מתנות כהונה על בראשית רבה/יג

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה יג

פיסקא: א  ב  ג  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  

א  [עריכה]

ויצמח אלהים. הרי שהיו אילנות וכאן אמר וכל שיח וגו' לא היה עדיין. ואע"ג דכתיב ג"כ ותוצא הארץ דשא וגו'. כבר תירץ רש"י בשם חז"ל שעמדו רק על פתח קרקע אבל לא יצאו עד שהמעיר על הארץ לצורך האדם אבל כאן אמר ויצמח ה' וגו' כל עץ וגו':

ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם. ודרשו חכמים ז"ל מקודם שנברא האדם כדי שימצא הכל מתוקן. [וכן איתא הגירסא בילקוט ובפירש"י בחומש]:

ב  [עריכה]

כאלו משיחין אלו עם אלו. כאלו הם מבינין דבר ומדברים זה עם זה. [כדאיתא פ' לך לך בפרשה תניינא שאילן תמרה היתה עומדת בבבל והיתה תשוקתה לתמר שעומד בא"י. ולא טענה פירות עד שהביאו זמורות ממנה והרכיבו עליה]:

עם הבריות. פירש"י ז"ל שהבריות זורעין ונוטעין מעט מעט על מנת להוציא הרבה. וכשהארץ מוציאה פירות הרי היא משלמת הרבה תחת מעט כענין משא ומתן של הבריות וכן אמר הכתוב בפירוש אענה את השמים והם יענו את הארץ והארץ תענה את הדגן:

להנאתן של בריות. סיפיה דקרא דייק ואדם אין הרי שהכל בשביל האדם ואעפ"כ לפעמים נכשל בהם כההיא מעשה כו'. כן פירש"י ז"ל. ועוד נוכל לומר שזה נקרא להנאתם שמקבלים עונש חטאם מעם ה' יתברך על דרך שדרשו חז"ל והנה טוב אלו יסורין וכדלעיל:

עבדת ארעא כו'. שתמיד שואלין זה לזה עשתה הארץ פירות או לא עשתה ולכן כתיב שיח ודברי בני אדם עדיין לא היה כי לא המטיר וגו':

וכל תפלתן כו'. דרש שיח מלשון תפלה כד"א ויצא יצחק לשוח וגו':

מרי תעביד כו'. כך היא תפלתן להקב"ה רבון העולמים תעשה הארץ ותצליח הארץ:

מרי יתבני. אדון רבון העולם י"ר שיבנה ב"ה ודרש השדה זה ב"ה כד"א ציון שדה תחרש וכן מצאתי שוב בפירש"י:

ג  [עריכה]

מזכיר שם מלא [על עולם מלא] כמו שנאמר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים וכשם שהזכיר שם מלא על עולם מלא כך וכו'. וכן מוכח בילקוט. ומצאתי שראוי להגיה כך ואם אין שניהם אין אדם ואם אין אדם אין שניהם שנאמר כי לא המטיר וגו' ואדם אין:

ה  [עריכה]

מכפרת על החטאים. מטעם שאמרו חז"ל קשה יומא דמטרא כיומא דדינא:

ו  [עריכה]

תפקידה. רוחה נוחה ומתאוה ליזקק לבת זוגה:

דכרייא. זכרים כרים הם אילי הצאן ואמר שהכרים לובשים צאן נקבות ולשון נקי דבר:

ז  [עריכה]

כאליהו וכו'. שעל פי רצונם ירד המטר ובזה היו משעבדים לב הבריות להקב"ה:

ח  [עריכה]

אלמלא אדם כו'. שאם לא היה נברא האדם לא היתה הברית כרותה שירד המטר בשביל החיות והבהמות וכו' כי אם על צד החסד ורחמים. וכן משמע כי לא המטיר מפני שאדם עדיין איננו וכמו שפירש"י ז"ל בפי' החומש וכן הזכיר הכתוב חסדי השם שהמטיר על הארץ אע"פ שאין אדם דר שם וכן במדבר לתועלת החיות והבהמות וזהו בחסד ורחמים וכן מזכיר בכל פרשה ההיא חסדי המקום על ברואיו וכן מצאתי שוב בפירוש האב"א אבל רש"י ז"ל פי' שאפילו אם לא היה שם אדם היתה ברית כרותה שירד המטר כמו שנאמר להמטיר על ארץ אע"פ שאין אדם שם ודברי הספר כך תפרש. אלמלא אדם אין. ר"ל אע"פ שלא היה אדם בעולם מ"מ ברית כרותה וכו' ופסוק כי לא המטיר קשה ליישבו:

ט  [עריכה]

שחיק עצמות. ישחקו ויטחנו וימחו עצמותיו וימח זכרו:

מה הינון. מה הם ומה טבעם והטעם מפני שכתוב כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא והיאך אפשר זה. [וכ"ה במדרש קהלת ועי' מזה באגדה בכורות פ"ק]:

בולעין מים. לפיכך איננו מלא:

הבו לי מנהון. לכו והביאו לי מהם ממימי אוקיינוס כי אינני מאמין לכם. [וכ"ה במדרש קהלת]:

יהבון ליה. נתנו לו מאותן מים שהביאו משם:

לקינייתא. פי' הערוך ספל:

והוו יהבין כו'. היו נותנין בתוכו מים והיו מי אוקיינוס בולעין לאותן מים:

על דעתיה כו'. עיקר מאמר זה ריש מדרש קהלת ושם איתא פלוגתא דר"א ורבי יהושע ר"א סבר הארץ שותה מים אוקיינוס ור' יהושע סבר ממים עליונים. ור"א דרש הם שבים משם הם שואבים על ידי העננים וזהו המטר היורד ור' יהושע דרש כמשמעו מצד זה זוחלין ובצד אחר הם זוחלין לתוכו:

כיצד היתה כו'. קודם שהמטיר מלמעלה:

נילוס. נחל מצרים הוא עולה בכל יום ומשקה הארץ:

כמין תוכייה כו'. הערוך הביאו בערך תווי ולא פירשו ורש"י גרס קבריאל וכן הוא במדרש חזית בפסוק אחת היא יונתי והוא נהר שעולה ומרבה מים ונקבר ונבלע באדמה:

תווי. הספר מפרש והולך נהר בבבל ושמו תווי:

למ' שנה. ולפיכך נקרא תווי לשון תמיה ותוהו שלארבעים שנה אינו עולה רק פעם אחת והוא מספיק:

בעלי זרוע. שלא יגרשו השפלים מן הבורות והבארות:

להדיח. מן הזרעים והאילנות:

כלפי מעלה. ויתפללו על המטר:

י  [עריכה]

ומהיכן הארץ שותה. כל זה נתבאר בפ"ק דתענית וגם הוא במדרש קהלת בפסוק כל הנחלים:

יזלו. מצאתי בפירש"י יזלו ימתקו נוזלים מתוקים:

[כמפי הנוד גרסי']:

יזוקו. כזיקים היינו נודות:

וחושרין. פירש"י פ"ק דתענית כלומר משירין המים לארץ:

שוחקים. טוחנים ומחלקים אותם טיפות טיפות:

מסוסא. כמו ההמסס ששוחק וטוחן את המאכל:

כדקין. פירש"י הדקין שוחקין המאכל היטב מפני שמקומן צר ואם אין המאכל הדק היטב אינו יכול לכנס דרך שם:

יא  [עריכה]

וקנקנה. של הנותן:

יב  [עריכה]

מעבב וכו'. פני הרקיע זהירים הם וכשהם מתכסים בעבים הם משחירים ועבים:

ה"ג בערוך ובילקוט שהוא שובר לבעלי שערים שיש להם תבואה ומיקרין השער:

ענוים. שאינם מקפידים זה על זה שהזול מצוי:

נשיאים. פירש"י מפני ששדה אחת מתברכת ושל חבירו אינה מתברכת ובירושלמי פ"ק דתענית גורס שעושה בעלי בתים כנשיאים:

חזיונות. מראות ירוקים ואדומים כד"א בהיר הוא בשחקים:

ארץ. לשון ריצה שמוציאה ומריצה פירותיה:

מתבלת. תקופת תמוז חמה מאד והחמה מבשלת וממתקת הפירות:

בולין בולין. חתיכות של אדמה כי אז עת האסיף ומטר יורד על תלמי השדה ומחבר אותם חמרים חמרים ועיין בערוך ערך בול הג':

מורקת. פניהם מריקות ולא נשתיירו באיביהן מפני חוזק הקור:

יג  [עריכה]

כדי רביעה. לענין דשרי להפסיק התענית אפילו בחצי היום אם ירדו כדי רביעה או לברך עליו ברכת גשמים כדלקמן ושני הטעמים הם בירושלמי פ' הרואה. רביעה שיעור מטר שיש בו די כדי צורך הקרקע ונקרא כן על שם שרובע את הקרקע להוליד ולהוציא זרע. [כד"א פ' קונם יין מטרא בעלה דארעא הוא וכ"ה בהדיא בירושלמי דתענית]:

של ג' טפחים. כן הוא שיעור שנכנס המחרישה בעומק הקרקע. כמו שפירש"י ריש פ' ל"ח]:

בקשה. בקרקע קשה. שיעור שיכנס המטר טפח בעומק. ובירושלמי לא גרס מחרישה:

ובינונית. קרקע בינונית:

טפחיים. גרסי' פי' שני טפחים:

ובשבעה. קרקע שביעה שבעצמה היא רכה ולחה:

ה"ג בפ"ק דתענית אין לך טיפה יורד מלמעלה כו' שאין התהום עולה כו'. [וגם בירושלמי גרס הכי בפ' הרואה ובפ"ק דמסכת תענית]. תהום עליון קורא לתהום התחתון צינוריך לשון רבים משמע שנים והן אומרים כו' העליונים אומרים כן לתחתונים:

יד  [עריכה]

עלה שבר כו'. אד לשון שבר כשהבריות משברין את לבם בתשובה מיד וישמע ה' ומשקה וכו' שברו בריות כו'. בתשובה כד"א וערפכם לא תקשו עוד ודרש יערוף לשון עורף ולבסוף פירש"י בזמן רביעה שנייה:

טו  [עריכה]

הקרמיד. שידיח וישטוף פני הלבנה שקורין קורמוס ועיין בערוך:

ואין פי מגופה כו'. פירש"י שהרי אין משהין החבית אלא באוצר:

נראית כאלו שרויה. כשהגשמים יורדין כלי האדמה וכלי אבנים מתלחלחין מפני שטבען לח:

כיצד הוא וכו'. כשהגשמים יורדין:

מייתי לה מהכא. מביא ראיה מכאן שמברכין הטוב והמטיב:

ר' יהודה בר יחזקאל גרסינן. בירושלמי גרס שאתה מוריד לנו שאתה ממניען זו מזו ועיין מזה בפ' כי תבא שממנה הקדוש ברוך הוא מלאכים להפרידם זו מזו:

במדה. פירש"י שמודד במדה כמה צריך לכל קרקע וקרקע ומוריד לה כפי צרכה ולפיכך צריך לברך על כל טיפה וטיפה בפני עצמה ועי"ל שמודד ומשער שלא ירדו ב' טיפין מנקב אחד כדאמרינן פ"ק דתענית שאלמלא כן לא יוכל העולם לעמוד וכך מצאתי בהדיא בירושלמי דברכות פרק הרואה. [ופ"ק דתענית וע"ל פ"ג ובפ' כי תבא]:

סליק למבקרי. עלה לבקר ולדרוש בשלומו:

ה"ג לחייבים א"ל הדא מנא לך א"ל כך כו':

תמן אמרין. שם בא"י אומרים על כל אלו ברכה אחת בשוה:

טז  [עריכה]

הכל מתברך. בשעת ירידת גשמים:

משא ומתן. פירש רש"י כשנושא ונותן איש עם חבירו ובשעת הסחורות יורדים גשמים מסורת הוא ביד התגרים שיש בו סימן ברכה:

והפרגמטוטין. הסוחרים:

ואיברים. פירש"י אפילו אותן שאין להם חולי אלא באבר אחד:

רפין. נוחין והבשר נתרכך לקבל תרופה:

מבקר בישיא. מבקר חולים:

חבריה. שם מקום כך פירשו התוס' בפ"ק דחולין:

כד הוות כו'. כשהיה יורד הרביעה:

מה אינון עבידין. מה עושין אלו חולין:

נינוחו. מצאו להם מנוח מחליין:

מרגשת. ומקבלת כח ומעלה:

עובדא כו'. מעשה היה בזאת העיר עכו שצדו דג אחד והיו שמין שיהיה לו שלש מאות ליטרין ושקלו אותו ולא מצאו בו רק מאתים ליטרין והיה שם זקן אחד שהיה צייד דגים ואמר להם זה שלא שקל ג' מאות מפני שלא ירדה עדיין הרביעה:

וכיון דנחה כו'. וכיון שירדה הרביעה צדו עוד דג אחר והיו שמין אותו על מאתים ליטרין והיו שוקלין אותו ומצאו בו שלש מאות:

יז  [עריכה]

חיסומה. קשיותה. שבמקום קשה [אינה שותה] כ"כ בעומק כמו במקום הרך:

ה"ג בירושלמי דברכות ופ"ק דתענית תאנה רכים בוקעים בצור הסלע הקשה:

בירושלמי גרס דברי ר' חנינא קודם דברי ר' מאיר בר תנינא וכך נתיישב יותר ודו"ק:

כך הוא כו'. לעולם כדקאמרת מעיקרא דאינו שותה אלא כפי חיסומה ודקא קשיא לך אחרוב ושקמה. אחד וכו':

פנים לאדמה. שנראין צמחים ומיני עשבים וזרעים וקודם זה היתה חריבה [והוא לא פנים קלקל] ודרש מדכתיב והשחה את פני הארץ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף