מתנות כהונה על בראשית רבה/לט

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ לט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה לט

פיסקא: א  ב  ג  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג  יד  טו  טז  

א  [עריכה]

ליפותך יפיך. פי' שתהא אתה יפה:

ב  [עריכה]

אפופלסמון. שמן מור:

ג  [עריכה]

שאיחה. שחיברה ותפרה:

ה"ג במדרש חזית כל באי עולם לפני הקב"ה [ובערוך ערך אח גרס כגירסת הספר]:

ה"ג כחומה נבנה עליה וגו'. נצילנו ונבנה אותו בעולם:

מעמיד דברים כו'. לחזק ולעמוד באמונת ה' יתברך:

[מה הצורה גרסינן]:

מתקיים עליו. לעמוד ולהשגיח ולהציל מיד הקמים עליו:

זה חנניה כו'. שהושלכו גם הם בכבשן ונצולו:

ה  [עריכה]

רפינו. כן הוא הקרי וע"ל פל"ח:

ו  [עריכה]

אין דין. אין מקום לדין גמור בלא רחמים:

אין עולם. א"א לעולם להתקיים:

אתה תופס כו'. אתה אוחז החבל בשני ראשיו והוא דרך משל:

את בעי כו'. אתה רוצה העולם ותרצה גם הדין:

סב לך כו'. קח לך אחת מהן שאם אין אתה מותר מעט לפנים מן השורה אין העולם יכול להתקיים:

ז  [עריכה]

מתבקש לו כו'. עי' בפירש"י סוף פר' ל"ח:

אצא. מארצי ומבית אבי כדבר ה':

ואומרים הניח גרס. פי' כן יאמרו הבריות ויש חלול שם שמים בדבר:

לעת זקנתו. של תרח הניח אברהם:

לך אני פוטרך. לך בתרא קדייק:

מקדים מיתתו כו'. בשביל דורות העתידים שלכאורה יסברו שמת קודם צאתו:

ח  [עריכה]

שתי פעמים. דריש לך בתרא ככתיבתו לשון הליכה:

מארם נהרים כו'. פירש"י ובא לא"י ושם דבר עמו בין הבתרים ומבין הבתרים חזר לחרן ונתעכב שם חמש שנים [ועי' בילקוט גופא דעובדא בשם ס"ע]:

עמך הייתי. עמך דרש עמך העי"ן בחיר"ק:

[שנדבת לשמי גרסינן וכ"ה בילקוט תהלים:

שכנסת אתה לי גרסינן]:

החיילות כו'. חילך הוא לשון חיל והם אותם שגייר והכניסם תחת כנפי השכינה שנאמר ואת הנפש אשר עשו:

ה"ג מהדרי קודש מהדרו של עולם]:

מהדרו של עולם. פירש"י ממזרח שהוא הדרו של עולם כד"א קורא ממזרח עיט ונאמר על אברהם מי העיר ממזרח צדק וגו':

מרחמו של עולם. מעת שנברא העולם דכתיב בהבראם ודרשו חז"ל באברהם כלומר בזכותו ורש"י פירש ממקום שהאורה יוצאה כתינוק היוצא מרחם אמו:

ה"ג בילקוט תהלים ואשכונה מדבר באברהם:

למה כיונה: קופצת. כלומר מנענע מעט מעט לפי שא"א לפרוח באחד אם לא שיתנענע גם האחר קצת או מלשון לא תקפוץ כלומר כובשת את האחד על הגוף למען ינוח:

ה"ג נדנוד אחר נרנוד טלטול:

ה"ג וא"ת גהץ. [וכ"ג הערוך] והוא לשון גיהוץ כלומר מאחר שהיה מלובן ומזורז לצאת למה נתעכב בחרן ה' שנים כמו שכתבתי למעלה בשם סדר עולם:

אבל משהורשה כו'. דייק מדכתיב כאשר דבר ה' ללמד שמיד שבא עליו דבר ה' היה הולך הוא:

ופוחזים. פי' הערוך קופצים כלומר עוסקים בליצנות ושחצנות:

לסולמה של צור. פירש"י פ"ק דביצה צור היתה יושבת על הר גבוה והיו עולין לה במעלות לפיכך קורין אותה סולם:

הארץ הזאת. ה' דהארץ קדייק הארץ המיוחד שחמדת אותה:

ב' פעמים. אחת כאן ואחת גבי עקידת יצחק:

ט  [עריכה]

[ה"ג פנ"ה ובילקוט] אם הראשונה מן מה דכתיב אל ארן המוריה הוי שנייה חביבה מן הראשונה. פירוש מדלא אמר ג"כ אל ארץ כנען ופירש אותה בהדיא ארץ המוריה הרי גלה שההליכה ההיא היתה חביבה עליו וכן פירש"י לקמן פרשה נ"ה:

מאפרכי שלך. בערוך משמע כל העיר בכללה:

על כל פסיעה כו'. שאם גלה אותה מיד היה מקצר הדרך למהר ביאתו שמה ועכשיו היה הולך ומהלך למצוא אותה ארץ שדבר לו המקום וכן פירש הרמב"ן:

ואית תחומין כו'. וכי יש תחומים במעים לידע מי הוא החביב יותר ששניהם אהובים עלי:

משהה כו'. משהה וממשיך לבם ועיניהם תלויות ומצפות מתי יגלה להם ובפרשה נ"ה פירש"י מתלא לשון עייפות כד"א ותלה הארן ולקמן בפרשה נ"ה גורס מתהא והוא לשון תוהו ובוהו:

י  [עריכה]

ר' ברכיה כו'. חוזר למעלה שקיצר ביחוס בני נח ואח"כ ויאמר ה' אל אברם ועם אחד מהם לא נתייחד הדיבור:

פמליא שלו. חיילותיו:

ועשה צבורים. מאותו עפר שנפלה המרגלית שמה:

את הראשונה. צבור הראשון:

השני גרסינן:

אמרו מצא המלך כו'. דרך שמחה ובשורה טובה:

ומצאת וגו'. לשון מציאה נופל על דבר המתבקש כד"א ויבוקש הדבר וימצא:

יא  [עריכה]

ומנח לא העמדת כו'. ושוב כל יוצאי חלצי לא יהיו אלא אומה אחת יחידה עמהם אלא שיהא יתירה על ע' אומות אומה קדושה כמו לשון הקודש שהוא יתר על ע' לשונות ביחוד בקדושה פרטית:

ואעשך. לשון בריאה כד"א ויעש ה' אלהים וכן הוא בתנחומא:

בריאה חדשה. שהוציאו ממזלו הראשון גם בברית המילה נשתנה לעילוי:

שלש גדולות. ואעשך לגוי גדול ואגדלה הרי שנים ואעשך גם הוא לשון גדולה כד"א אשר עשה את משה ואת אהרן פירוש אשר הגדיל את משה הכי איתא בפרשת נשא פרשה י"א וכ"מ באב"א:

וארבע ברכות. ואברכך. והיה ברכה. ואברכה. ונברכו:

ממעט פריה ורביה. פירש"י שאין דרך ארץ לשמש מטתו בדרך:

היציאה. הממון שעיקרו עומד להוצאה:

ממעט את השם. פירש"י אינו יכול לקיים מצות הש"י כמו שהוא במנוחה בביתו:

ולפום דאמרי כו'. ולפי מה שאומרים הבריות המושלים משל הנוסע ועוקר דירתו אפילו רק מבית לבית מאבד חלוק או כה"ג ממקום למקום אחר מאבד נפש אחת כלומר מטורח הדרך נחלש הגוף ונאבד הדרו:

ברם את. אבל באמת את כו':

ר' ברכיה חוזר על ואגדלה שמך:

מוניטין. מטבע:

ה"ג אברהם ואגדלה שמך יצא לו מוניטין וכ"מ באב"א בשם התוספות פרק הגוזל עצים:

ואגדלה שמך. משמע ששמו יוצא בכל העולם:

בחור ובתולה. פירש"י בפרק הגוזל רמז ליצחק ולרבקה ואולי אחר שנולדו יצא המטבע או קודם והיה דרך נבואה ועי"ל שרמז על שהיו שניהם זקנים ועשו פרי כמו בחור ובתולה ובתוספות פרק הגוזל קמא איתא שמצד אחד היה כתוב זקן וזקנה וכו' דאילו הצורות הא אסור לעשות צורת אדם:

מקל ותרמיל. רמז שהיה בראשונה רועה צאן:

ותרמיל. שק קטן שבו מצניעין הרועים מאכלם כד"א בכלי הרועים ובילקוט:

קובע אני לך ברכה כו'. והיה ברכה דייק כפירש"י בחומש ועיין בפרשה נשא פ' י"א:

ה"ג שלך קודמת לשלי משהן אומרים כו' ועיין כל זה בפר' נשא פרשה י"א:

ה"ג שמים אין כתיב כאן אלא השמימה אמר הקב"ה בה"א בראתי כו'. וכן היא גירסת הילקוט ורש"י:

ה"ג בילקוט ורש"י מנין ואברככה מה אברככה רמ"ח אף אותיותיך רמ"ח. ולא קחשיב וי"ו השימוש וכן פירש"י:

שם. לשון שומת ב"ד ור"ל קנה בשומא ושוייה:

כיצד. כלומר כיצד היה כחו גדול:

חלא מזיל חמרא גרסינן פירוש כל מקום שיש חומץ הרבה היין הוא בזול כן היה ניצול יין נסך כדי שיהיה יין כשר בזול ומצאתי דגרסינן חלא ומזיל כו' ופי' החומץ היה ניצול כדי שהיין יהיה בזול והרואה יראה כי איננו נכון:

ונצטרך ליטול. מפני שהיה מתברך באותה פרוטה:

[כבר כתיב ואברככה גרסינן]:

ולמאן דחזי כו'. ולמי שראוי והגון בעיניך להתברך ברכהו:

יב  [עריכה]

יקלו. הקו"ף פתוחה פי' יהיו נקלים ע"י אחרים ולא כתיב אקללם:

אנא. אני בעצמי:

תניא כו'. על והיה ברכה קאי:

בר סיסי. הוא לוי בר סיסי:

ונפסח. לשון פסח וצולע ועיין סוף מסכת סוכה:

וחס עליו. מרדכי היה חס על אחשורוש הרי נתקיים ונברכו בך כל משפחות האדמה. וכדמפרש ואזיל אמר מרדכי יעקב בירך כו':

גלה לו. פתרון חלומות אמר [הקב"ה]. כן אמר מרדכי:

אין תימר כו'. א"ת שיתברכו שיהיו עשירים הרי כבר הם עשירים בלא ברכותינו יותר ממנו:

יג  [עריכה]

בשם רבנן דתמן אמר גרסינן. פירוש רבי ברכיה אמר כן בשם רבנן של א"י:

בן שבעים וחמשה כו'. בברית בין הבתרים היה בן שבעים כדאיתא בסדר עולם ובפרשת נשא והלך אל חרן ונתעכב שם ה' שנים ואח"כ הלך לארץ כנען כדאיתא בסדר עולם וכמו שכתבתי למעלה בשם רש"י:

יד  [עריכה]

כאלו בראו. כד"א ויעש אלהים:

ויאמר אשר כו'. הכתוב יאמר אשר עשה כלומר אברהם למה כתב עשו:

טו  [עריכה]

נתבקש להם. לאומות היושבים בה שלא נתמלא סאתם עדיין:

ה"ג לא בנה כו' וכדלקמן ג' מזבחות בנה הראשון על בשורת הארץ וכו' ובילקוט ורש"י גרס זה שיכון לבשורת הארץ ועיין פירושו לעיל בפרשת נח סוף פרשה ל"א:

לשעבר כו'. מקדם דייק מקודם היתה נקראת כן ולא אח"כ:

ועכשיו. פירש"י מימות ירבעם ואילך:

תמן קריין כו'. שם קורין לפועל טוב עמידה:

להרהון. עביט של מי רגלים עמילה והערוך מהפך עמידה לעמילה ועמילה לעמידה ורש"י פי' עמידה לשון חוזק וקיום כד"א יקח מכם עמדתו (מיכה א') ובירושלמי פרק רבי עקיבא גרס תמן צווחין לפעלא טבא עמדה וצווחין להרהון של מי רגלים עמידה ובסמוך גרסינן ג"כ לא רצה להקרות עמדה קורין אותו עמידה והרמב"ן בפרשת כי תצא בפסוק לא תתעמר בה הביא גירסת הירושלמי לפעלא טבא עמידה:

אהל שרה תחלה. משום כבודה בת מלך פנימה:

טז  [עריכה]

ואחד לקניינה. שזכה בה שנאמר קום התהלך וגו' וכמו שאמרו חז"ל מכי דייש אמצרא קנה ועיין עוד לקמן סוף פ"מ תניינא:

ה"ג אלא שלא יפלו בניו בעי:

שהקריא כו'. הרגיל אותו בפי הכל עד שכולם קראו בשם ה' וקרי ביה והקרא או ויקריא:

ולהכניסם ויקרא דרש שקרא אותם להביאם בשם ה' יתברך:

מחקה. לשון חיקוי ודמיון:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף