היה נא עצרני ה' מלדת בא נא אל שפחתי. המחודש הוא בקרא בא נא אל שפחתי וכפל המלה נא נמצא פעמים במקרא כמו אל נא רפא נא לה. וכן הנה נא לי שתי בנות וגו' נמשך על אוציאה נא אתהן. ופה בכתוב הזה לא נוכל למשוך הנה נא ידעתי וגו' אל אמרי נא אחותי את כי מרוחקים המה זה בכתובים. וגם י"ל כי הפעל ידעתי דריש כי ידיעה הוא על דבר המחודש. וע"ע בזה ברמב"ן ובראב"ע ודבריהם דחוקים גם בפשט הכתובים:

עכשיו שאנו נכנסים למקום כעורים ושחורים על אחת כמה וכמה. ופי' כי תתחשב לאשה יפת מראה. ואמרי נא אחתי את הוא תחלת המאמר של ר' פנחס בשם רבי אבון:

ב' בני אדם היו עיקר. זו תוכחת מגולה שלא יקטין אדם עצמו במקום שאינו ראוי וכמ"ש בפ' חלק אל ישנה אדם עצמו מן הרבנות. והוכיח ממה שעשו עצמם טפלים וכן נעשו וכדרך אל יפתח אדם פיו לשטן. ולא דמי למה דאמרינן לא מינה ולא מקצתה. דזה נאמר שלא להתגאות ולהתיהר. אבל להשפיל נפשו גם זה לא נכון הוא:

ברק ותשלח ותקרא וגו'. הרי שהוא היה העיקר כי אותו צוה ה'. ואע"ג שהיא לא הלכה אצלו הרי אמרינן בפ"ק דמגילה לא יאה יהרותא לנשי:

אפס לשון יוני הוא. פי' במקום הזה. ואין פלא למה נכתבה לשון יוני בתורה כי כן אמרו בפל"ו שיהיו דברי תורה נאמרים בלשון יפת. ובפע"ד אל יהי לשון סורסי קל בעיניך:

ה  [עריכה]

נתנה בתיבה כו'. כדי שלא יראוה ומה שדבר עמה כי תאמר אחותי היא היינו אם יקרה שיפתחו התיבה. או לאחר ישיבתם שקשה הדבר להסתר תמיד:

בעולם הבא מנין. פי' בימות המשיח שגם הם יקראו עולם הבא:

ו  [עריכה]

כל מה שכתוב באברהם כתיב בבניו. יען כי נפלאים הדברים למה הביא הקב"ה על אברהם והוצרך לירד במצרים ולבוא במצור ובמצוק בגלל אשתו לבקש עצה להמלט כי תאמר אחותו היא ולא הועילה לו. וכן מ"ש למען ייטב לי בעבורך אשר זה מגונה היא לצדיק יסוד עולם כאברהם לבקש עושר מצרת אשתו. והספור כי בא לו עושר בגללה גם זה מגונה מאד הקצור קצרה יד ה' לתת לו הון ועושר באופן נאה. וגם הפרטים המסופרים בכתובים ממנו למותר הוא לנו ואין לנו חפץ לדעת אותם לכן אמר ר"פ בשם ר"ה רבה תשובה אחת על כל אלה כי הקב"ה המסבב כל הסבות ומגיד מראשית אחרית דבר בא להודיע לו במקריו ופגעיו גם המקרים ופגעים אשר יקרו ויאתיו לבניו אחריו. והוא יכבוש הדרך לפני בניו הרשומה להם מאת הבורא ית' ללכת בו:

באברהם כתיב ויהי כאשר הקריב כו'. אע"ג דלא דמי כי כאן הקריב אברהם לבוא מצרימה. ושמה הקריב פרעה. מ"מ הענין אחד הוא כי כמו כאשר קרבו אברהם ומצרים זה לזה חיל אחז לאברהם. כן שם כאשר נקרבו פרעה וישראל יחד. פחד ומגור היה לישראל. ומה לי אם אלו הם המקרבים לבוא או אלו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף