מתנות כהונה על בראשית רבה/מא

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ מא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה מא

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  

א  [עריכה]

סיקוסים. קשרים [ועי' בערוך]:

מהן שכרן כו'. דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא אלא לעולם הבא [וכ"ה בהדיא בשו"ט ובמד"ר פ"ג ושם כל המאמר הזה והותר]:

מכוון למעלה. מפני שאין בו עקמומית כדלעיל:

יש להן תאוה. כדלקמן:

בתמתן. שם מקום:

דקלי. אומן בקי בנטיעות דקלים כדאמרינן חמר גמל גנן:

צופה מריחו. זכר אחד עומד ביריחו והיא מתאוה לקבל הרכבה ממנו:

ה"ג כיון שהרכיבוה אותה ממנו [ועי' במד"ר פ"ג ובס' בחיי פ' תזריע]:

תמן כו'. בבבל עושין כלים אף מן התמרה [וכ"ה בהדיא בשו"ט ובמד"ר]:

להלל. לשבח להקב"ה בחג הסוכות:

חריות. הענפים של דקל קורין חריות:

סיבים. סיב הגדל סביבו עושין ממנו חבלים ובשוחר טוב גרס בהדיא הסיב שלה:

סנסגים. כמין חוטין תולין ממנו כמו בגפן:

שפעת קורות. פירש הערוך קורות גדולות:

להקרות. לעשות ממנה תקרה על הבית ובשוחר טוב גרס וקירות לסוכה:

נופל כו'. מפני שכל הענפים הם למעלה בראשו:

להזדווג כו'. להרע להם:

ב  [עריכה]

בראתן. מכת ראתן:

שהאשה רעה לו. תשמיש אשה ובפירוש רש"י מצא הטעם שהחולי ההוא מחליש האדם מאד עד שכמעט נופל ותשמיש מחליש ג"כ לפיכך חולי זה קשה לו מאד:

קורות ביתו. דייק מדכתיב ואת ביתו ביתו ממש:

עלו דטולמוסן כו'. הערוך פירש טולמוס איש בליעל ורשע ולפי זה יכול להיות שפירושו ההדיוטים בקשו לנעול מנעל של המטרונא שודאי אינו יוצא נקי וכן כאן ע"ד כלי שנשתמש בו קדש כו' וכה"ג אמרינן מסאנא דרב מכרעי לא בעינא וכל זה בפנ"ב ועיין שם פירושו בשם רש"י ולפי פירוש דהתם לא גרס ליה כאן ובירושלמי סוף פרק המדיר גרס עד דטולמסון דנגע בפונסא דמטרונא:

אברהם יצא בהבטחה. שאתה הבטחתו שלא ינזק שנאמר ואברכה וגו':

ואני יצאתי. ע"פ דברו שהאמנתי ושמתי בטחוני בך אע"ג שלא הבטחתני:

סירה. בית הסוהר שנלקחה בע"כ:

ואני בתוך הסירה. בתמיה וכי תצא זאת מלפניו:

מגלב. רצועה ומקל:

אין אמרת כו'. אם תאמר שאלקה פרעה ובני ביתו אלקה אותם ואם תאמר שאניחם אניחם:

וכל כך למה. הרי היה סבור פרעה שבהיתר לקחה:

בעיצור. עצירת נקבים שנאמר כי עצור עצר ה' בעד כל רחם וכמו שפירש"י שם:

ג  [עריכה]

הה"ד ויוציאם כדלעיל שאברהם היה סימן לבניו:

הקפותיו. מה שנטל באמנה:

[ארבעה דברים כו'. ג"ז באיכה רבתי פ' ידו פרש צר אפס קצהו]:

וילך אתו לוט. סיפיה דקרא ואת כל רכושם משמע שגם רכושו היה לו בעבור אברהם או י"ל מה שהלך עמו בטוח בדבר ה' ונחשב לו לדבר טוב:

ועתה לכה נא וכו'. כל אלו מקראות מדברים בעמון ומואב ובני לוט:

ויהי אחרי כן. פסוק הוא בד"ה ב' סימן כ':

ידו פרש צר. מדבר בעמון ומואב [וע"ש במדרש איכה ובפירש"י]:

חטא שלהם. ששכרו את בלעם לקלל ישראל:

ובמים וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא ואשר שכר עליך את בלעם נראה דה"ג ומה ענה וגו'. כי לא קדמו ישראל בלחם וישכור עליו את בלעם לקלל (נחמיה י' ג') וישלח ויקרא לבלעם בן בעור לקלל אתכם (יהושע כ"ד) והמדקדק ימצא כי נכון הוא [ואח"כ לתקופת השנה מצאתי בספר א"א שכתב כן בשם נ"א באיכה רבה פר' הנ"ל וברוך האל שכוונתי דעת הגדולים]:

עמדו כו'. והרי הם ד' לא יבא עמוני כו' עד אשר לא קדמו כו' הרי אחד. זכור נא מה יעץ וגו' הרי שנים. כי לא קדמו ישראל בלחם הרי שלש. וישכור עליו את בלעם לקלל הרי ד':

ד  [עריכה]

ה"ג בנותיך וגו' ר' טוביה בר יצחק אמר ב' מציאות והכי מוכח בילקוט ולקמן פר' וארא:

ה  [עריכה]

זמומה. זמם היה נותן בפיהם כדי שלא ירעו בשדות אחרים:

הותר הגזל. בתמיה:

פרדה כו'. פרד אינו מוליד לכן קורין לכל עקר פרד:

ואין אוכלין כו'. לכן אף אם אוכלין בשדות אחרים משלהן הם אוכלין ואין בו גזל:

עד עכשיו כו'. כלומר עדיין יש להם זכות בארץ שלא נתמלא סאתם עדיין:

ו  [עריכה]

קלסתר. תואר ומראה פנים:

הפרד. לשון כסוס כפרד:

ואם אנא לדרומא כו'. בין כך ובין כך אנכי לדרום ואתה לצפון וכדמפרש לקמן ועיין זה במדרש בפסוק לב חכם לימינו:

מן כל אתר. מכל מקום יהיו החטין שלי:

ואשמאלה. בסגו"ל תחת אל"ף ראשונה פירושו ואני אלך אל השמאל:

ואשמאילה. לשון מפעיל לאחרים:

מן כל אתר כו'. מ"מ תרצה או לא תרצה אשמאיל אני אותך וכן הוא במדרש קהלת בפסוק לב חכם לימינו:

ז  [עריכה]

בולמוס. רעב ותאוה של עריות ועיין בערוך ערך בולמוס:

שמאכילין כו'. פירש רש"י סוף שנכשל בקרוביו:

ה"ג בילקוט לשון ערוה הוא וישא היאך מה דאת אמר ותשא אשת אדוניו וגו' את עיניה. כי היא ישרה בעיני:

וירא. וירא אותה שכם:

את כל ככר הירדן. היאך מה דאת אמר כי בעד כו':

והשקה את האשה. בילקוט גרס עוד ד"א אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי שמני ושיקויי:

כאינש דבחר פורנא כו'. כזה שבוחר בחבה לירש כתובת אמו בשמחה כן היה בוחר בערים הללו לאהבת הזנות וכן מצאתי שוב בפירוש רש"י:

אברם ישב וגו' גרסינן:

אין לך בכרכים רע כסדום. ובא הכתוב ומספר בגנותו שבחר בהיותר רעים שבכולם ורבי יוסי סבר שבשבחו ספר הכתוב שלא מצא בכולם מקום יפה באנשים כשרים והגונים ומעתה בא וראה אלו שהיו החשובים והמובחרים שבכלם שעליהם נאמר ואנשי סדום כו':

חטאים בגילוי עריות. כד"א וחטאתי לאלהים:

לה' בעבודת כוכבים. כד"א בלתי לה' לבדו:

בשפיכות דמים. מצאתי שנאמר וגם דם נקי שפך הרבה מאד:

ח  [עריכה]

כעס היה כו'. הקב"ה היה כועס עליו:

[ולוט בן אחיו גרסינן]:

כדי לירשו. להוריש את אשר לו כאילו ח"ו אינו מאמין בהבטחתו ית':

פרסתקין. פירש רש"י אסופי מן השוק:

ויהי ריב. אותו מדון הלך לו:

מלך. הקב"ה נעשה לו חבר:

ט  [עריכה]

דייש. הכל דשין עליה:

דממיגין. [הערוך לא פירשו וענינו] לשו מיסמוס ומירוק כד"א נמוגו כל יושבי כנען:

דמלחלחין כו'. [לקמן פס"ט ל"ג ליה ובפירש"י כתוב] ס"א דמלחלין מכתיך:

משקשקין. ממרחין וממרקין וע"ל פרשה ד':

מן חובתיך. מעונותיך:

רדיה. כלי מחרישה לא תחרוש תרגום אונקלוס לא תרדי:

ה"ג ר' אחא הא סימן טוב. בירושלמי דקדושין ובתוספתא פרק שני דב"ב וחכמים אומרים לא קנה עד שיחזיק א"ר יעקב וה"ג בילקוט ועי' במדרש רות בפסוק וזאת לפנים [התהלך בארץ וגו' גרסינן]:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף